"לתפיסת בית הדין הרבני הגדול, על אף שישנם גופי אכיפה, בתיקי משפחה מורכבים הדורשים טיפול ופיקוח של הערכאה השיפוטית לביצוע פסק הדין, מן הראוי שבית הדין ייקח את המושכות לידיו ויראה מה הדרך הנכונה לביצוע פסק הדין", כך אמר הרב יצחק אושינסקי במושב בנושא סנקציות וניכור הורי, בכנס דיני משפחה השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. בכך הבהיר את עמדת בתי הדין בסוגייה.
שתי הערכאות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, משתמשות בסנקציות מראשית ההליך ועד סופו, ומכאן למעשה חשיבותו. במושב שנערך בהנחייתה של עו"ד אודליה חן, יו"ר (משותפת) פורום משפחה, נחלקו הדעות בנושא השימוש בסנקציה, אולם היתה הסכמה כללית כי אם רוצים יעילות "יש לראות איפה כואב לכל אחד", כפי שאמר השופט יהורם שקד. "אין טעם לתת קנס להורה אמיד. ייתכן שצו עיכוב יציאה מהארץ למי שמרבה בנסיעות לחו'ל יהיה יותר אפקטיבי".
ראשון הדוברים, הרב אושינסקי, מונה לאחרונה לבית הדין הרבני הגדול, ושמו עלה בהקשר של פסק הדין המכונה "בג'ץ הבגידה", כשבקשה לדיון נוסף בו תלויה ועומדת. פסק דין מפורסם נוסף מבית מדרשו של הרב אושינסקי עוסק במורה שהושעתה ממשרד החינוך עקב סרבנות גט.
לדעתו, אין אפקטיביות להחלטה שיפוטית ללא סנקציה בצידה, והוא אף סיפק דוגמה של אם משמורנית שטרפדה את הקשר בין הילד לאביו. תחילה נפסקו נגד האם, שמצבה הכלכלי קשה, סנקציות סמליות של 100 שקלים בגין כל איחור, ואלו הגיעו עד 1000 שקלים. הודות לכך שבית הדין עמד על המשמר, הסביר הרב אושינסקי, כיום הבן רואה את אביו כמעט באופן יום יומי.
השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי ובחיפה, הביעה תסכול מכך שכשהצדדים מגיעים לערכאת ערעור, "הלחם אפוי ואף כבר נשרף". ההורה המסית והמנכר, הסבירה, מפתח אנטגוניזם לא רק כלפי ההורה האחר, אלא גם כלפי המומחה, העו"ס והשופט. לפיכך, היעילות היא בשלב המניעתי המצוי בערכאה המבררת. "גילוי תופעת סרבנות הקשר בניצניה, הוא הפתרון", הציעה. השופט שקד הציע דרכים משלו להתמודד עם מקרים קשים של ניכור הורי: מינוי אפוטרופוס לדין, עירוב עו"ס לפי חוק נוער והעברת משמורת.
אחרוני הדוברים היו עורכי דין, שדיברו מנקודת מבט פרקטית. עו"ד עדי חן, יו"ר (משותפת) של הוועדה לזכויות הילד בלשכה, תמכה בחוק "השיימינג" (מרשם סרבנים אינטרנטי, הצעת חוק ביוזמת עו"ד אודליה חן שעברה בקריאה ראשונה, לפיה המדינה תקים מאגר עם שמותיהם ותמונותיהם של סרבני גט. ד.ל.), המהווה כלי נוסף במלחמה בסרבנות גט.
עו"ד זאב ולנר דיבר על סנקציות כלפי מומחים בבית המשפט, והזכיר כי לבית המשפט סמכות מפורשת לעכב שכר טרחת מומחה המעכב הגשת חוות דעת במשך זמן בלתי סביר, ומנגד טענה עו"ד שירה טולדנו כי סנקציות לא רק שאינן מועילות, אלא אף עלולות להזיק. היא סיפרה על אם שביהמ"ש הטיל עליה תשלום של 750 שקלים על כל הגשת בקשה, בטענה לכאורה שמדובר בטענות סרק של האם בדבר פגיעה מינית בקטין, אף שלא הפרה כל החלטה ולא היתה סיבה לסנקציה.
עו"ד איילת שיים מור דיברה על סנקציות בלשון הרע ונתנה דוגמה לאב שהטיל רפש על אם ילדיו ברשתות החברתיות. בית המשפט הורה על הסרת הפרסום, וקבע סנקציה בסך 2,500 שקלים על כל פרסום עתידי. אלא שלדבריה, כמו השופט שקד, מאחר שמדובר באב בעל אמצעים כלכליים, הסנקציה אינה אפקטיבית.
את המחלוקת בדבר השימוש בסנקציות היטיבו להדגים עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, שטענה כי הצעת החוק להבטחת קשר חסרת שיניים, והפתרון הוא העברת משמורת מההורה המנכר, לעומת גישתה של עו"ד אודליה חן, שהסבירה כי יש לזהות את התופעה בראשיתה ולמנוע אותה. "לטלטל ילד מהורה להורה זה כמו לתת תרופה כשהחולה כבר מת", סיכמה מנחת המושב.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".
