במפקדת משמר הגבול בלוד התקיים היום טקס החלפת מפקדי מג"ב – כשניצב יצחק בֵרִיק החליף בתפקיד את ניצב אמיר כהן.
השר איתמר בן גביר דיבר בטקס על הקמת "המשמר הלאומי" כזרוע לשעת חרום על בסיס הרחבה דרמטית של מג"ב. בן גביר אמר: "לב ליבה של המדיניות שלי, המוקד של המדיניות של המשרד לביטחון לאומי הוא הקמתו של 'המשמר הלאומי'. כך שבעת ציון 80 שנה לחיל (מג"ב) – נביט על התקופה הזו ונברך עליה. זוהי בדיוק העת, והצורך וההכרח לשנות ולהרחיב את החיל הנפלא הזה. תודה לאל שיש לי את הזכות לשמש כשר האמון על מג"ב בעת הזו".
דבריו של בן גביר רמזו לכך שבנושא "המשמר הלאומי" הוא עשוי דווקא להתפשר עם המפכ"ל קובי שבתאי, ועל רקע ביקורות ממערכת הבטחון – לאחר שבתחילת הכהונה בן גביר אמר כי תוכניתו היא להקים משמר לאומי כגוף עצמאי בכפיפות אליו ובנפרד מהמשטרה, ואילו עכשיו הוא מבהיר ש"המשמר הלאומי" יהיה הרחבה דרמטית של מג"ב – הכפוף לפחות כיום למפכ"ל המשטרה.
המפכ"ל אמר מצדו בטקס כי "נלחם ועדיין יילחם בכל הכוח, בשביל להבטיח שכל כוח שיטור יהיה כפוף למשמר הגבול ומשטרת ישראל". רב ניצב שבתאי הוסיף: "אני משוכנע שעכשיו, כשהשר לבטחון לאומי למד את החיל המופלא הזה (מג"ב) ויכולותיו בימי רגיעה ולחימה, הוא ללא ספק ימליץ לראש הממשלה שהמשמר הלאומי יהיה חלק מהגוף הנפלא הזה ששומר על מדינת ישראל, אזרחיה וחוסנה החברתי".
בכל מקרה, בן גביר תופר חליפות ומפזר דברי רהב בנוגע למשמר הלאומי, מעט מוקדם מדי. סמכויותיו של הגוף הזה, שמיועד להיות כח עתודה מרכזי באירועי חירום ומשבר – טרם נקבעו בכלל, וגם לא נקבעו עדיין סמכויותיו של בן גביר להפעלת הגוף הזה.
כזכור, גרעין הקמתו של "המשמר הלאומי" נקבע בתקופת ממשלת בנט, אחרי מבצע "שומר חומות" והמהומות בערים המעורבות, על רקע המלחמה בעזה. בתקופת הממשלה הקודמת הוקמו פלוגות מילואים נוספות של מג"ב, כבסיס ל"משמר לאומי".
כאשר בן גביר נכנס לתפקיד, הוא הודיע שתוכניתו היא להרחיב את "המשמר הלאומי" דרמטית, ככוח התערבות מרכזי בבטחון הפנים, ולהכפיף אותו אליו ישירות. על רקע זה, היו עימותים בין בן גביר למפכ"ל, וגם בין בן גביר למערכת הבטחון ולשר יואב גלנט. מעבר לחשש לריבוי גופים בטחוניים תחת מערכות שליטה שונות ולא מתואמות, החשש בין השורות הוא גם מהשר אישית ששאף להיות מופקד ומנחה של גוף כזה רגיש, שיטפל בארועים לאומניים.
ואולם, כאמור, הצהרותיו של בן גביר מוקדמות, כי האזהרות משליטתו על משמר לאומי ודרישת מערכת הבטחון לומר את דברה – נפלו על אוזן קשבת ובן גביר כבר אינו פוסק יחיד בעניין.
בחודש יוני אישרה הממשלה הקמת ועדה בין-משרדית "להקמת המשמר הלאומי לישראל". בראש הוועדה עומד מנכ"ל המשרד לבטחון לאומי שלמה בן אליהו, אבל שותפים בוועדה נציגים בכירים של משרד הבטחון, המל"ל (מועצה לבטחון לאומי), משרד המשפטים, השב"כ וצה"ל.
כאמור, שום דבר עדיין לא נקבע ביחס לסמכויות המשמר הלאומי והשר. הממשלה קבעה כי הוועדה תתן המלצות ש"יתייחסו לקביעת ייעוד תפקידי המשמר הלאומי, סמכויותיו, בחינת הצורך בהקמתו כגוף עצמאי ואפשרות להעברת יחידות מסוימות ממשמר הגבול לאחריות המשמר הלאומי, כפיפות המשמר הלאומי לגורמים השונים וזאת תוך קביעת מנגנוני איזון נדרשים, תפיסת ההפעלה, יחסי הגומלין עם צה"ל, הסדרת סמכות השר לביטחון לאומי להוצאת צווי גיוס מילואים לאנשי המשמר הלאומי באירועי חירום המחייבים זאת, הסדרת תקינה ותקצוב".
בשבוע שעבר פורסם ב-N12 כי שר הבטחון יואב גלנט הבהיר את התנגדותו החריפה להקמת משמר לאומי שכפוף ישירות לשר בן גביר. גלנט כתב כי "הקמת גוף ביטחוני חדש יגרום לקשיים משמעותיים בפיקוד ושליטה ובתיאום הפעילות הבטחונית". גורמים במשרד הביטחון מסרו כי על פי דיוני הוועדה, הסיכוי שהיא תמליץ על הקמת המשמר הלאומי כגוף נפרד הכפוף ישירות לשר ולא למפכ"ל, שואף לאפס, ושקיימת התנגדות רבה למהלך. בתגובה לפרסומים אלה, בן גביר תקף:"ששר הביטחון יתרכז באתגרי משרדו" – אבל העובדה היא שהממשלה קבעה את מערכת הבטחון כגורם מרכזי בהמלצות על הקמתו של הגוף החדש.
מפקד מג"ב הנכנס, ניצב יצחק בֵרִיק מכל מקום לא התייחס כלל למשמר הלאומי בדבריו עם כניסתו לתפקיד היום. "האתגרים הביטחוניים הבלתי פוסקים עימם אנו מתמודדים, מעמידים אותנו בפני מציאות מורכבת", אמר בריק. "החל מלחימה בטרור, דרך שמירה על הסדר הציבורי, לחימה עיקשת בפשיעה בערים ובמרחב הכפרי, תוך דאגה מתמדת לביטחון אזרחנו בכל מקום ובכל עת. אני מבטיח לשמור מכל משמר על הפיקדון שהופקד בידיי, להמשיך להצעיד את החיל רחוק וקדימה".
