מעשהו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אפי נוה בפרשת נתב"ג, כשהבריח את בת זוגו ביציאה ובכניסה לארץ כדי שלא תירשם בביקורת הדרכונים, חמור יותר לטענת הפרקליטות מזה של אדם שהבריח בכניסה לארץ עבריין אלים אשר שב מערב הסעודית דרך ירדן.
בתשובה שהגישה הפרקליטות היום לבקשת נוה, לקבל כתבי אישום שהוגשו בנסיבות דומות, הצביע התובע עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז, על תיק שהסתיים לפני שבועיים, המשיק לטענתו בנקודות זהות, מאחר שלנכנסים לארץ לא היתה כל מניעה או מגבלה חוקית להיכנס.
בתיק שהציג התובע הועמדו לדין שני תושבי כאבול שבצפון: אחד ללא עבר פלילי, וחברו העבריין. כתב האישום הוגש על ידי התביעה המשטרתית ביוני 2018, לאחר ששני הנאשמים חזרו לישראל מביקור בערב הסעודית, בטיסה דרך עמאן. נאשם אחד הוא חאלד עספור, עבריין מסוכן בן 40, שריצה מספר מאסרים, תשע שנים במצטבר, על עבירות אלימות חמורות ועבירות בנשק. גם כעת הוא מרצה שבעה חודשי מאסר על תקיפה חבלנית של בת זוג. הנאשם האחר הוא אדם סאלח, חברו, ללא עבר פלילי.
על פי כתב האישום, סאלח "בתפקיד נוה", הניח את דרכונו בשער האלקטרוני בכניסה לישראל, ואת כרטיס המעבר שהונפק לו מסר לעספור בעל הרקורד הפלילי. עספור נכנס לישראל עם הגייט פאס של חברו, מבלי שנרשם בעצמו, ויצא מנתב"ג. בהמשך ניגש סאלח אל בקרי הגבול, וטען כי ניסה כמה פעמים להוציא גייטפאס מהמכונה, ללא הצלחה.
לנאשמים, שלא כמו נוה וחברתו, לא יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה, והם הואשמו בעבירה אחת על חוק הכניסה לישראל. התביעה המשטרתית טענה שהסיבה למעשיהם אינה ידועה, ואין אינדיקציות שעספור היה דרוש לחקירה, "משום כך לא ברור מדוע ניסה להעלים את כניסתו לישראל ומדוע חברו סייע לו בכך".
התביעה ביקשה לגזור עונש מאסר על עספור ועבודות שירות לחברו. ב-28 בינואר ניתן גזר הדין, כששופט בית משפט השלום בראשון לציון עמית מיכלס גזר חודש מאסר על עספור, שחציו ירוצה בחופף למאסר הנוכחי שהוא מרצה. על חברו נטול ההרשעות הקודמות נגזר מאסר על תנאי, והשניים גם נקנסו באלפיים שקל.
בהודעתה לבית המשפט, הפרקליטות מסרבת לבקשה שהגיש נוה באמצעות עו"ד בעז בן צור, לקבל את רשימת כל כתבי האישום הדומים לשיטתה, במסגרת חומר חקירה. עם זאת, הפרקליטות מציינת כי בשימוע ובמהלכים המקדימים לכתב האישום, הוצגו לנוה 20 כתבי אישום באותן עבירות בנתב"ג משנת 2018.
במרבית כתבי האישום הנכנסים היו זרים מנועי כניסה לישראל, וישראלים שסייעו להם. בכמה פעמים נתפסו רק הסייענים, אך הנכנסים לארץ נעלמו ולא יודעים את זהותם. רק בארבעה מקרים הוגשו כתבי אישום נגד ישראלים שהבריחו את עצמם במעבר הגבול אך בשלושה מהמקרים שציינה הפרקליטות מדובר בעריק מצה"ל, באדם "דרוש למשטרה" ובאדם נוסף שנמסר לו כי עליו להמתין להגעת המשטרה, וכולם היו צפויים למעצר או עיכוב או חקירה.
המקרה הדומה מכולם לנוה, לטענת הפרקליטות, היה כאמור התיק של שני תושבי כאבול אשר שבו ממדינת אוייב עויינת, אבל לדברי עו"ד רייס התיק של נוה חמור יותר, שכן הם הואשמו בהברחת הגבול רק בכיוון אחד (בכניסה לישראל), ולא הואשמו בעבירות מרמה. אלא שמדובר בסיבה טכנית: בשל ריבוי התיקים לאחרונה בעבירות אלו, הוחלט להוסיף לכל כתבי האישום הבאים לצרכי הרתעה, עבירה של קבלת דבר במרמה. לטענת הפרקליטות, גם תיקי הדרושים לחקירה והעריק פחות חמורים מזה של נוה.
הקראת כתב האישום בתיק נגד נוה וחברתו בר כץ נקבעה ל-24 בפברואר בפני נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון עינת רון.
