יניב בן דוד יוסגר בימים הקרובים מספרד ויואשם בניהול ארגון פשע

יניב בן דוד, החשוד כמי שעומד בראש ארגון פשע העוסק בעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף מיליארד שקלים, יוסגר בקרוב מספרד, בכפוף להתחייבות ישראלית שכתב האישום נגדו ונגד שני אחיו תום והראל, לא יכלול עבירות מס.

כך הודיעו תובעי פרקליטות מיסוי וכלכלה, עורכי הדין ליאת מנור ואוראל בן מוחה, בבית המשפט המחוזי מרכז בדיון מקדמי שהתקיים בעניינם של תשעה נאשמים אחרים במסגרת הארגון, ביניהם בת זוגו של יניב (11 בנובמבר).

לפי כתב האישום, ארגון הפשיעה הפיץ ומכר חשבוניות פיקטיביות בהיקפים חסרי תקדים בענף הבנייה, תוך ניכוי המחאות פיקטיביות, וגזירת רווחים של מאות מיליוני שקלים אשר נגזלו מקופת מע"מ.

עו"ד מנור הודיעה כי ערעור שהגישו האחים בן דוד לבית המשפט העליון במדריד כנגד הסגרתם לישראל, נדחה. עם זאת, הוסיפה: "האחים תום והראל הגישו בקשה נוספת מטעמם, לקבלת מעמד של פליט". לא ברור מה כוללים נימוקיהם. עו"ד מנור הודיעה כי לפי החלטת ההסגרה ממדריד, האחים בן דוד לא יואשמו עם הסגרתם לישראל בעבירות מס, מה שלא ימנע כנראה את העמדתם לדין בעבירות הלבנת הון על בסיס עבירות מקור נוספות, בשל אי דיווח על הכנסות ולפי חוק המאבק בארגוני פשיעה.

נשיאת בית המשפט המחוזי, רות לורך, הודיעה שבכוונתה לקבוע מועדי הוכחות לתשעת הנאשמים הנוספים, החל מפברואר 2019.

בשלב זה נראה שמרבית הנאשמים ייוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית. עו"ד מנחם רובינשטיין ועו"ד מורן סעדון ממשרדו, המייצגים את בעל הצ'יינג' ציון דואק, ביקשו לשחרר כספים שנתפסו לצורך הסדרת הייצוג, אולם הפרקליטות מסרבת בתוקף.

הסנגורים הנוספים בתיק הם עורכי דין ירון ברזילי, רומח שביט, עופר אלמוג, יוסי חמצני, גלית בש ואורנה פינטו גבסו.

דירה להשכיר

בתוך כך לאחרונה קיבלה שופטת המחוזי נאוה בכור ערעור שהגישה המדינה כנגד שחרור נכס בפרויקט היוקרה BLUE ליד חוף הצוק בתל אביב, ונגד ביטול עיקול שנרשם עליו עקב זיהויו עם הראל בן דוד.

בעל הנכס, בירן רוכברגר, בנו של ראש עיריית רמת השרון לשעבר, חתם על חוזה שכירות ואופציה למכירתו, עם עו"ד ענת שלינגר, שלטענת המדינה שימשה אשת קש של בן דוד, שהתגורר בדירה ופעל למציאת קונה. שופט בית משפט השלום גיא אבנון קיבל את בקשת רוכברגר ועו"ד שלינגר להסיר את צו המניעה על מכירת הנכס, וקבע כי 800 אלף שקל שקיבל רוכברגר כמקדמה מחשבון בן זוגה של עו"ד שלינגר עבור העסקה, מפריך את החשדות ביחס לחלקו של הראל בן דוד בנכס.

השופטת בכור כתבה כי החלטת אבנון לוקה בחוסר סבירות. "בית המשפט התעלם כליל מטיבן של עבירות הלבנת הון, שמעצם טבען אופפת אותן התנהלות שאינה מגובה במסמכים ותיעוד, העדויות אודותיהן מועטות ולוטות בערפל, וחקירתן ממושכת כשמטרתה התחקות אחר נתיבי הכספים. וסופו של נתיב זה לעולם יהיה חוקי ו'נקי', שהרי זו לב ליבה של ה'הלבנה'.

"מעדות עד המדינה, שהיה בעל שליטה בחברות קש עבור האחים בן דוד והמכיר אותם היכרות קרובה, עולה כי הראל לעולם לא רושם נכסים על שמו. עד המדינה אישר כי הנכס בפרויקט בלו מצוי בבעלות הראל, וכי הוא מבצע את תשלומי המסים והשכירות באמצעות עורכת דינו.

