השופט יואל עדן זיכה נאשם ביבוא אקסטזי עקב סירוב הפרקליטות לחקירתו החוזרת במשטרה

הסנגורית מירי פרידמן עמדה על הזכות להגנה מן הצדק עקב סירוב הפרקליטות, וחשפה עוד מחדל של החוקרים אשר הצהירו כי ראו פרט מהותי שמפליל את הנאשם אך לא ידעו להצביע עליו בבית המשפט
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

זכאי. אושר אלבז בחדר החקירות

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, מתח ביקורת חריפה על פרקליטות מחוז דרום, בהכרעת דין מפורטת ונוקבת שבה זיכה מחמת הספק את אושר אלבז (28), נאשם בתיק ייבוא של אלפי כדורי אקסטזי.

הזיכוי הזה מגיע שמונה חודשים לאחר הכרעת דין מטלטלת אחרת שיצאה מאולמו של השופט עדן – הזיכוי של אלון חסן ואחרים.

הסיבה העיקרית לזיכוי היתה זו: אלבז נעצר שמונה חודשים לאחר הנאשמים האחרים, ולאחר שסגרו הסדר טיעון ונשפטו. עם מעצרו הוא טען כי אחד הנאשמים שחתם על הסדר טיעון הפליל אותו על רקע אישי, כדי להקל בעונשו. בתגובה, המשטרה ביקשה מהפרקליטות לחקור שוב את הנאשמים שהורשעו, אבל הסנגורים שלהם – שאמור כבר הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות – סירבו לאפשר זאת. לכן, הפרקליטות לא אפשרה למשטרה להשלים את החקירה. לפיכך, השופט קיבל את טיעוני ההגנה, לפיהם מדובר בחקירה חסרה מאוד ובפגיעה משמעותית באפשרות של אלבז להגן על עצמו.

הנאשמים האחרים בפרשה, לירן מועזיז (31) ואלי תורג'מן (20) נעצרו בחודש ינואר. בכתב אישום שהוגש חודש לאחר מעצרם נטען, כי תורג'מן ואדם אחר (בדיעבד התברר כי מדובר באלבז לכאורה) הזמינו 8,439 כדורי MDMA שנשלחו מגרמניה באמצעות הדואר, ארוזים בחבילה שהוסלקה בתחתית מתקן חשמלי לחימום אוכל.

האקסטזי שהגיע בדואר

ב-10 בינואר פנה תורג'מן למועזיז, נהג מונית בעיסוקו, וביקש ממנו לאסוף את החבילה עם הסמים מחנות בדימונה ששימשה כנקודת איסוף של הדואר. קודם לכן הגיע מועזיז לפיצוצייה של תורג'מן ולקח ממנו ייפוי כוח תחת שם בדוי.

בעזרת ייפוי הכוח אסף מועזיז את החבילה, נסע איתה בחזרה לשדרות והניח אותה בתא מטען של רכב מסויים אשר חנה בסמוך לפיצוצייה של תורג'מן, ונסע לדרכו. זמן קצר לאחר מכן הוא נעצר.

בכתב האישום נטען, כי סמוך לאחר מעצרו של מועזיז על ידי המשטרה, תורג'מן עדכן את אלבז בדבר ואמר לו שברצונו להיפטר מהסמים שברכב. כאשר הוא עצר את רכבו בצד הדרך כדי להשליך את הסמים, שוטרים זינקו לעברו ועצרו גם אותו. 

גרסאות הפוכות. לירן מועזיז (מימין) ואלי תורג'מן במהלך העימות ביניהם

דרמה בחדר החקירות

סנגוריהם של תורג'מן ומועזיז, עורכי הדין אסתר בר ציון, ויקטור אוזן, ושאול שניידר, הציגו לפרקליטות קשיים ראייתיים שהובילו להסדר טיעון אשר הוצג בבית המשפט המחוזי באמצע חודש יולי. השניים הודו במיוחס להם בכתב אישום מתוקן, שבו נטען כי מי שהזמין את הכדורים היה אלבז, ותורג'מן סייע לו. כמו כן נטען בכתב האישום המתוקן, כי תורג'מן מסר את ייפוי הכוח למועזיז כי אלבז ביקש ממנו.

