המדינה חזרה בה ממכירת חוב ביטקוין שנתפס למטרת חילוט

פרקליטות המדינה ויחידת החילוט באפוטרופוס הכללי מחקו את בקשתם למכור מטבעות דיגיטליים שנתפסו אצל לווה של שי סיבוני, הנאשם בארגון הימורים, לאחר שסנגוריו של סיבוני טענו כי אין למדינה סמכות להסב אליה המחאת חיוב של חוב הקיים כלפיו.

נגד סיבוני ושישה אחרים הוגש כתב אישום בחודש יולי, בגין ניהול אתר הימורים ברשת במשך ארבע שנים, שבו הופקדו לטענת הפרקליטות לפחות 125 מיליון שקלים מכספי מהמרים. סיבוני נאשם עוד בעבירות סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות מס.

במהלך החקירה תפסה המשטרה אצל צד שלישי, בעל חנות תכשיטים בכיכר המדינה שאינו נאשם בתיק, ארנק דיגיטלי ובו 19.5 מטבעות ביטקוין ו-83 מטבעות איטריום, שלטענתה שייכים לסיבוני. בעל חנות התכשיטים אישר שבפברואר 2018 נתן לו סיבוני הלוואה במטבעות וירטואליים. במקור, המטבעות היו שווים 200 אלף דולר, אך מאז ערכם התרסק. הלווה השתכנע מטענת המדינה, כי אם יעביר לה את ה"ארנק" עם החוב המיועד להחזרה לסיבוני, יהיה פטור מהחזרתו, ומסר את הקוד לארנק הדיגיטלי.

באוגוסט הגישו הפרקליטות ויחידת החילוט בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, למכור את המטבעות הווירטואליים התפוסים, שערכם יורד, ולהמירם לשקלים כדי להציל את ערכם, עד שיסתיימו ההליכים ותינתן החלטה על חילוט סופי. המדינה טענה כי קיימת תנודתיות גבוהה במיוחד בשווי המטבעות, שעלול לצנוח במהירות, וקיים חשש אמיתי למחיקת שוויים לחלוטין.

פרקליטיו של סיבוני, עו"ד שילה ענבר, ועוה"ד שחר חצרוני ותמיר סננס ממשרד נוי-סננס-שפרלינג-חצרוני, התנגדו למכירת המטבעות. לטענתם, המדינה הציגה מצג שווא בפני הלווה, לפיו מסירת המטבעות הווירטואליים למשטרה, כמוה כ"המחאת חובו" למדינה, באופן שלא יהיה חשוף לתביעה מצד סיבוני. לדברי הסנגורים, על פי החוק, חבותו של חייב איננה ניתנת להמחאה לאחר מבלי לקבל את הסכמת הנושה (שלא כהמחאת זכות), וסיבוני שומר על זכותו להגיש תביעה נגד הלווה שהכסף נתפס אצלו. 

טענה נוספת שהעלו עורכי הדין חצרוני, סננס וענבר, היא שאין דינם של מטבעות וירטואליים התפוסים בידי המדינה וערכם נשחק, כדינם של כלי רכב או המחאות תפוסות. לדבריהם, כשמדובר ברכב או בהמחאות שתוקפן עומד לפוג, אין ספק כי החזקת הנכסים כפי שהם, תביא בכל מקרה לירידת ערכם, או להפיכתם חסרי ערך. אך לא כך כשמדובר במטבע וירטואלי, שהשוק שלו תנודתי, ועשוי לשנות את כיוונו לכאן או לכאן.

"אין כל ערובה, כי מכירת המטבעות ומימושם דווקא בנקודת הזמן הנוכחית תביא לשמירה על ערכם", כתבו הסנגורים. "באותה מידה יתכן כי ערך המטבעות יעלה…שעריהם של מטבעות וירטואליים והתנודות בהם אינם בגדר 'ידיעה שיפוטית'". הסנגורים ציינו כי לבקשת המדינה לא צורפה חוות דעת של מומחה בשוק ההון, התומכת בטעם הכלכלי למכור את המטבעות כעת.

הסנגורים היפנו למקרה שהתרחש בארצות הברית, בפרשת אתר האינטרנט Silk Road לסחר בסמים, שפעל ברשת האפלה.  בתיק זה חילטו הרשויות מטבעות וירטואליים בסכום גבוה, וזמן קצר לאחר מכירתם במסגרת החילוט קפץ שוויים באופן חד, ועיתוי המכירה גרם להפסד של עשרות מיליוני דולרים. "במקרה שבו המכירה תתקיים בטרם יסתיים ההליך הפלילי", דרשו הסנגורים, "יש להכריע מראש כיצד יפוצה המשיב, במקרה שערך המטבעות יעלה, והם לא יחולטו בהכרעת הדין הסופית". 

בדיון שנערך בבית המשפט ביום חמישי האחרון (27.12) הציגו הסנגורים את טענותיהם כי תפיסת המטבעות נעשתה בחוסר סמכות, אינה פוטרת את החייב מהחוב, והבקשה לממשם מאחר אינה נתמכת בחוות דעת כלכלית. בעקבות הדברים, והמלצת השופטת שרית זמיר, חזרו בהם נציגי המדינה מהבקשה, "לאור הערות בית המשפט" כפי שנרשם בפרוטוקול.