בית משפט השלום בחדרה גזר שנה וחצי מאסר על תושבת העיר, שגנבה חצי מיליון שקלים מחברת כח אדם בה עבדה כמנהלת, והצליחה לדחות את ההליך המשפטי נגדה במספר שנים, לאחר שהתחזתה כפגועת נפש שאינה כשירה לעמוד לדין.
הנאשמת, גלינה רובין (46), שימשה כאחראית סיעוד בחברת "תגבור", ואישרה מדי חודש את שעות עבודתם של עובדי כח האדם של החברה. היא זייפה מאות תלושי משכורת, תוך קשירת קשר עם חשבת השכר, באמצעות הנפקת תלושי שכר פיקטיביים על שמות עובדים שסיימו את עבודתם בחברה או מעולם לא עבדו בה.
בפרטי חשבונות הבנק של עובדים לכאורה אלה, הוזנו פרטי החשבון של רובין ובעלה, או פרטי חשבון הוריה, או פרטי חשבון של מקורבים. לאור זאת הוגש נגדה כתב אישום בשנת 2015, בגין גניבה, זיוף והעלמת הכנסות מרשויות המס. בכתב האישום המקורי נטען כי גנבה כ-750 אלף שקלים.
בפברואר השנה הוגש כתב אישום מתוקן, בו נוספו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בידוי ראיות ושיבוש מהלכי משפט. זאת עקב התחזותה לפגועת נפש שאיבדה קשר עם המציאות, כדי לבטל את ההליכים הפליליים נגדה. בסיוע בני משפחתה התחזתה רובין בפני פסיכיאטר פרטי כסובלת מהפרעה קוגניטיבית ותפקודית קשה, הנזקקת לעזרה סיעודית ומתקשה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. בחוות דעת פסיכיאטרית פרטית שהגישה, ניתנה המלצה למנות לה אפוטרופוס.
בחוות הדעת, שהוגשה לבית המשפט, נטען כי תפקודה ירוד מאוד, עד כדי חוסר תפקוד, וכי היא "בוהה שעות רבות ביום" ואינה מגיבה לפונים אליה. עוד נטען כי היא נמצאת במצב פסיכוטי ו"אינה מתמצאת בחודש ובשנה", וכי כשהתבקשה על ידי הפסיכיאטר להוריד ז'קט שלבשה, "ידיה רעדו, תנועותיה לא היו ממוקדות והיא לא הצליחה לפתוח את הרוכסן". במקביל להליך בבית המשפט ומול הפסיכיאטר, התנהל עולם מקביל, מציאותי, בו ניהלה רובין כל אותה עת חנות להלבשה תחתונה בחדרה.
אלא שבית המשפט לא קנה את הסיפור בקלות, ורובין נשלחה לבדיקה אצל הפסיכיאטר המחוזי. בבדיקה סירבה רובין לשתף פעולה, ולפיכך הומלץ להורות על בדיקתה בתנאי אשפוז. בדיון שנערך בבית המשפט התייצב שוב הפסיכיאטר הפרטי מטעם ההגנה, והתנגד להסתכלות במחלקה סגורה. רובין הגיעה לדיון כשהיא נתמכת בבני משפחתה. בסיום הדיון, בדצמבר שעבר, המשטרה עקבה אחריה וגילתה כי היא עובדת כרגיל ומנהלת חנות.
לאחרונה חתמה רובין, באמצעות סנגוריה, עורכות הדין עדי ניב ובר-הילה גורן ממשרד דורון ברזילי, על הסדר טיעון בו הודתה בעבירות בכתב אישום מתוקן. "בספטמבר 2017 הגישה הנאשמת חוות דעת פסיכיאטרית המתארת אותה כהלוצינטורית בעלת שיפוט מציאות מופרע…", כתב השופט אהוד קפלן. "הוריתי על בדיקתה על ידי הפסיכיאטר המחוזי, והנאשמת עשתה הכל על מנת לסכל בדיקה כזו. לאחר אין ספור דיונים נעתרתי לבקשת הנאשמת, תוך שסברתי, על פי דעת רופאה הפרטי, ששהות במחלקה בתנאי אשפוז עם אורות פלורוסנט תגרום לה לטראומה.
"המפנה בעלילה התרחש כאשר הנאשמת נעצרה בבית עסק לממכר הלבשה תחתונה אותו היא מנהלת. היא הובאה לבדיקה פסיכיאטרית והעמידה פנים שאיננה מבינה מימינה ומשמאלה. במקביל, הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה שימונה לה אפוטרופוס, ומשמונה אפוטרופוס על סמך מצגי השווא, השתמשה במינוי כעילה לביטול ההסתכלות שנכפתה עליה בתיק זה".
עוד ציין השופט כי "במהלך הדיונים שבפניי הראתה הנאשמת שהיא מסוגלת להתל במערכת הפסיכיאטרית ולהציג את עצמה כמי שאינה מסוגלת לסבול אור ניאון. היא הופיעה לדיונים עטופה בגלילי נייר אלומיניום שאמורים להגן עליה מפני קרינה אלקטרומגנטית, ביקשה לכבות את האור באולם ובמסדרון, וכן הלאה. כל אלו התגלו כמעשי מרמה, והמפחיד הוא שפסיכיאטר שעמד על דוכן העדים 'קנה' את ההצגות הללו".
בגזר הדין צוין כי רובין לא החזירה שקל בודד מהכספים שגנבה. "בקביעת העונש הקונקרטי, על בית המשפט לקחת בחשבון את הודיית הנאשמת. חרטה כנה לא שמעתי ממנה, וגם לא ראיתי מאמץ מלא לתקן את נזקי העבירה ולפצות את החברה", כתב השופט, וגזר 18 חודשי מאסר וקנס של 40 אלף שקלים.
עורכות הדין ניב וגורן: ״הצטערנו על פסק הדין ועל התמונה המצטיירת ממנו. סברנו, ואנו עדיין סבורים, כי ניתן וראוי היה לפסוק אחרת, ולא להשית על מרשתנו ריצוי של עונש מאסר על עבירות רחוקות מימינו זה למעלה מעשור, ובעוד שתסקיר שירות המבחן סבר כי בנסיבות הקשות בתיק יש לכל היותר להשית על הנאשמת צו מבחן בלבד.
"עם זאת בית המשפט מצא לנכון להכיר בנסיבות הייחודיות שהוצגו בפניו, חרג ממתחמי הענישה שהוא עצמו קבע, והשית על הנאשמת תקופות ריצוי מאסר במדרג הנמוך ביותר, ואף כזה שחורג כאמור מהמתחם שהוצב בהליך, ובנוסף אף נתן עיכוב ביצוע לריצוי העונש עד להגשת הערעור, ולו בשל הנסיבות האישיות של הנאשמת".
