מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
פלילי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | אזרחי | משפחה | מיסים | תעבורה
0505265868 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | אסירים | נדל"ן / אורבני
0545243703 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון | צווארון לבן | בינלאומי
0544591599 מידע מורחב
משפחה | ירושות | מקרקעין | פשיטות רגל
0547405723 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים
0525633956 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | אזרחי | מסחרי | נדל"ן / אורבני
0545858169 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים | מנהלי | רישוי עסקים
0507302623 מידע מורחב
עו"ד שאדי דבאח
פלילי | תעבורה
ברון ושות' – משרד עו"ד
הלבנת הון | צווארון לבן | עבירות מס | עבירות כלליות
עו"ד זאב לקט
פלילי | אסירים | פשיעה חמורה
עו"ד איילון בירנבוים
פלילי | תעבורה | צבאי | לשון הרע
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד ניר יסלוביץ'
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | בינלאומי | בתי דין למשמעת
עו"ד ליאור אפשטיין
פלילי | כלכלי | מנהלי | נזיקין
עו"ד ירון דוד
פלילי | מנהלי | אזרחי מסחרי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אורן בר עוז
כלכלי | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | משפט פלילי
עו"ד דני גרינברג
משפט פלילי | רישוי עסקים | תכנון ובנייה
אורי קינן ושות' – משרד עו"ד ונוטריון
פלילי | צווארון לבן | כלכלי | מיסים והלבנת הון
עו"ד קרוליין עידן
משפחה | מקרקעין | צוואות | ירושות
שוורץ, נרקיס, עורכי דין
פלילי | אזרחי | מסחרי | משפחה
עו"ד תמיר סולומון
פלילי | כלכלי | מיסים | הלבנת הון
עו"ד גד זילברשלג
פלילי | כלכלי | מיסים | הלבנת הון | פשיעה חמורה
עו"ד איתן כבריאן
פלילי | פשיעה חמורה | הליכי הסגרה | פשיעה כלכלית
משה אלון ושות'
פלילי | תעבורה | נדל"ן / אורבני | משמעתי

הקשר הצרפתי

תביעת ענק נגד צמד יזמי נדל"ן שהבטיחו למיליונרית מפריז לשפץ פנטהאוז חלומי שרכשה ברחוב אלנבי תמורת 400 אלף שקל אבל הוציאו ממנה לטענתה חמישה מיליון שקל, שחלקם שמשו לתשלום חובות בתיק פשיטת רגל של אחד מהם * בין הנתבעים: כונס הנכסים שקיבל חצי מיליון שקל בצ'קים של התובעת וסגר לו את התיק, ועוד 56 ספקים ועורכי דין * הקבלן טוען שהיא נותרה חייבת מיליוני שקלים, ואילו כונס הנכסים טוען שמדובר בתביעת סרק * התלונה במשטרה "תקועה" משנת 2019
"במשך מספר שנים הוא היה 'המציל והמושיע' של המבקשת… לא הונה ולא רימה", תגובת דוד ברקאי

תביעה בהיקף חמישה וחצי מיליון שקלים הוגשה לבית משפט המחוזי בתל אביב נגד יזם נדל"ן מגוש דן, דוד סבן ברקאי. התובעת, בעלים של נכסים יוקרתיים בתל אביב וירושלים, טוענת כי בדרכים שונות ומפותלות הוציא ממנה הנתבע מיליוני שקלים במסגרת הליך שיפוץ של דירת פנטהאוז ברחוב אלנבי בתל אביב.
כתב התביעה הוגש גם נגד שותפו לעסקי הבנייה, דוד לנדאו וחברת "ד.ג. לנדאו השקעות" שבשליטתו, ועוד 56 נתבעים שלפי התובעת המחאות שלה הגיעו אליהם ללא הסכמתה, בינהם עורכי דין, ספקים, וצ'יינג'ים שבהם נפרעו המחאות של התובעת ללא ידיעתה.

התובעת, קרין קוהנה, היא אשת עסקים אמידה שעלתה לארץ מצרפת ב-2002 ולמשפחתה נכסים למכביר. הוריה בעלים של בתי מלון בצרפת, ולה עצמה יש נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים בירושלים ותל אביב. בשנת 2012 היא רכשה זכויות לדירה במסגרת קבוצת רכישה, פנטהאוז המשתרע על פני 300 מ"ר וצופה לים בפרויקט אלנבי 69, שמוערך ב-14 מיליון שקל.

