המדינה מבקשת מביהמ"ש העליון לאשר הגבלת שיחות טלפון של אסירים עם עורכי דינם

בית המשפט העליון דן ביום חמישי שעבר (10.1) בשלוש בקשות רשות ערעור של המדינה, המבקשות לשנות את הסטטוס קוו בבתי הסוהר, לאחר שבתי המשפט המחוזיים קיבלו עתירות של אסירים ועצורים ששיחות הטלפון  שלהם עם עורכי דינם הוגבלו. שב"ס מבקש לקבוע כי שיחות טלפון עם עורכי דין מהוות פריבילגיה, לא זכות יסוד של הכלואים, וניתן להגביל את קיומן על סמך מידעים מודיעיניים או עבירות משמעת.

הדיון עסק, קונקרטית, בעניינם של יניב זגורי, העצור עד תום ההליכים, והאסירים אייל בן משה ואבי פרש. בתי המשפט המחוזיים דרום ומרכז קיבלו בחודשים האחרונים את עתירות השלושה נגד שב"ס, וביטלו הוראה שהגבילה את שיחות הטלפון שלהם עם עורכי דינם לזמן קצוב של 15 דקות לכל שיחה.

נציגת הפרקליטות, עו"ד תהילה רוט ממחלקת הבג"צים, טענה בבקשות הערעור לבית המשפט העליון, כי עורכי דין מסייעים לקידום פעילות פלילית של האסירים מתוך בתי הסוהר. לטענת המדינה, פסקי הדין שקיבלו את עתירות האסירים מעוררים השלכות חמורות.  

עו"ד רוט טענה בבקשות הערעור, כי עורכי דין מסייעים ללקוחותיהם לעקוף מגבלות טלפוניות שהוטלו עליהם באמצעות שיחות ועידה עם אחרים, שעל האסירים נאסר ליצור איתם קשר, ולכן יש לצמצם גם את הקשר הטלפוני עם עורכי הדין עצמם למינימום, כאשר מדובר באסירים בעלי מסוכנות גבוהה במיוחד.

בעניין זגורי, נטען כי "החלטת בית המשפט לפיה אין להגביל את משך הקשר הטלפוני לעורכי דינו, חרף המניעה הטלפונית הכללית שהוטלה עליו, עשויה להביא ברמה המעשית לעקיפת המגבלה שהוטלה על המשיב…מרגע שחוברה שיחה, לא ניתן לוודא כי היא אכן מתקיימת עם עו"ד, ואין בידי המערכת אפשרות לניטור ולזיהויו של גורם נוסף המתחבר לשיחה". לדברי שב"ס, כיום יש כ-40 אסירים, מתוכם מחצית הם עצורים עד תום ההליכים, ששב"ס מבקש לקצוב את שיחותיהם עם עורכי דין עד רבע שעה כל פעם.  

הקרב על השיחות

רק בספטמבר דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, מיכל ברנט, את עמדת המדינה וקיבלה את עתירת זגורי וסנגוריו, עו"ד מוטי אזולאי ועו"ד רענן עמוסי, כי קשר עם עורכי דין הוא זכות בסיסית, והגבלת שיחות פוגעת בעצם הזכות להליך הוגן, כאשר על זגורי להשיב לכמה אישומים ברצח, בתיק עם 300 עדי תביעה.

בתגובה לעתירת האסיר, הצביעה הפרקליטות על אחד מסעיפי כתב האישום, לפיו עו"ד, לכאורה מטעם זגורי ביקר אצל עד המדינה והעביר אליו מסרים. אלא שמדובר לכאורה בפגישה בכלא, לא בשיחת טלפון. "פגיעה בזכותו של עצור לשוחח בטלפון עם עורך דינו צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית, שעה שהזכות להליך הוגן הוכרה כזכות חוקתית", קבעה השופטת.

ביולי נקבעה החלטה דומה גם בעתירת האסיר אייל בן משה, כשהשופט אהרון משניות מבית המשפט המחוזי באר שבע קבע: "מיותר לומר כי ייצוג הולם מחייב קשר הדוק בין עורך הדין לבין הלקוח, ולא הרי קשר באמצעות מפגשים…שכפופים למגבלות שונות, כקשר טלפוני שמטבע הדברים נגיש וזמין יותר".

עתירת אסיר נוספת שהתקבלה במחוזי היתה של אבי פרש, שהוגבל בשיחותיו עקב ביצוע עקיצות טלפוניות חוזרות ונשנות מהכלא, שבחלקן הורשע (כמו התחזות לעו"ד ששי גז והוצאת חצי מיליון דולר מאשת עבריין)  ובאחרות (כמו ניסיון לעקוץ את ח"כ אמנון כהן) תלוי ועומד נגדו תיק נוסף.

בקשות רשות הערעור של המדינה בעניינם של זגורי, בן משה ופרש אוחדו כאמור לדיון עקרוני, בו ביקשה נציגת הפרקליטות לקבוע כי "מימוש זכות ההיוועצות אינו כולל חובה לאפשר קשר טלפוני בלתי מוגבל עם עורכי הדין". לעמדת המדינה, "קביעות בית המשפט המחוזי שגויות ופוגעות ביכולת שב"ס והמשטרה למנוע פשיעה מבין כותלי בתי הסוהר".

