בחקירת ארגון הפשיעה של יניב בן דוד מבקשת המשטרה לחלט זכויות בדירה בשווי 4.2 מיליון שקל בפרויקט דירות בצומת גלילות. הדירה שייכת לבני זוג שאינם חשודים בפרשה, אולם המשטרה טוענת כי הזכויות בנכס הועברו באופן סמוי לאחד המנהלים בארגון, הראל בן דוד.
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, הורה להסיר את העיקול וקבע לפעולה אין בסיס חוקי. השופט כתב כי בן דוד התגורר בשכירות אבל לא היה בעלים שלו, "תמוה כיצד סבורה המשיבה כי ינתן לה למכור את דירתם של אחרים, ומכוח איזו סמכות חוקית".
הראל עצור בספרד יחד עם שני אחיו יניב ותום בן דוד, מדינת ישראל מבקשת להסגיר אותו על בסיס כתב אישום שכבר הוגש בארץ נגד תשעה חברים בארגון הפשיעה, שנאשמים בהפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף מיליארד שקל בתחום הבנייה.
האחים בן דוד חשודים כמי שעמדו בראש הארגון וניהלו אותו מספרד, יניב נחשב יעד בכיר המוכר היטב לרשויות האכיפה. לפני כשלוש שנים הוא השתחרר ממאסר ממושך עקב עוקץ רשויות המס והלבנת הון במאות מיליוני שקלים.
יאל"כ-להב 433 טוענים כי הראל בן דוד התגורר בשכירות בדירה במשך שנה עד תחילת 2017, מבלי שהוצג חוזה השכירות שלו, שבוצע על ידי איש קש אשר שכר את הנכס במקור וחתם עם בעלי הנכס חוזה אופציה לרכישתו תמורת למעלה מארבעה מיליון שקלים.
מי שילם
הנכס רשום על שמו של בירן רוכברגר, בנו של ראש עיריית רמת השרון לשעבר, שהוריו רכשו את הדירה ב-2013, וחתמו עם המתווך על הסכם "non shop", בו הדירה הושכרה על ידי המתווך שעוד אמור לאתר קונה פוטנציאלי. המתווך שילם חלק מהכסף והמשדא ומתן נמשך.
המדינה טענה כי המתווך ערך חוזה פיקטיבי עם רוכברגר, וכי הראל בן דוד הוא השוכר והרוכש בפועל, והוא זה אשר שילם את דמי הקדימה על חשבון הרכישה, כמעט מיליון שקלים. עוד נטען כי בפועל בני הזוג רוכברגר ניהלו משא ומתן ישיר עם חבר ארגון הפשע. המתווך הוא "חשוד בפרשת הלבנת ההון ונחקר באזהרה", טענו נציגי יאל"כ בפני הסנגורים של המתווך, עורכי הדין ציון אמיר וגיא שמר, שהגישו בקשה להסרת העיקול.
נציגי המשטרה הצהירו כי המתווך שמש איש קש מטעם הראל בן דוד, "אין חולק כי הראל התגורר בדירה תקופה ניכרת ועשה בה מנהג בעלים, שינה, שיפץ, החליף דברים…. החוזה היה לטעמנו פיקציה אחת גדולה, שנועדה להתחמק מתשלום מס מקרקעין על ביצוע עסקה ולהימנע מרישום אמיתי של הבעלים. אנחנו טוענים שהראל רכש זכויות בנכס…", אמרו החוקרים וקבעו כי המתווך חשוד כשותפו לעבירה (ביצוע פעולות ברכוש אסור לכאורה תוך הסתרת מקור הכסף ובעליו – ז"ק). נוכח החשדות המוצקים הוטל עיקול על הנכס, על מנת לאפשר בבוא העת מימושו ופירעון חלקו של הראל לטובת המדינה".
המשטרה הציעה שתי חלופות: מכירת הנכס על ידי יחידת החילוט, ובהמשך "העברת הכספים שמגיעים לבעלי הנכס (רוכברגר) בהתאם לחוזה, כאשר יתרת המכירה תישאר בקופת המדינה", או שחרור הנכס תמורת הפקדת 800 אלף שקל. מה שמוזר הוא שלדיון הראשון בתפיסת הנכס ובבקשה לשחרורו, שכחו שני הצדדים להזמין את בעלי הזכות העיקריים, הזוג רוכברגר.
מי לא הוזמן לדיון?
בני הזוג רוכברגר הוזמנו לומר את דברם טרם ביצוע המכירה, ופרקליטם עו"ד ניר ישראל תמה על הסיטואציה. "מדוע הלקוחות שלי בני ערובה לוויכוח בין הצדדים האלו? זה לא נתפס, לקחת בעלי נכס, ולהעז לומר שרוצים למכור את הנכס שלהם כדי לכסות חובות ממקור אחר, מבלי שהם נחקרו באזהרה, מבלי שהם חשודים בדבר".
פרקליט המתווך, עו"ד אמיר: "מעולם לא שמעתי עמדה כה משוללת בסיס משפטי. המבקש הציג מסמכים בנקאיים המלמדים כי מדובר בכספים השייכים לו ושולמו (לרוכברגר). הכספים הם שלו ולא נפל דופי בהתנהלותו, בוודאי לא דופי פלילי. כל החשד נולד מדברים שהתבקש למסור בעדות פתוחה, שהתפתחה לחקירות באזהרה.
נציגי הפרקליטות התגוננו בטענה כי בין רוכברגר למתווך נחתם כביכול "הסכם מכר", אך הסנגורים הבהירו שלא כך הדבר, ומדובר "באופציה שלא השתכללה". השופט אבנון ביקש מהמדינה להציג תקדים לבקשה ואמר כי "מצופה שתשקול היטב את עמדתה, האם יש הצדקה להותיר על כנו עיקול כנגד נכס שנמצא בבעלותם של שניים שאינם חשודים כלל ועיקר".
