פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | נוער | אסירים | סייבר
0523559949 מידע מורחב
פלילי | צבאי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | אסירים | צבאי | שחרור ממעצר - ימים ועד תום הליכים
0522892777 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
עו"ד יעקב שקלאר
מומחי למשפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | משפטי מנהלי
עו"ד יאיר אבין
פלילי | תעבורה | כלכלי | אסירים
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית
עו"ד שרון קינן
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים | מנהלי | נוער | צבאי
עו"ד שי שקד
פלילי | פשיעה חמורה | תעבורה | נפגעי עבירה
מנשה, אלמוג – עורכי דין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער

דרמה בתיק הבלוגרים: מוטי לייבל זוכה מהעלבת עובדי ציבור

פרסום ראשון ב"פוסטה": בית המשפט בירושלים צידד בזכות המחאה נגד עובדים סוציאליים וביקר את הפרקליטות: "חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד" * מה תהיה ההשפעה של הזיכוי על תיק הדגל נגד לייבל ולורי שם טוב הנאשמים בפגיעה בפרטיות והעלבת עובדי ציבור ושופטים במחוזי תל אביב?
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

"חשבתם ברצינות שתעצרו אותי עם החרמת מגפון ומעצרים?". מוטי לייבל

בית משפט השלום בירושלים זיכה את הפעיל החברתי מוטי לייבל מארבע עבירות של העלבת עובד ציבור, מעבירה של פגיעה בפרטיות, ומשתיים מתוך שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית. לייבל, פעיל מרכזי במחאה נגד רשויות הרווחה ופקידי סעד שמוציאים ילדים מחזקת הוריהם, הועמד לדין בשל הפגנות שערך ליד בתי עובדות סוציאליות, שלטים שתלה ודברים חריפים שאמר בגנותן ושיתף בדף פייסבוק שנקרא "עושים שכונה לפקידות הסעד".

באמצעות עו"ד עדן פוליטקין שייצגה אותו מטעם מהסנגוריה הציבורית, טען לייבל שמדובר בסוגיה פוליטית חברתית, וכי אמירותיו ומעשיו אינם עוברים את הרף שנקבע בפסיקה בעבירה של העלבת עובד ציבור. השופט אילן סלע קיבל את עמדת הסנגורית, וכאמור זיכה אותו ממרבית האישומים.

לייבל עומד לדין במגה-תיק מקביל נגד "ארגון הבלוגרים", בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יחד עם לורי שם טוב  וצבי זר, שם הוא מואשם בעבירות דומות של פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור והפרת צווים שיפוטיים, אך בעשרות מקרים. התיק המקדים, בו זוכה ממקרים דומים, עשוי לשמש איתות מדאיג מבחינת הפרקליטות לאופן שבו עשוי להתפתח תיק הדגל, הזוכה לתשומת לב ציבורית.

השופט סלע קבע שהדברים שאמר לייבל נגד עובדי ציבור אולי מגונים וכוללים חרפות וגידופים, אך בסופו של דבר מדובר בביטויים פוליטיים בנושא חברתי חשוב, ואין מקום להרשעה פלילית בגינם. השופט אף מתח ביקורת על ראש חטיבת התביעות, תנ"צ דדו זמיר, שנענה לפניית חוה לוי, העו"ס הראשית לחוק הנוער (כשהיה קצין אח"מ מרכז), ופתח מחדש תיקים נגד לייבל שכבר נסגרו, וזאת במטרה "להעמידו לדין כמקרה מבחן בעבירות אלה".

פנו אליו בבקשה שיעזור להשיב את ילדיהם. מחאת ההורים

"בעלת התמחות בניתוק ילדים"

במקרה הראשון לייבל תלה מודעות ליד ביתה של עו"ס ראשית לחוק האימוץ, בהן הופיעה תמונתה בתוך סמל של גולגולת ועצמות עם שמה, וכתב כי "היא בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם". אחת האמהות הוסיפה במודעה שלייבל תלה: "אני אם שכולה לילדה חיה, הילדה שלי לא בזרועותיי האהובות. הכל בגלל סחר בילדים, רשעות אטימות ורוע לב של משרד הרווחה והמתלוננת (באזכור שמה)".