במהלך הבנייה נקלעה קוהנה למחלוקת עם חברי קבוצת הרכישה והקבלן, וביקשה לסיים את בניית הדירה שלה באמצעות קבלן אחר. במסגרת עיסוקיה בתיווך דירות היא הכירה את דוד סבן ברקאי, יזם נדל"ן שמתמחה בפרויקטים של פינוי ובינוי. לפי התביעה, באחת הפגישות בינהם היא שטחה בפניו את מצוקותיה עקב גירושיה, מצבה הבריאותי הירוד ומשבר משפחתי וכלכלי שנקלעה אליו, והוא מצידו הציע את שירותיו לניהול גמר העיצוב והבנייה של הפנטהאוז.
קוהנה קיבלה את ההצעה ולפי התביעה סוכם כי חברת היזמות של לנדאו תקבל 50 אלף שקל עבור ליווי הפרויקט במשך שישה חודשים. במקביל ברקאי ולנדאו קיבלו ממנה יפוי כוח לנהל את ביצוע העבודות, בין היתר באמצעות המחאות שמסרה להם עבור רכישת חומרי גלם ושכר עבודה למבצעים.

סמוך למועד תחילת העבודות, נטען, ברקאי שכנע את קוהנה למסור לו יפוי כוח גם לניהול המכירה של בית אבן יוקרתי ומרהיב ביופיו ברחוב רות במושבה הגרמנית בירושלים, אבל כאן מתחילה להסתבך העלילה.

"מאז שהחלו הנתבעים (ברקאי ולנדאו) ללוות את התובעת בשיפוץ דירתה ברחוב אלנבי בתל אביב, חייה הפכו לסיוט גדול ומתמשך, הנתבעים אשר היו צמאים לכספה לא בחלו בשום אמצעי כדי להונות אותה ולהוציא ממנה כספים שלא כדין", נטען בתביעה. "ברקאי זמם להשתלט על כלל נכסיה, הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים – לפחות… התובעת הוציאה מתחת ידיה סכום עתק של כארבעה מיליון שקל עבור שיפוץ, שבוצע ברמה ירודה ומוערך במאות אלפים בודדים… הנתבעים עיכבו בכוונה את שיפוץ דירתה במטרה ברורה – להוציא ממנה כספים כאוות נפשם, או לחכות למותה ולהשתלט על נכסיה".

לגבי הבית הנדיר ויקר הערך בירושלים נטען: "לא רק שהנתבע ברקאי לא הביא קונים פוטנציאלים עבור הבית, היתה זאת בשבילו ובשביל שותפו לנדאו הזדמנות נוספת להוציא כספים שלא כדין ואף במרמה".

לאורך כל התביעה מתארת קוהנה את הקשר הקרוב שהיה לה עם ברקאי, אותו היא שתפה במצבה הבריאותי והמשפחתי הרעוע, וכיצד על הרקע הזה הוא שכנע אותה לתת בו את אמונה, ובהמשך לכך שליטה בנכסיה וכספה. באחד הימים, נטען, הוא שכנע אותה לחתום על צוואה ולמנות אותו למנהל העיזבון שלה, שלטענתה מוערך בעשרות מיליוני שקלים. את הצוואה ערכה פרקליטה מטעמו של ברקאי, היא צוותה בה את רכושה לשתי בנותיה הקטנות, ומינתה את ברקאי כמנהל העיזבון ושמירתו עד אשר יגיעו בנותיה לבגרות.
ההסדר הזה הטריד את מנוחתה, נטען, ולכן כעבור זמן מה היא דרשה מברקאי ועורכת דינו לצרף נאמן מטעמה לצוואה, ובמקביל החלה לבדוק את ההוצאות הגדולות שנכפו עליה, לטענתה מבלי שקבלה פירוט על ההוצאות וחשבוניות.