אלבז נעצר בחודש אוגוסט בבית הוריו, לאחר שלטענת המשטרה היה בבריחה מאז מעצרם של תורג'מן ומועזיז. בחקירתו הוא הודה כי הוא מכיר את תורג'מן, אולם הכחיש כל קשר לייבוא הסמים. כאשר החוקרים הטיחו בו כי אחד משני הנאשמים האחרים הפליל אותו, הוא כפר במיוחס לו והעלה גרסה משלו לתרחיש שהטיחו בו חוקרי המשטרה: לפי גרסה זו, מישהו מהם חשד כי אשתו  ניהלה עם אלבז קשר, ולכן החליט להפליל אותו.

מאחר שגרסה זו של אלבז נמסרה בעיתוי "עדין" – לאחר הרשעת הנאשמים האחרים ורגע לפני גזר הדין שלהם – ראש צוות החקירה מימ"ר נגב פנה לפרקליטות וביקש לחקור שוב את שני הנאשמים ואף לערוך עימות ביניהם לבין אלבז. בהמשך לכך, נציגי הפרקליטות פנו לסנגורים של תורג'מן ומועזיז, וביקשו לערוך השלמות חקירה. הסנגורים סירבו, ולפיכך גם הפרקליטות השיבה בשלילה לבקשת ראש צוות החקירה.

לפני מספר שבועות, במסגרת אותו הסדר נשפטו השניים, שלוש שנות מאסר נגזרו על תורג'מן ו-15 חודשי מאסר על מועזיז.

להשתלשלות העניינים הזו היתה השפעה ממשית על הכרעת הדין של אלבז.

אלבז ותורג'מן בודקים משהו במחשב בפיצוצייה. האם מדובר באתר של דואר ישראל?

לאן נעלם הסמל של הדואר?

כתב האישום נגד אלבז הסתמך על שורה ארוכה של ראיות לכאורה. בין היתר טענה הפרקליטות, כי העובדה שעזב את ביתו לתקופה ארוכה מהווה התנהגות מפלילה. כמו כן הסתמכו בפרקליטות על צילומי אבטחה מהפיצוצייה של תורג'מן, שבהם נראו הוא ואלבז בודקים לכאורה במחשב את סטטוס המשלוח באתר דואר ישראל.

הסנגורית של אלבז, עו"ד מירי פרידמן, טענה בראש וראשונה להגנה מן הצדק. לדבריה, העובדה שהנאשמים האחרים לא נחקרו על ידי המשטרה בקשר לגרסה של אלבז, ואף לא עומתו איתו, מהווה פגיעה קשה בהגנה של מרשה אלבז.

לגבי "ההתנהגות המפלילה" טענו פרידמן ואלבז, כי הוא עזב את הבית עקב משבר משפחתי גדול, ובכלל כאשר המשטרה הגיעה לבית הוריו הוא ישב בחצר. "אדם המתחבא ומנסה להימלט אינו יושב במקום פומבי", טען הנאשם.

בהקשר לצילומי האבטחה נגרמה במהלך המשפט מבוכה גדולה למשטרה. החוקרים טענו כי בצילומי האבטחה ניתן לראות בבירור שתורג'מן ואלבז בודקים דבר מה באתר דואר ישראל. בבית המשפט, עו"ד פרידמן חקרה ארוכות את אחד החוקרים בהקשר זה, והוא השיב בנחישות כי בצילומים ניתן לראות את סמל הדואר על מסך המחשב, וכי הוא אף הדפיס במשרדו במשטרה את הצילום עם סמל הדואר. הסנגורית התעקשה, ולבקשתה החוקר בחן את הצילומים "בשידור חי" בבית המשפט במשך שעה ארוכה, אבל לא הצליח לאתר ולו רגע אחד בסרטון שבו נראה סמל הדואר בבירור על מסך המחשב.

עוד זיכוי מהדהד. השופט יואל עדן תיק הדואר. עו"ד מירי פרידמן

כמו גרסת אליבי שלא נבדקה

השופט עדן ציין בהכרעת הדין כי לא ניתן לתת אמון בגרסאות של העדים המרכזיים, תורג'מן ומועזיז, שהיו שונות זו מזו. "כל אחד משני עדים אלו העלה במשטרה גרסאות שונות, ובבית המשפט גרסה אשר אך באופן חלקי מתיישבת עם אחת מגרסאותיו במשטרה", ציין השופט. הוא הוסיף כי הפרקליטות מצידה לא הביאה אפילו ראיה אובייקטיבית אחת שיכולה לקשור את אלבז לחבילת הסמים: "כל שיש הוא העדויות הלא אמינות, וגרסאות עדי תביעה המרכזיים שהשתנו שוב ושוב…".