עובדת סוציאלית ביקשה וקיבלה צו למניעת הטרדה, מה שלא מנע מלייבל לחזור בסמוך לביתה, כשעל רכבו כרזות עם תמונות של תינוקות בוכים והכיתוב "אני רוצה את אמא ואת אבא", ועם מגפון בו כרז שיש להיזהר מהמתלוננת כי היא "גונבת ילדים". בחלוף זמן לא רב הוא הוסיף בפייסבוק "הודעה לכל חברות 'כת חוטפות הילדים' והמתלוננת (באזכור שמה), כלום לא ירתיע וכלום לא יעצור אותנו!".

בעקבות צו של בית המשפט לנוער להוצאת תינוקת מאמהּ, פירסם לייבל כי הוא בדרך לפקידת סעד נוספת, "שחטפה תינוקת בת ארבעה חודשים, רק כי לאמא שלה אין כסף לשלם חשמל. ברצינות חשבתם שעם תביעות, החרמת מגפון ומעצרים תעצרו אותי?".

גם במקרה זה, העו"סית ביקשה צו הגנה, והוא נאשם שהפר את הצו והמשיך להטרידה, בגלל דברים שכתב בפייסבוק. "כמובן שיש לי משפט בנתניה, האם זה אומר שאת לא חוטפת תינוקות?", פרסם. במקרה נוסף שיתף לייבל פוסט של אם התינוקת, בו כינתה אותה "בת השטן, יימח שמה וזכרה", ופרסמה טלפונים שלה.

השופט אילן סלע

נציג האנשים השבורים

לייבל סיפר בעדותו בבית המשפט על היותו פעיל חברתי. באחת מנסיעותיו להפגנה בירושלים נגד יוקר המחייה, שמע אֵם שילדה נלקח ממנה. היא שלחה לו את המסמכים, והוא החליט לצאת לעזרתה. בהמשך, פנו אליו הורים נוספים שילדיהם הוצאו מרשותם, בעיקר אנשים חלשים ברמה סוציואקונומית נמוכה. המפגש היומיומי שלו עם אנשים שבורים אלה, לדבריו, לא אפשר לו שלא להזדהות, והוא בחר להילחם עבורם.

השופט סלע בחן את האישומים לאור המבחנים שקבע בית משפט העליון בשנים האחרונות בפסקי הדין המנחים של אונגרפלד וסגל. בהלכת אונגרפלד נקבע שהעבירה של העלבת עובד ציבור תחול רק במקרה של פגיעה קשה וחמורה בכבודו של עובד הציבור. בהלכת סגל, צמצם בית המשפט העליון עוד יותר את גבולות האכיפה הפלילית, וקבע כי "ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד", כשמדובר בביקורת על פעולות המבוצעות על ידי רשויות השלטון.

בפרקליטות טענו שבמקרה זה אין מדובר בביטויים פוליטיים, מאחר שהיעד למחאה אינם עובדי ציבור בכירים, ומאחר שלא מדובר בנושא מרכזי הנדון בציבור. השופט סלע קבע ש'ביטוי פוליטי' אינו רק כזה המתמקד במחלוקות אידאולוגיות ממלכתיות. "'ביטוי פוליטי' כולל גם סוגיות חברתיות מובהקות ופעולות שלטוניות", כתב.

נאשמת מרכזית בתיק הדגל. לורי שם טוב

"קשה למצוא פעולה שלטונית גדולה ומשמעותית יותר מאשר נטילת ילד מהוריו" הוסיף. "כשם שלא יכולה להיות מחלוקת על עבודת הקודש הקשה שמבצעים עובדי הרווחה, לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטותיהם הן מהקשות ביותר עבור ההורים שילדיהם, בשר מבשרם, ניטלים מהם. דווקא בשל כך, חשוב לאפשר את חופש הביטוי בנושא זה. השימוש בהליך הפלילי כנגד מחאות הנעשות כלפי עובדי ציבור, עלול להרתיע אנשים מפני מחאה, ודווקא בסוג עניינים מהמשמעותיים ביותר במעשה השלטוני, קיימת חשיבות רבה מבחינה חברתית שלא למנוע את הביקורת, ולהגן על זכות הביקורת והמחאה ביתר שאת".