עו"ד יוכי גנסין, היועצת המשפטית של שב"ס, הצטרפה לדיון שנערך בפני השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ועופר גרוסקופף. עו"ד גנסין טענה כי המצב הוחמר מאחר שהחוק שנועד לאשר שמירת מאגר ובו דגימות קוליות של האסירים וזיהויים בכל התקשרות, לצורך מיצוי יכולותיה של מערכת הטלפוניה "שחף", לא קודם, וכתוצאה מכך האסירים מזוהים במערכת הטלפונית בדרך "פרימיטיבית" יחסית של כרטיסים מגנטיים וקוד אישי.

בכרטיסים אלה ניתן לסחור, הסבירה עו"ד גנסין, ואסירים שאינם מוגבלים בשיחותיהם מעבירים כרטיסים עם הקוד שלהם למנועי שיחות, ובאמצעותם "מדברים חופשי עם כל העולם". מדובר במשאב המבוקש בבית הסוהר, הסבירה עו"ד גיסין. "בשבוע שעבר מצאנו יותר מ-13 כרטיסים אצל אסיר פופולרי", סיפרה, וציינה גם כי לבכיר כמו זגורי "יש למיטב זכרוני 11-13 עורכי דין".

השופט גרוסקופף היקשה על נציגת הפרקליטות עו"ד רוט, שטענה כי הקשר הטלפוני אינו חלק מליבת זכות ההיוועצות. "אם עורך הדין לא יכול להגיע לבית הכלא, אין ללקוח זכות היוועצות?", שאל. "אני רוצה להבין למה זה לא חלק מהזכות. קשה לנו לראות את שלילת הקשר הטלפוני כשלילת טובת הנאה". גם השופט מלצר תהה כיצד אם אין הגבלה על מפגשים עם עורכי הדין, "מה זה משנה אם שיחות הטלפון יימשכו רבע שעה או חצי שעה?".

עו"ד מוטי אזולאי שייצג את זגורי, הזכיר כי הוא הועבר לכלא רמון המרוחק, ומפגשים המצריכים תיאומים בירוקרטיים והמתנה של שעות, אינם תחליף לשיחות טלפון שנועדו למתן מענה זמין ומיידי. "אם עורך דין אחד סרח, תמנעו ממנו כניסה וטלפונים. אתם לא יכולים להכפיש את כלל עורכי הדין", טען.

עו"ד רענן עמוסי ועו"ד מורן סעדון, המייצגים את בן משה, הבהירו שמדובר בזכויות יסוד של מתן שירות משפטי. "אנחנו מרגישים שהמערכת שמה אותנו ואת חברינו בצד של העבריינים. אנחנו דואגים לזכויות המשפטיות, וכל משטר דמוקרטי חייב לכבד את זה". לדיון הגיעו עורכי דין ממשרדים נוספים המייצגים נאשמים בתיק זגורי, שפסיקה בעניין הגבלת שיחות עשויה לפגוע באופן רוחבי גם בהגנה של לקוחותיהם.

עוה"ד אזולאי ועמוסי, ועו"ד גיל שפירא, מנהל מחלקת אסירים בסנגוריה הציבורית המייצגת את פרש, הזהירו כי אם בית המשפט יכיר בשיחות טלפון כטובת הנא" שניתן לשלול, הפגיעה תתרחב למאות אסירים. "הסנגוריה הציבורית מקבלת מדי יום עשרות פניות של אסירים בנושאים מגוונים, ולא רק בתיק הפלילי", אמר עו"ד שפירא. "לאסירים יש הרבה בעיות משפטיות בגלל המאסר, חובות כספיים והליכי גירושים. אסירים שיושבים בכלא מאבדים זכות לדיור ציבורי וצריך לנהל מאבק על הזכות של משפחתם לחיות בדירה. שיחות הטלפון הן בליבת הזכות".

השופט עמית הציע להבחין לצורך הדיון בין מעמד עצורים לאסירים שפוטים, ובין אסירים שקיים לגביהם מידע מודיעיני מהותי, לאסירים שעומדים לדין משמעתי. השופט מלצר פנה לנציגת הפרקליטות: "האם מוסכם עליכם שזו לא יכולה להיות סנקציה משמעתית? אם האסיר עשה שימוש לרעה, אני יכול להבין. כל סיבה אחרת, אם אסיר או עציר התפרע והיכה או דקר, זו לא סיבה להגביל". בית המשפט הציע לצדדים לדון במשך 21 ימים ולנסות להגיע למתווה מוסכם. הסיכוי לכך נראה קלוש.

עו"ד אזולאי: "שירות בתי הסוהר פוגע באופן עקבי בזכויות העצורים והאסירים. בית המשפט העליון ביקש שהצדדים יגיעו להבנות, וששב'ס ימסור נייר עמדה בתוך שלושה שבועות. לאחר קבלת נייר העמדה תיבחן ההצעה, ובכל מקרה עורכי הדין בטוחים כי בית המשפט העליון לא יאפשר פגיעה בזכות ההיוועצות ובזכות להליך הוגן, ולא ייתן ידו לפגיעה בשמם הטוב של עורכי הדין".

עו״ד עמוסי ועו״ד סעדון: "זכותם של אסירים ועצורים לקיום קשר טלפוני עם עורכי דינם הינה חלק מזכות ההיוועצות והזכות לקיום הליך הוגן, שהינן זכויות יסוד, ואין מדובר בטובת הנאה כפי ששירות בתי הסוהר מבקש להציג בפני בית המשפט העליון. שירות בתי הסוהר ופרקליטות המדינה מנהלים מלחמה על לא כלום, שצפויה להסתיים בלא כלום".