בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר את תקופת המאסר שנגזרה על האחים מחמד ורשיד חסארמה, אשר הורשעו בין היתר בעבירות של ירי בנשק חם, חבלה בכוונה מחמירה וניסיון הצתה על רקע סכסוך בין משפחות בחברה הערבית. מדובר במלחמות הדמים בכפר בענה, חסארמה נגד חסארמה, סכסוך עקוב מדם אותו סיקרנו בהרחבה כאן בפוסטה.
האחים חסארמה הורשעו ונידונו לארבע ושש שנות מאסר, על פי הודאתם, בכך שבמאי 2021 ביצעו ירי לעבר בית עסק של משפחה עמה היו מצויים בסכסוך, כשהם מצוידים במכלי דלק במטרה להצית את המקום. חולייה של שבעה רעולי פנים הגיעה אל בית קפה שליד תחנת דלק, אשר שייך למשפחה יריבה. באמצע הלילה, התוקפים החלו בירי מאסיבי ללא הבחנה לעבר מקום הבילוי. עשרות כדורים נורו, אך למרבה המזל לא היו נפגעים. למקום הגיעו שוטרים אשר ירו לכיוון האחים שבתגובה השיבו בירי, תוך שהם מנסים להימלט. במהלך האירוע, נפצע אחד השוטרים.
בערעור ביקשה המדינה להחמיר בעונשם של הנאשמים, והדגישה את הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, המלמדות על "התארגנות עבריינית כדרך לפתרון סכסוכים, ומבטאות עזות מצח והיעדר מורא מפני החוק". עוד נטען כי יש לתת משקל הולם לסיכון הרב שיצרו הנאשמים לחיי אדם, ולעובדה כי חשו "שוויון נפש" לאפשרות שיפגעו בחפים מפשע. עוד טענה המדינה כי העונש אינו מעניק משקל לשיקול ההרתעה ובפרט כשמדובר בעבירות שבוצעו כחלק מסכסוך ארוך בין משפחות בחברה הערבית – וכי לשם כך נדרש להעלות את רף הענישה.
הסנגורים, עו"ד שלומי שרון ועו"ד מעיין דבוש, טענו כי יש להקל בעונשם של הנאשמים, וכי בית המשפט קמא שגה כשנתן משקל רב מדי לפציעת השוטר. זאת, מאחר ולטעתם הנאשמים לא ירו לכיוון השוטרים. הם הוסיפו כי מתחמי הענישה שנקבעו בענייני הנאשמים חמורים מהנוהג, והדגישו את היעדר עברו הפלילי של אחד מהנאשמים, כמו גם את הודאתם המוקדמת ואת הבעת החרטה שהביעו הנאשמים. בנוסף ציינו הסכם סולחה שנחתם בין המשפחות לפני כשלושה חודשים (שנתיים וקצת לאחר האירוע).
השופטים, המשנה לנשיאה והשופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט יחיאל כשר, קיבלו את ערעור הפרקליטות והחמירו את עונשם של האחים. בפסק הדין הם כתבו כי "אל לנו להתעלם מהמציאות הקשה שבה נשק קטלני ורב עוצמה זמין בתפוצה רחבה, על הסיכון הרב לחיי אדם חפים מפשע ולפעילות עבריינית שהדבר נושא עמו. אף אין להתעלם מהיקפה הנרחב של התופעה, שאינו שוכך עם השנים. כפי שציינו לא אחת, לבתי המשפט תפקיד חשוב בהתמודדות עם תופעה זו, בין היתר בדרך של קביעת רף ענישה מחמיר ומרתיע. ההחמרה נדרשת לעבירות הנשק בכללותן ועל כל גווניהן, והיא מקבלת משנה תוקף כאשר עסקינן בתופעת השימוש בנשק קטלני ככלי לפתרון סכסוכים".
לפיכך, חרף בקשת המדינה להחמיר את עונשם ל-10 שנות מאסר כל אחד, השופטים קיבלו את הערעור שהוגש והחמירו את עונשו של מחמד מארבע לחמש שנות מאסר, ואת עונשו של רשיד משש וחצי לשמונה שנות מאסר (21 ביוני).
מהפרקליטות נמסר כי הערעור הוא חלק ממגמה שמקדמת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שעניינה החמרת ענישה ויצירת הרתעה במסגרת המאבק בתופעת האלימות הגואה והשימוש בנשק חם, ובפרט בחברה הערבית. עוד נמסר מהפרקליטות כי "צו השעה מחייב את כל זרועות מערכת אכיפת החוק להירתם לצעדים משמעותיים ולהשמיע קול ברור כנגד האלימות הגואה והשימוש בנשק, בפרט בחברה הערבית. אנו מברכים על פסק דינו של בית המשפט העליון, שהוא בבחינת לבנה נוספת בחומה הבצורה המוצבת נגד התופעה של אלימות ופתרון סכסוכים באמצעות נשק חם".
הערעור הוגש על ידי עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד טליה קצב ועו"ד מסעד מסעד.