במקרה זה, הוסיף השופט, "מדובר בעובדות ציבור שפעולותיהן בעלות השפעה מכרעת על משפחות רבות. החלטותיהן וסמכויותיהן אולי אינן נוגעות למספר רב של אנשים, אך אלו שהחלטותיהן והמלצותיהן נוגעות בהם, הן דרמטיות ומשמעותיות מאין כמותן. תוצאות פעולותיהן של פקידות הסעד הן קשות מנשוא, וודאי באופן משמעותי ביותר לאנשים הסבורים כי הם נפגעו שלא בצדק מהחלטות אלו, כמו גם לאלו שנפגעו מהן בצדק".

הביטויים בהם נעשה שימוש, כתב השופט סלע, הם "ביטויים קשים, מכוערים… התרשמתי מעדויותיהן כי הדבר פגע בהן וגרם להן פחד ועלבון. אין הצדקה שמאן דהו יעשה מעשה שיגרום לתחושות קשות אלו. ברם, השאלה אינה טיבם של הדברים, אלא האם תוכנם בא בגדרי עבירה פלילית, כשאל מול חומרת הביטויים עומדת הזכות לבקר את מעשיה של הרשות, ולמחות כנגד מה שנראה בעיני המוחה כמעשה בלתי צודק, בלתי מוסרי". זכות זו, ציטט השופט מבג"ץ הרב מאיר כהנא נגד רשות השידור, כוללת גם את "החופש לבטא דעות מסוכנות, מרגיזות וסוטות…הזכות לחופש הביטוי הינה זכות יסוד בסיסית, ומקום מיוחד עוד יותר תופסת זכות ההפגנה והמחאה".

אזרח מן השורה לא יכול כך סתם להתקשר אליו. תנ"צ דדו זמיר

מקרה מבחן

מפסק הדין מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

לוי אף יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

גם מסעיפי פגיעה בפרטיות זוכה לייבל. "הביטוי 'לעשות שכונה', אפשר לראות בו כמעיד על כוונות המוחים לכפות על איש הציבור לשנות את עמדתו בדרך של הפעלת לחץ ופגיעה נמשכת. בדרך זו ההטרדה היא התכלית, ולא המסר. דרך זו אינה מממשת אינטרס לגיטימי ואינה מבטאת את הזכות לחופש ביטוי", כתב השופט.

עו"ד עדן פוליטקין

אולם, הוסיף, "לא הרי השאלה האם יש לאפשר מראש הפגנה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, כשאלה הנשאלת בדיעבד, האם נכון להעמיד לדין פלילי את מי שהפגין או מחה ליד ביתו הפרטי. הפסיקה בישראל בנוגע למחאות כאלו אינה עקבית… וכל עוד קיים שיקול דעת למשטרה להתיר במקרים מסוימים ביטוי מחאה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, אני סבור כי קיים קושי בהעמדה לדין פלילי".

לבסוף, כאמור, הורשע לייבל רק בעבירה אחת, של הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת שאסר של התקרבותו לבית המתלוננת. השופט הסתייג מהשוואה לתיקים אחרים, אך ציין כי בתיק רפי רותם, רותם אמר אמירות חמורות יותר לעשרות עובדי ציבור, וזוכה. רותם קרא בין השאר לקצין משטרה בכיר "תופר תיקים מושחת, מקבל שוחד מיני, אפס, כלומניק".

הסנגורית עו"ד פוליטקין: "אנו מברכים על כך שבית המשפט ניצב באופן מוצדק להגנתם של חופש הביטוי וחופש המחאה, שעניינה סוגייה אנושית רגישה ביותר, וקבע באופן חד משמעי שפעילותו של לייבל היא ביטוי מובהק למחאה פוליטית חברתית. אנו שמחים שבית המשפט ביקר את התנהלות המשטרה, שהחליטה על הגשת כתב האישום לאחר הפעלת לחץ מצד רשויות הרווחה, וזאת בניגוד לנהלים ותוך ניצול כוחה הרב של הרשות".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן