בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של צעיר בן 18 אשר הפיץ סרטונים של חברתו בת ה-15 המקיימת איתו יחסי מין. הרכב של שלושה שופטים בעליון העמיד את עונש של הנאשם, אסף דנן, על שנה מאסר בפועל.
דנן, כיום בן 20, הכיר את הנערה ברשת האינסטגרם, וכפה עליה להסכים לצילום יחסי המין ביניהם, לאחר שנעזר בחבר ששלח לה מסרים מאיימים. דנן צילם בכמה סרטוני וידאו את פניה וגופה העירום בזמן שביצעה בו מין אוראלי, ובמהלך הצילום לעג לה. את הסרטונים שלח לכמה חברים.
דנן הודה והורשע בסחיטה באיומים ובביצוע עבירות הטרדה מינית על ידי פרסום משפיל – סעיף חוק חדש יחסית שזכה לשם "חוק הסרטונים". שירות המבחן המליץ להימנע מלגזור עליו מאסר בפועל, ולתת קדימות לשיקומו – בשל גילו הצעיר ועברו הנקי, וכן נסיבות אישיות ומשפחתיות. בין היתר נטען בתסקיר, כי הנאשם בעצמו סבל מ"הצקות" בגיל ההתבגרות, שהובילו אותו לצורך להשתייך ולהתקבל חברתית. ענישה של מאסר בפועל תפגע בסיכויי השיקום, נטען. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ההמלצה, וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות ופיצויים של 12 אלף שקל.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על קולת העונש באמצעות עו"ד עודד ציון, שטען כי יש להחמיר בעונש ולגזור מאסר מאחורי סורג ובריח. זאת כדי להילחם בתופעה של הפצת תמונות וסרטים בעלי אופי מיני, הפוגעים פגיעה אנושה בכבודן של נשים וקטינות, והפצתם היא פגיעה מינית בפני עצמה.
 |
השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז ואלכס שטיין קבעו כי במקרה זה, על בית המשפט היה לקבוע מתחם ענישה מחמיר יותר. "בקביעת המתחם לא נתן בית המשפט משקל הולם לעבירת ההטרדה המינית על ידי פרסום משפיל. עבירה זו ראויה לענישה מחמירה, בין היתר לשם הרתעת הרבים. הפצת סרטונים מיניים המבזה את המופיעה בהם – ועל פי רוב זו אישה או נערה צעירה, פוגעת בה מבחינה חברתית פגיעה אנושה", כתבו השופטים.
לדבריהם, זה המקרה הראשון בו בית המשפט העליון נדרש לקבוע את העונש הראוי לעבירה על "חוק הסרטונים". במרבית התיקים שנפתחו עד כה בעקבות דיווח, לא ננקטו הליכים פליליים, ומספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירה זו מצומצם. "חשיבותו של התיקון לחוק נעוצה בכך שהפצת פרסום משפיל אינה נתפסת רק כפגיעה בפרטיות, אלא חמור מכך – כהטרדה מינית. (הקטינה) המתועדת מוצגת בתור אובייקט מיני להנאת הצופים והשומעים. היא נחשפת לעיני כל, פשוטו כמשמעו… חומרת התופעה מתחזקת בשל קלות ההפצה שמאפשרת הקִדמה הטכנולוגית", כתב השופט פוגלמן. "יש לזכור כי עבירות מסוג זה מבצעים לא פעם בני נוער ואנשים צעירים, על כן המשקל שיש להעניק לגיל צעיר של נאשם מוגבל יותר מזה שנותנים לו בעבירות אחרות".
בסיום פסק הדין נכתב כי "תוצאות מעשי הנאשם ימשיכו ללוות את המתלוננת עוד זמן רב, גם לאחר שהוא יסיים לרצות את עונשו, ואף הפיצוי הכספי לא יוכל לתקן את אשר אירע. נביע את תקוותנו שהמתלוננת תצליח להתגבר על הפגיעה שהמשיב פגע בה, להשתקם עם חלוף הזמן ולשוב למסלול חייה".
את דנן ייצגו הסנגורים עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן ועו"ד אלעד רום. עו"ד גבאי מנדלמן מסרה בתגובה: "מדובר במקרה ייחודי שלא היה מקום להחמיר בו. ענישה שנועדה 'למען ייראו וייראו'. נאשם שעבר עבירה על סף גיל הקטינות, עם רקע קשה והמלצות של שירות המבחן כי מאסר יגרום נזק יותר משיביא תועלת".
