ריענונים ורינונים – מהשופטת אגמון-גונן ועד לשופטת גיליה רביד

שתף כתבה עם חברים

עו"ד אבי כהן על ההחלטה התקדימית המחייבת את התביעה לתעד ריענון עדים ועל הקושי לקבל החלטה דומה בפרשה 512 לשם בירור האמת ועשיית הצדק

שופטת מיכל אגמון גונן שופטת גיליה רביד

החלטה שקיבלה בימים האחרונים כבוד השופטת מיכל אגמון גונן, מבית משפט המחוזי בתל-אביב, מחייבת את התביעה להקליט ראיונות שהינה עורכת לעדים בשעה שהיא מכינה אותם לעדות טרם הופעתם בבית המשפט, מה שמוכר יותר במונח ריענון עדים.

מדובר בהחלטה תקדימית וחשובה ביותר אשר נועדה, בראש ובראשונה, לאפשר לבית המשפט  להגיע לחקר האמת ולעשות צדק תוך שמירה על זכויות נאשמים, ובמטרה לאפשר להם משפט הוגן. השופטת אגמון הדגישה כי החשש המרכזי הוא, שראיון הריענון יהווה מעין השלמת חקירה או מקצה שיפורים של העדות המקורית והאותנטית כפי שנמסרה במשטרה, בתיאום עם ההתפתחויות השונות בחקירה, במשפט ובתקשורת כמובן.

השופטת אגמון-גונן גם הפנתה בהקשר זה לממצאים מסקנות והמלצות של נציב הביקורת על מערך התביעה, השופט דוד רוזן, בנוגע לחיוניות ההקלטה בהליך הריענון גם מבחינת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) הקובע את החובה לתעד כל חקירה באופן דיגיטלי.

השופטת ביקרה בהחלטה המדוברת את הנחיית פרקליט המדינה בסוגייה מהותית זו, כיוון שמדובר בהנחיה כללית שאינה מספקת הדרכה כיצד למנוע מהחששות הללו, שיש בהן פוטנציאל להגיע עד כדי שיבוש הליכי משפט, מלהתממש.

צווארון לבן וצווארון כחול 
בפרשה 512, שמהווה את תיק הדגל של משטרת ישראל והפרקליטות, הביעו הסניגורים (*) תרעומת רבה על הליכי הריענון יוצאי הדופן בהם נקטה הפרקליטות בנוגע לשבעת עדי המדינה (להלן – "העדים").

יודגש כי מדובר בתיק חריג בהיקפו ובחומרת האישומים המבוסס על גירסאות עדי המדינה – עבריינים "כבדים" שקיבלו טובות הנאה מפליגות וברור כי הם ביקשו לרצות את התביעה.

באופן קבוע, מספר ימים בטרם העידו העדים בבית המשפט, קיבלו הסניגורים מהתביעה סיכום "ריענון" שנציגיה השונים ערכו לעד. מהר מאוד התברר שברוב המקרים היה מדובר בריענון שכלל לא מעט שינויים משמעותיים בהשוואה לגרסאות העדים במשטרה. למותר לציין שכל השינויים היו כאלה שטובים לתביעה.

אינני טוען, חלילה, כי התביעה נסתה לשבש הליכים, או שנהגה בחוסר תום לב. יחד עם זאת, בשל חשאיות הריענונים וחוסר השקיפות נמנע מההגנה, כמו גם מבית המשפט, לבחון לעומק באיזה נסיבות שונו גרסאות העדים, בעת שהם רועננו במשרדי התביעה, וזאת ללא תיעוד חזותי.

הרכב השופטים בראשות כבוד השופטת גיליה רביד לא סייע לסניגורים לעמוד על הזכות העקרונית הזו, חרף מחאות רבות ובקשות אינספור של הסניגורים, מה שהרחיק למעשה גם את בית המשפט מלהגיע לחקר האמת.

לכן, החלטת השופטת אגמון מהווה פריצת דרך ובשורה אמיתית וחשובה אשר נועדה לאפשר לבתי המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק, תוך שמירה על זכויות הנאשמים. כמה חבל שהחלטות מופתיות המעניקות זכויות בסיסיות לנאשמים מתקבלות על פי רוב דווקא בתיקים של צווארון לבן, ונמנעות מסדר היום של נאשמי הצווארון הכחול.

* הכותב הוא עו"ד אבי כהן, עורך דין פלילי המייצג את אחד הנאשמים בפרשה 512

עו"ד אבי כהן

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *