חברת הנדל"ן משפחת מרדכי בע"מ הגישה בתחילת השבוע (2 באפריל) לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה נגד ועדת המשנה לעררים של הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב וגורמים אחרים, בטענה כי במשך שנים רבות העותרים השתמשו ברחבת בית הכנסת הגדול שנמצא ברחוב הר סיני כחניה. כעת, מתכוונת העירייה להפוך את רחבת החנות למדרחוב ועל כן לטענתם, ייגזלו מהם מקומות חניה רבים.
בית הכנסת הגדול בתל אביב נבנה בשנת 1925 ברחוב אלנבי, על רחוב אחד העם. בתוך רחבת בית הכנסת נמצא רחוב הר סיני. ברחבת בית הכנסת הוקמו עם השנים מסעדות ופאבים רבים, בין היתר מסעדת "פורט סעיד" של השף אייל שני ומסעדת "סנטה קטרינה". לטענת העותרים, מתחם הר סיני תוכנן מראשיתו כמקשה אחת בשנת 1939, מתוך כוונה להפכו למרכז פעילות לתושבי העיר. עוד טוענים העותרים כי בשנים האחרונות חווה מתחם הר סיני תחייה, ובזכות פעילותם של בתי עסק, מסעדות ופאבים במקום. כיום המתחם הומה ושוקק לאורך רוב שעות היום.
לטענתם, מאז שנות ה-50 שימשה הרחבה במלואה לחניית כלי רכב, וגישת כלי רכב התאפשרה בכל עת דרך רחוב הר סיני מכיוון רחוב אלנבי, או מרחוב אחד העם. החניון במתחם הר סיני עודנו פועל, והוא מנוהל על ידי חברת סדיר בע"מ.
העותרים טוענים כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה שינתה את ייעוד הקרקע של רחבת בית הכנסת לכיכר עירונית. בעקבות כך, והרצון לבנות במקום מדרחוב, יבוטלו עשרות מקומות חניה ששימשו את עובדי הבניין והרחבה ובכך יבוטל החניון.
חברת הנדל"ן טוענת כי התוכנית בנוסחה לוקה בפגמים רבים העתידים להסב פגיעה משמעותית למקרקעיה, "פגמים אשר הוועדה המקומית כלל לא נתנה דעתה עליהם בבואה לאשר את התוכנית". לדבריהם, התוכנית מבטלת את הדרך המאושרת ברחוב הר סיני ומונעת את הגישה הקיימת בפועל מרחוב אחד העם, ובכך שוללת גישה לרכב למתחם, אף שאלה התקיימו בפועל זה עשרות בשנים. עוד טוענים העותרים כי התוכנית הופכת את מקרקעי החברה למגרש כלוא ללא מקומות חניה הקיימים כיום, תוך שלילת יכולת מימוש זכויות לבצע כל עבודת בניה אחרת במקרקעין.
כמו כן נטען כי שלילת הגישה לרכב ולחניה תפגע אנושות בתפקוד העסקים הפעילים במתחם הר סיני. התוכנית לטענת העותרים תביא למצב המתחם לא יהיה אטרקטיבי יותר מאחר ולא יהיו מקומות חניה לעסקים או לבליינים שבאים למקום.
לאחר האישור בוועדה המקומית, העותרים הגישו ערר לוועדת המשנה לעררים של הוועדה המחוזית. וועדת הערר קיבלה את הערר וקבעה כי התוכנית משנה סדרי עולם הנהוגים במקום מזה עשרות שנים בהיותה תכנית המבטלת דרך מאושרת. עוד נקבע כי "התוכנית אינה כוללת מידע מספק לצורך אישורה, שכן אינה כוללת הוראות מהותיות הנוגעות לשימושים המפורטים ולבינוי המתוכנן, כאשר משמעות הדבר צמצום יכולת ההתנגדות לעניינים מהותיים, בוודאי בנסיבות העניין". על כן טוענים העותרים כי ועדת הערר החליטה על ביטולה של התוכנית מחמת פגמים מהותיים בהליכי אישורה.
ואולם, לאחר קבלת הערר, הוועדה המקומית לא השלימה עם החלטתה של ועדת הערר וביקשה כי תינתן לה רשות להגיש ערר על ההחלטה לוועדת המשנה לעררים של הוועדה המחוזית. או אז, ועדת המשנה לעררים מצאה כי אכן נפלו פגמים בתוכנית המצריכים תיקון. אולם, על אף הפגמים לא היה מקום לדחות את התוכנית לחלוטין, אלא להורות על תיקונה. במסגרת זאת, ועדת המשנה לעררים קבעה כי יש להבטיח אפשרות גישה ברכב.
עם זאת, לטענת העותרים, לא צורף נספח תנועה ומסמך פיתוח ועיצוב נופי בניגוד להוראותיה של תכנית תא/5000 ועל כן עדיין עלולה להיווצר מצב של מניעת גישה לכלי רכב והפיכת בית משפחת מרדכי למגרש כלוא. כמו כן לטענת העותרים וועדת הערר נמנעה מלהורות לוועדה המקומית לצקת תוכן קונקרטי לתכנון הכיכר הציבורית.
על כן מבקשים העותרים מבית המשפט להורות לוועדה המקומית לערוך לתוכנית נספח תנועה ונספח פיתוח ועיצוב ולהתלות את ההליך כדי לתת לציבור הזדמנות להעביר את התייחסותו לנספח התנועה ולנספח הפיתוח והעיצוב שיערכו כמתחייב.
מעיריית תל אביב נמסר: "העתירה טרם התקבלה בעירייה".
