השופט אבנון: "החלטת העליון בעניין אלוביץ השפיעה על המשטרה"

"להחלטת בית המשפט העליון בעניין התפוסים של שאול אלוביץ לפני כחצי שנה, היתה השפעה מיידית – היא גרמה לשינוי בהתייחסות המשטרה לזכויות חשודים. היום המשטרה מגיעה לשופט עם צווי תפיסה הרבה יותר מפורטים, לפעמים מקבלת את מבוקשה, ולפעמים לא". כך אמר השופט גיא אבנון, שדן ברוב הצווים שמבקשים חוקרי להב 433. השופט אבנון דיבר (20 בפברואר) על הקפאת נכסים וחילוט זמני, במסגרת השתלמות הלבנת הון שנערכה בלשכת עורכי הדין, בהנחיית עו"ד גיל דחוח, עו"ד גלית רוטנברג ועו"ד שירי פרל מפרקליטות מחוז תל אביב.

בפאנל על מדיניות התביעה בחילוט וענישה, אמרה עורכת הדין של אלוביץ, מיכל רוזן עוזר, כי "תפיסה בשווי היא רגע אלים בחיי אדם. לאלוביץ הגיעו עם שתי משאיות ורוקנו את הבית מתמונות ויצירות אמנות. בהתחלה המשטרה סירבה להראות את הצווים, אחר כך גילינו שזה היה צו חיפוש רגיל שמאפשר 'תפיסת מסמך או חפץ הדרוש לחקירה'. עם הצו הזה תפסו תמונות ואמנות, שאין להן דבר עם הצו. היה צריך להגיע עד השופט יצחק עמית בבית המשפט העליון, כדי שיהיה ברור שכל דבר שהמשטרה רוצה לתפוס, היא צריכה לבקש קודם".

"כשהמחוקק אמר 'תפיסה בשווי', הוא חשב על עסקת סמים קונקרטית", אמרה עו"ד רוזן עוזר, "לא על תיקים אמורפיים דוגמת אלוביץ. הפרקליטות עשתה לה מנהג לתפוס את המספר הכי גבוה שמסתובב באוויר, ולקבוע אותו כשווי העבירה, למשל מיליארד שקל". המספר הזה כזכור הוא שווי ההטבות הרגולטוריות הנטענות בתיק 4000, שנתן נתניהו לאלוביץ בבזק. "בסוף יש שורת רווח, והיא רחוקה מאוד מהמיליארד". עד לפני כמה שנים, היתה רוזן עוזר בכירה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עו"ד עמית לוין, מפרקליטות מחוז מרכז: "אנחנו עומדים ביעד של 75 אחוזים חילוטים סופיים ביחס לשווי הרכוש שנתפס זמנית". לדבריו, המספרים שהתפרסמו בתקשורת, על יחס של 10-15 אחוזים בין תפיסות לחילוטים, מטעים.

עו"ד רוזן עוזר השיבה כי הנתון הזה מניפולטיבי, וכולל בתוכו גם אכיפה אזרחית של רשות המסים וקנסות פליליים. "הנתון מבוסס על אכיפה משולבת. זה לא לגיטימי, כי הכסף נתפס בהליכים פליליים ולרשות המסים אין את הסמכות לתפוס את הכסף. תכלית החילוט היתה פעם הוצאת בלעו של גזלן מפיו, ואם זה רק 'הוצאת בלעו', למה תופסים את מחזור ההכנסות של חשודים ברוטו, כאשר הרווח (ביחס להכנסות) הוא רק 10 אחוזים?".

עו"ד שרון כהנא, לשעבר תובעת בכירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה וכיום מייצגת בין השאר את עסקי לבייב שבמוקד חקירה על הברחת יהלומים, הזכירה כי הפרקליטות מערערת כיום בבית המשפט העליון על פסקי דין תקדימיים, לפיהם חילוט צריך להיות מחושב בהתאם לשורת הרווח. ההחלטות ניתנו בתיקי הגבלים עסקיים, וועדת איסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין בראשות דחוח, כהנא ויעל גרוסמן, ביקשה להצטרף לדיון כידידת בית המשפט. בחילוטי צווארון לבן, הזכירה עו"ד כהנא, מדובר רוב הפעמים בעסקים לגיטימיים בעלי פעילות חוקית והוצאות לגיטימיות.

השופט אבנון מבית משפט השלום בראשון לציון נתן סקירה מפורטת של פסקי הדין החשובים והלכות חילוט שנקבעו בשנתיים האחרונות, ביניהם פס"ד חסדי דוד ופס"ד ברהמי. השופט אבנון, הדן בצווים זמניים, אמר כי לפי הוראות החוק, לבית המשפט אין ברירה אלא של חילוט מלא בכל שווי העבירה, ומכאן שגם בשלב התפיסה הזמנית, בתחילת הדרך, צריך לאפשר תפיסה של כל הרכוש. עם זאת, לדבריו יש מגמה מתהדקת של הקפדה על זכויות חשודים, ובית המשפט בודק חלופות תפיסה, ממש כמו חלופות מעצר. דרקוניות הוראות החילוט מאפשרות למדינה להמשיך לחקור ולחפש רכוש לצורך חילוט בשווי (גם רכוש כשר), אף אחרי הגשת כתב אישום.

עו"ד לוין ציין כי בעקבות "הלכת אלוביץ", המשטרה מבקשת כיום דיון בדיעבד לאישור תפוסים שלא צוינו בצו. כך קרה למשל בשבוע שעבר, כשהמשטרה חיפשה נשק אצל חשוד ותפסה מיליון שקלים במזומן.

עו"ד דנה גרובר, היועצת המשפטית של יחידת החילוט המנהלת את התפוסים באפוטרופוס הכללי, דנה בפרקטיקות כלכליות ומשפטיות שהתפתחו ביחידה כדי לשמור ולהשביח שווי רכוש כמו נדל"ן, ניירות ערך וכלי רכב, ולחסן את המדינה מפני השפעת ירידת ערכם עד לסיום ההליכים הפליליים.