שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן, הורה על חילוט כולל וגורף של ערבויותיהם של תשעה ערבים שמונו כמפקחים על גולן אביטן בתיק 512, בסכום של מיליון שקל כל אחד, בנוסף לחילוט ערבויות מפקחת נוספת (בתו של אביטן) בחצי מיליון שקל, וחילוט ערבויותיו של אביטן עצמו בסכום של שלושה מיליון שקלים.
משמעות ההחלטה היא חילוט כולל של 12.5 מיליון שקל ערבויות, בעקבות בריחתו של אביטן מהארץ באוקטובר 2018.
אביטן, שהיה עצור בחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח של עשרת הערבים, ניצל חלון הזדמנויות כאשר יצא באישור ובליווי אחד המפקחים לרופא שיניים. לטענת המפקח, בעודו ממתין בחדר ההמתנה של המרפאה לסיום ה"טיפול", אביטן יצא מדלת אחורית, שם חיכה לו ככל הנראה אדם אחר שסייע לבריחתו עד יציאתו מהארץ והיעלמותו.
לפני הבריחה מנע סירובו של אביטן הסדר טיעון כולל בתיק 512. הפרקליטות הציעה שמונה שנות מאסר לאביטן ולאנשיו, על הובלת המטען והסידורים הלוגיסטיים ל"פיגוע הפלילי" בצ'יינג' ברחוב יהודה הלוי, בנסיון להתנקש בזאב רוזנשטיין. אביטן פוצץ את העסקה, הכשיל חתימה של הנאשמים האחרים וזמן קצר אחר כך נמלט מהארץ.
השופט הימן כתב בהחלטתו כי ה"ערבות, לפי נוסחה, היא מוחלטת ובלתי מסוייגת, והפעלתה היא אוטומטית במקרה של הימלטות המשיב מן הארץ. כמו כן ערבות זו הינה 'ביחד ולחוד'. משמעות הדבר כי מדובר בהתחייבויות עצמיות ועצמאיות של הערבים-המפקחים, כל אחד, כאשר ערבותו של האחד אינה תלויה בערבותו של משנהו".
השופט הימן דחה את טענות פרקליטיהם של הערבים – עורכי הדין ירום הלוי, אורי קינן ושיר צ'צ'יק ממשרדו, ירון ברזילי, רומח שביט וערן ערבה, כמו גם טענת פרקליטו של אביטן, עו"ד יניב שגב, לפגמים בכתבי הערבות ובהליך אזהרתם קודם לחתימתם ובהסבר שניתן להם על ידי בית המשפט.
המפקחים טענו כי לא הוסבר להם כי ערבותם היא "ביחד ולחוד" ולא פורטו בפניהם התנאים המיוחדים המחייבים אותם במלואם. השופט הימן ציטט את התחייבויות הערבים מפרוטוקול בית המשפט ממאי 2016: "ברור לנו כי היה והמשיב יפר את התנאים, ואפילו אם הדבר יקרה לא במשמרת שלנו, תחולט הערבות עליה חתמנו… אנו מבינים את משמעות הפיקוח ויודעים שנצטרך לשלם סכום זה".
 |
 |
 |
השופט קבע כי "חתימתם של המפקחים על כתב הערבות מהווה הסכמה לכך כי הם נוטלים על עצמם – כל אחד באופן עצמאי ונפרד – אחריות אישית לכך שהמשיב יתייצב למשפטו. מדובר בנטילת אחריות כבדה שבצידה סיכון כבד, היות וכל אימת שהמשיב יפר את התנאי ולא יתייצב למשפטו, תיכנס הערבות לתוקף וניתן יהיה לחלטה עד לגובה מלוא סכומה – מיליון שקל… מדובר במי שחובה עליהם לשמור על המפוקח כאילו היה מצוי בבית המעצר והם למעשה שומרי מעצרו. התחייבויות אלה הן בטוחות הניתנות על ידי צד שלישי על מנת להבטיח במידה מתקבלת על הדעת את קיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני.
"אני דוחה את טענות באי כוח הערבים-המפקחים כי לא ידעו על הכוונה להפרה ולא היתה להם יכולת לדעת עליה. אי ידיעה על כוונת הפרה בפועל או בכוח אינה פוטרת את הערבים-המפקחים מערבותם ואינה מאיינת את ערבותם. הערבות מטילה על המפקחים אחריות מוחלטת והיא אינה תלויה בקיומה של רשלנות מצדם.
 |
 |
"משמעות זו של הערבות היא העולה בקנה אחד עם תכלית הערבות כאמצעי הבא להבטיח את מילוי תנאי מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. ידעו הערבים, כמו גם המשוחררים בערובה, כי אם יופר תנאי מתנאי השחרור יחויבו הערבים על פי ערבותם. ככל שקיים ספק בלבם כי המשוחרר יפר תנאי שחרורו, בין היתר משום שאין לתת בו אמון, יימנעו מלהתחייב בערבותם".
עורכי דינם של הערבים מסרו: "אנו סבורים כי מדובר בהחלטה שגויה ולכן נערור עליה לבית המשפט העליון. כולנו תקווה שהחילוט יבוטל או למצער, סכום החילוט יצומצם בצורה דרסטית".