ב-2 ספטמבר 2019, בעקבות השיפוצים שההוצאות עליהם תפחו למימדי ענק, ותחושותיה לגבי כוונותיו של ברקאי להשתלט על רכושה, הגישה קוהנה תלונה למחלק הונאה במחוז תל אביב, שם נפתח נגדו תיק פלילי בחשד לקבלת דבר במרמה.
ממשטרת תל אביב נמסר ל"פוסטה" בתגובה כי התלונה עדיין נבדקת, "המשטרה פתחה בחקירה עם קבלת התלונה במטרה להגיע לחקר האמת".

הצ'קים לשמאי
"הסיפור" הראשון בתביעה מתייחס לשמאות שהציע ברקאי לערוך טרם מכירת הבית בירושלים. לשם כך הוא גייס שמאי שעובד איתו והודיע לקוהנה כי עלות השמאות היא 84 אלף שקלים, אותם הוא שילם בכמה המחאות שמסרה לו.
בדיעבד, נטען בתביעה, לאחר שהחלה לחשוד היא פנתה לשמאי ודרשה לקבל את החשבוניות עבור השמאות שביצע בנכס שלה, אלא שאז היא נדהמה לשמוע כי ברשותו חשבונית אחת בלבד בגובה 32 אלף שקלים אשר מתייחסת לפרויקטים אחרים של ברקאי ולנדאו, פרויקט פינוי בינוי בגבול יפו בת ים, שבה נכללה גם שמאות הדירה בירושלים.
אגב, ההמחאות שהנתבעים דיווחו לה כי שמשו לתשלום עבור השמאות, הופקדו בחשבונות הבנק של לנדאו ולא בחשבון של השמאי.
"הרי לנו ראיה ניצחת כי הנתבעים רימו את התובעת", נטען בהקשר זה, "נטלו ממנה עבור השמאות 84 אלף שקל אך שמאות זאת ועוד שתי שמאויות עלו 32 אלף שקל בלבד".

עלות הפרגולה
בדירת הפנטהאוז שרכשה קוהנה יש מרפסת ענקית הצופה לים, ובעלת הבית בקשה שיבנו בה פרגולה. "הפרויקטורים", נטען בתביעה, אמרו כי עלות פרגולה משולבת בעץ ומתכת עומדת על 163 אלף שקל, ודווחו לה על מספר צ'קים שהועברו לספק, הגם שהם נמנעו מלנקוב בשמו. בדיקה שערכה בדיעבד העלתה לטענתה, כי פרגולה מסוג זה עולה לכל היותר 39 אלף שקל.
קוהנה שוב פנתה לבדוק את הצ'קים שהנתבעים דווחו כי שמשו לתשלום עבור הפרגולה, וגלתה שוב כי מרביתם הועברו לחשבונות הבנק של לנדאו, וגם לחשבונות בנק של שני עורכי דין המטפלים בתיק פשיטת הרגל של ברקאי, אבל על כך בהמשך.
האשם התורם של קוהנה לכל אורך התביעה הוא, שהיא מסרה לברקאי עשרות המחאות חתומות ללא שם המוטב עליהן, לטענתה, "עקב העובדה כי אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית". כך, בזמן אמת היא לא ידעה בעבור מה שמשו ההמחאות ומדוע נפרעו חלקן בסוכנויות לשירותי מטבע (צ'יינג'ים) ברחבי גוש דן ובחשבונות הבנק של לנדאו ואחרים.
"על פי בדיקה שערכה התובעת המחאות בסכום כולל של 1,653,150 שקלים הופקדו בחשבונות הפרטיים של לנדאו והחברה שבבעלותו", נטען בתביעה שמפרטת את כל מספרי הצ'קים ואת חשבונות הבנק בהם הם הופקדו.

הפנטהאוז של הבניין ברחוב אלנבי 69 (GOOGLE STREET VIEW)

אחריות הכונס
דוד סבן ברקאי היה מצוי בקשיים כלכליים כאשר הכיר את קוהנה, ולמעשה מונה לו כונס נכסים לפני הכרזה עליו כפושט רגל. התביעה של קוהנה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב רוברט מטודי וייטב פנחסוף מירושלים, הוגשה גם נגד המנהל המיוחד בהליכי הכינוס של ברקאי, עו"ד דורון אדירי מתל אביב, שהוא נתבע מספר 4.
לטענת קוהנה בתביעה, המחאות שלה אשר נועדו להוצאות השיפוץ של הפנטהאוז הגיעו שלא כדין למנהל המיוחד, ונפרעו על ידי קופת הכינוס. למעשה היא טוענת, כי ברקאי השתמש בהמחאות שקיבל ממנה עבור השיפוצים, כדי לסגור את חובותיו בהליך פשיטת הרגל אותו ניהל במקביל אצל עו"ד אדירי. את האחריות לכך היא מטילה גם על המנהל המיוחד, כונס הנכסים שקיבל ממנו את ההמחאות שלה מבלי לבדוק את המקור שלהן, חרף כל נורות האזהרה.