"מעורבותו הפעילה והדומיננטית בנוגע לעסקה בנכס הינה תמוהה, מקום בו הוא אינו צד לחוזה…גם על פי עדויות מעורבים אחרים בעסקה, הראל אינו צד פורמלי, אך אקטיבי. הוא התערב במשא ומתן ובסכומי הכסף, אולם לא חתם על שום מסמך… המשיבה (עו"ד שלינגר) אינה יודעת להסביר כיצד זה למרות שהראל שכר את הדירה והתגורר בה, היא שילמה את חלקה הארי של השכירות, את המיסים וההוצאות…לטענתה הראל היה זכאי רק לדמי תיווך כשתימכר הדירה, ואולם אף טענתה זו אינה סבירה נוכח העובדה כי לא ערכה איתו כל הסכם תיווך…

"העובדה כי כספים הועברו מחשבון בן זוגה של המשיבה לרוכברגר אינה שוללת קבלת כספים במקביל במזומן מהראל, ממש כפי שתשלום דמי השכירות שהעביר הראל שולמו לה במזומן, לא הופקדו בחשבון בנק ואין להם כל תיעוד, למעט גרסתה. בעוד שבדרך כלל התביעה מצביעה על קיומן של ראיות, הרי בעבירות מסוג הלבנת הון, דווקא היעדרן של ראיות הוא האינדיקציה להתגבשותן של עבירות".

בקשות רשות ערעור כנגד פסק הדין הוגשו לבית המשפט העליון על ידי עו"ד ניר ישראל, פרקליטו של רוכברגר, ועל ידי עורכי הדין ציון אמיר וגיא שמר, פרקליטיה של עו"ד שלינגר. "החלטות השלום והמחוזי מנוגדות באופן בוטה וקיצוני", טענו אמיר ושמר. "בית משפט השלום קבע כי על המדינה הנטל להוכחת העבירה של הלבנת הון, ושעה שבחומרי החקירה קיימת ראיה חדה וברורה לפיה הכספים ששולמו מקורם חוקי לחלוטין, כשלה המשיבה במשימת הוכחת החשד הסביר כי מקור הכספים בבן דוד. לעומת גישתו הפרקטית והצודקת של בית משפט השלום, קבע בית המשפט המחוזי קביעה תקדימית כי די בהשערה או סברה כי המבקשת קיבלה כספים מהראל במזומן, כדי לסתור את הראיה כי מקור הכספים בבן זוגה".

לדבריהם, מעורבות הראל בנכס נבעה מעניין במכירתו על מנת לזכות בדמי תיווך. "התנהלותו אינה מלמדת על בעלות אלא על אינטרס כלכלי לגיטימי", הוסיפו. "המבקשת (עו"ד שלינגר) הסבירה בחקירתה מדוע היא נושאת בכל התשלומים. העובדה כי השכירה את הנכס בשכירות משנה להראל לא יכולה להפוך את המבקשת לחשודה בפלילים. הדבר מגוחך".

עו"ד ישראל, המייצג את רוכברגר: "אנו סומכים את ידינו על בית המשפט העליון, שיבצע את האיזון הנדרש וישיב במהרה את הנכס לחזקת ושליטת בעליו". זאת מאחר שהעסקה עם עו"ד שלינגר לא הושלמה.

מי יבנה בית

במקביל לכל זה, הוגשה בימים האחרונים לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה על ידי חברת כח אדם המספקת פועלי בנייה מסין, להסרת צו הקפאה זמני שהוטל על חשבון בנק של אחת החברות הנשלטות על ידי האחים בן דוד. חברת כח האדם, שאינה חשודה בפרשה, חתמה על חוזה עם חברת "אופיר התזה ושאיבת בטון", שהינה מהנאשמות בתיק, ולטענת המדינה הוקמה על ידי תום בן דוד לצורכי ארגון הפשיעה, ופעילותה פיקטיבית.

בעלי חברת כח האדם, המיוצגת על ידי עורכי הדין איתן כבריאן ויניב פרץ, טוענים כי סיפקו דרך חברת "אופיר" עובדים עבור חברת בנייה אחרת, וצ'קים שקיבלו מ"אופיר" עבור השירות חזרו, לאחר שחשבון הבנק שלה הוקפא. המדינה טוענת כי חברת "אופיר" הוציאה חשבוניות פיקטיביות ללקוחות שונים בסכום של 130 מיליון שקל תמורת עמלה, כדי "לבלוע" את המע"מ הגלום בהן. במסגרת כתב האישום עותרת פרקליטות מיסוי וכלכלה לחילוט רכושן של עשר חברות שנוהלו לכאורה על ידי ארגון האחים בן דוד, ושל עוד תשעה נאשמים בארגון הפשיעה, בסכום של 260 מיליון שקל.