בהכרעת הדין התייחס השופט כמובן גם לטענת ההגנה מן הצדק של הסנגורית ולפגיעה הקשה של הפרקליטות ביכולת של אלבז להגן על עצמו: "המצב שנוצר הוא שלא הושלמה החקירה ביחס לטענת הגנה אשר מועלית על ידי הנאשם עם מעצרו (הרומן האסור, מ"פ)… אין מדובר אך במחדל חקירה, אלא בהחלטת פרקליטות שלא לבצע חקירה, אשר ראש צוות החקירה סבור שיש לבצעה. על רקע שינוי הגרסאות, דומה כי השלמה זו של חקירה הינה מחויבת, בראש ובראשונה, כדי לבדוק את גרסת אלבז, אולם לא רק לצורך זה, אלא גם לצורך ירידה לחקר האמת בפרשה כולה… נוצר מצב שבו אלבז עצור, מוגש כנגדו כתב אישום, מתנהל כנגדו הליך, כאשר החקירה בעניינו לא הושלמה, בנקודה מהותית אשר ראש צוות החקירה סבור שיש לחקור".

מועזיז ותורג'מן בחדר החקירות

השופט ציין בהחלטתו בהקשר זה את טענת הפרקליטות לפיה לא מדובר בראיה מזכה והפרקליטות אינה יכולה לחקור את הנאשמים ללא אישור סנגוריהם. "בשלב ההוא העדות שהיינו מקבלים במשטרה לאחר הסדר הטיעון, יהיה קשה לחשוב שתהיה עדות אמת", אמרו נציגי הפרקליטות, והשופט התייחס לדברים אלה כ"השערה בלבד".

"חקירת משטרה יש להשלים, ואין להניח כי השאלות שאמורים העדים להישאל בחקירה ישאלו ממילא בבית המשפט… המשמעות האופרטיבית של המצב שבו הפרקליטות אוסרת על המשטרה להמשיך בחקירה, הינה כי הירידה לחקר האמת אינה מתאפשרת… אין המשטרה צריכה לקבל רשות מבאי כוח נאשמים לשוב ולחוקרם. חידוש חקירה הינו עניין אשר יכול להתבצע גם ללא כל הסכמה של נאשם בתיק כזה או אחר, עניין הנתון לשיקול דעת המאשימה, ורשויות החקירה, והם בלבד. לא שמענו כי חקירתו של אדם תלויה ברצונו הטוב, גם לא כאשר כבר הוגש נגדו כתב אישום, או הודה בעובדות כתב אישום מתוקן".

"מדובר בפגיעה של ממש בזכויותיו של נאשם… דומה הדבר למצב דברים בו גרסת אליבי של נאשם לא תיבדק, משיקולים שאינם קשורים בו ישירות, אלא במעורבים אחרים, ואין לקבל גישה זו", סיכם השופט וקבע כי נוכח קבלת טענת ההגנה מן הצדק, אם לא היה הנאשם מזוכה, הטענה הזו היתה עשויה להביא אותו אף להודיע על ביטול כתב האישום.

סייעו לזיכוי בעקיפין. עורכי הדין אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כתב האישום נגד אלבז בפרשת יבוא של כ-8000 כדורי MDMA הוגש לאחר הרשעתם של שני הנאשמים האחרים, וזאת על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון. לאחר שקילת המצב הראייתי בתיק סברה הפרקליטות כי יש די ראיות להרשעתו של אלבז ולכן, בין היתר לאור התנגדותם של הסנגורים אשר מייצגים את שני הנאשמים אשר כבר הורשעו בפרשה, החליטה שלא לבצע השלמות חקירה. בהקשר זה יש לציין, כי הנחיית פרקליט המדינה בנוגע להשלמות חקירה לאחר הגשת כתב אישום קובעת כי יש לשקול את עמדת הסנגורים בין כל השיקולים. כמו כן יודגש, כי על ההחלטה שיש ראיות לכאורה בתיק הוגש ערר לבית המשפט העליון אשר נדחה. במסגרת החלטת הדחיה התייחס כב' השופט עמית, בין השאר, לטענה על אי עריכת עימות, וקבע כי  "על מקרא תשובותיו של העורר בחקירתו,  תמהתי על הטענה כי צריךהיה לעמת את אלי ואת לירן עם  "גרסתו" של העורר, שאינה גרסה אלא אוסף של תשובות מתחמקות, סתמיות וחלקן מהוות עלבון לשכל הישר (כמו התשובות לגבי הטלפונים שלו)". בית המשפט לא קיבל את עמדתנו וזיכה את הנאשם מחמת הספק. הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין ותשקול אם יש מקום להגשת ערעור".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט