התקשרה אליי שוב ושוב קשישה מבולבלת שדיברה איתי אנגלית במבטא רוסי. כשעברתי לדבר איתה רוסית, היא שמחה כל כך שסוף סוף מישהו מבין אותה, הסבירה לי שפתרה איזושהי חידה ושמגיע לה מליון דולר כספי הפרס. היא אמרה שאם אעזור לה לקבל את כספי הפרס, היא תיתן לי חצי.
הואיל והטלפון הנייד שלי מאוד זמין ומופץ לכל דורש, אני מקבל הרבה טלפונים מתמהונים או משועממים למיניהם. כך או כך, אמרתי לה שאשמח לקבל חצי מליון דולר, והסברתי שפגישת ייעוץ עולה ככה וככה. חשבתי לעצמי שלמשמע הסכום הגבוה היא לא תגיע. אפילו לא רשמתי את הפגישה ביומן, שכחתי מזה וחזרתי לענייניי.
למחרת הגיעה קשישה לבושה בגדים בלויים למשרדי וביקשה להיכנס לחדרי. חשבתי שמדובר בהומלסית שרוצה נדבה. אני תמיד נותן, כי מי שמבקש נדבה כנראה זקוק לכסף יותר ממני. פניה חרושי קמטים, פיה שקוע עמוק כאילו מחוסר שיניים. חייכה אליי בשמחה. ״אתה עו"ד שקלאר?", שאלה, "אני מזהה אותך מהטלויזיה. ישר ידעתי שאותך אני צריכה לתיק שלי. יש לך עיניים טובות. דיברנו אתמול בטלפון זוכר? זאת אני שזכיתי במליון דולר".
אוי ואבוי, חשבתי לעצמי, עכשיו אצטרך לשמוע הזיות של סכיזופרנית. "גברת יקרה", אמרתי לה בחיוך רחב, "אני לא רוצה לבזבז את זמנך, את זוכרת כמה עולה פגישת ייעוץ? לא נראה לי שתוכלי להרשות לעצמך". קיוויתי שאוכל להבריח אותה ככה. בדרך כלל זה עובד.
"כן כן, אמרת ככה וככה, נכון? הנה הבאתי לך במזומן, בוא נוריד את זה מעל סדר היום ונשב לדבר לענין". שלפה חבילת מזומנים והניחה על שולחני. הסכום קנה את תשומת ליבי וגם כוס קפה וכעכים של עבאדי שהביאה המזכירה.
"תראה את המאמר הזה שכתבתי", הציגה בפני דף מסמורטט, "זהו הפתרון של בעיית המילניום. פתרתי אותה. אף אחד לא הצליח לפתור אותה משנת 1800 ומשהו. גם איינשטייין לא הצליח. אני פתרתי ועכשיו מגיע לי הפרס שהקציבה לפתרון ועדת המתימטיקה של אוניברסיטת משהו באנגליה. הם יודעים שהם חייבים לי את הכסף. היתה ועידה ענקית בצרפת וכולם קיבלו את הפתרון שלי כפתרון הנכון. שלחתי להם הודעות אבל הם מתנערים ממני. גנבים, לא רוצים לעמוד במילה שלהם. תוציא מהם את הכסף, קח חצי לעצמך וגם תהיה מפורסם וזה יביא כבוד גדול לישראל. תאמין לי ברגע שהם מקבלים את התביעה הם שולחים לך ישר צ'ק. זה הכסף הכי קל שתעשה בחיים שלך".
הכנסתי את השכירה שלי לחזות בפלא האנושי הזה. כמה קשישה ככה חדה ומלאת מרץ ואמונה. סיפרה שהיתה פרופסורית לפיזיקה ומתמטיקה ברוסיה, עלתה לארץ, כיהנה במכללה בישראל שבזכות עבודתה קיבלה תואר אוניברסיטה. סיפרה עוד שלל סיפורים מוזרים, ואנחנו מסתכלים עליה ואחד על השני, והיא לא הוזה. עונה על כל השאלות.
ואני אומר לשכירה שלי: "תארי לעצמך שוואלה, היא באמת צודקת ופתרה את בעיית המילניום וזכאית למליון?". עוד אנחנו מתחילים לתכנן איך מבזבזים את החצי מליון שלנו, ואז ה"הומלסית" החמודה, שמתברר שגרה בהוסטל ואין לה משפחה בארץ, אומרת: "אתם יודעים, זה לא מליון זה מליארדים, כי לא רק שפתרתי את בעיית המילניום, אלא באמצעות הפתרון תכננתי גנרטור שחוסך 70 אחוז מצריכת החשמל וזה יאפשר להפיק פי שלושה חשמל בעולם וישנה את גורל האנושות".
זה כבר שיכנע אותנו סופית. הבטחתנו לגברת שנבדוק את ההיתכנות של קבלת הפרס ונשדך לה גם מומחה לגנרטורים, אשר יבנה יחד איתה וירשום פאטנט על הגנרטור הפילאי.
היא נפרדה מאיתנו ואמרה שהיא מאוד שמחה על שמצאה אותנו, שהיתה לה תחושה נהדרת בקשר אלינו, עוד מהצפייה בטלויזיה, ועכשיו היא יודעת שנעזור לה לשנות את גורל האנושות כולה לטובה.
אז מי שמכיר מומחה לגנרטורים שיכול לעזור לנו לשנות את גורל האנושות ביחד עם הלקוחה ה"הומלסית" החביבה, שירים את ידו. ובענין הפרס – אמשיך לדווח.