"התובעת טוענת לכישלון תמורה עבור כל אחת מההמחאות שהוצאו ממנה שלא כדין", נטען, "מלבד החובה של המנהל המיוחד להחזיר לה את כספה שנמסר לנושים של ברקאי… או נותר בקופת הכינוס… המנהל המיוחד חייב באופן אישי להשיב לתובעת את כספה עקב העובדה שחלה עליו חובת זהירות מוגברת מתוקף תפקידו כמנהל מיוחד המודע למצבו הכלכלי של ברקאי ולעברו המוסרי…
"המנהל המיוחד לא בדק כיצד ברקאי מכסה את חובותיו בהמחאות בסכומי עתק אשר לא שייכות לו כלל ואשר מגיעות ממקור אחר – שמא טמון עוקץ בדבר?".

עכשיו מספרת קוהנה בתביעה כיצד שנה לפני שהיא גילתה את התרמית, סיפרה גרושתו של ברקאי לבית המשפט בנוכחות המנהל המיוחד אדירי, כי בעלה לשעבר השתלט על חברה עסקית תוך הונאת אלמנתו של בעל החברה. "המנהל המיוחד יודע עם מי יש לו עסק", נטען בפרק נגד עו"ד אדירי בתביעה, "ולא נקט בזהירות המתבקשת בעת קבלת המחאות עתק בהיקף של חצי מיליון שקל".
עורכי הדין של קוהנה מפנים גם אל תיק פשיטת הרגל של ברקאי, שהפרטים המיוחסים בו לברקאי היו אמורים לחייב את המנהל המיוחד לנקוט במשנה זהירות לגבי מקורות הכסף של החייב, מה גם שלכונסי נכסים יש חובת נאמנות גם לצדדים שלישיים דוגמת קוהנה במקרה הזה.

"המנהל המיוחד לא פנה אל התובעת בטרם הפקיד את המחאותיה", נטען, "ברור כשמש, לו פנה המנהל המיוחד אל התובעת, שמספר הטלפון שלה נקוב על גבי ההמחאות, ובודק אם המחאותיה הועברו אליו כדין, אזי היה חוסך ממנה לא רק את סכומי העתק שהועברו אליו, אלא אף את כל הסכומים שהוצאו ממנה החל מההמחאה הראשונה, ומדובר במיליונים רבים".
התובעת מצרפת את רשימת כל ההמחאות "הפתוחות" שלה אשר הועברו לחשבונו הפרטי של עו"ד אדירי, ולחשבון הנאמנות של הכינוס: 17 המחאות בסכום כולל של 445,260 שקל.

עו"ד אדירי טען בתגובה ל"פוסטה" כי מדובר בתביעת סרק וסירב להגיב לגופו של עניין, שכן בכוונתו לדרוש את סילוקה של התביעה על הסף מאחר ולא נעשתה פנייה לבית משפט כנדרש מתוקף תפקידו כמנהל מיוחד (עורכי הדין התובעים מסרו בתגובה כי הגישו בקשה כזו לבית המשפט).
לסיום הפרק הזה אפשר לציין, כי בחודש ינואר 2021, ימים אחדים בלבד אחרי שקוהנה הגישה את התביעה, הודיע ברקאי לבית משפט המחוזי בתל אביב כי הוא סיים לעמוד בכל התחייבויותיו לנושים לפי ההסדר שנקבע וסיים לשלם 2.8 מיליון שקלים לקופת הכינוס שניהל עו"ד אדירי.

מתגובת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים עולה כי הם מיישרים קו עם המנהל המיוחד מבלי שבצעו חקירה פנימית עצמאית: "לאחר בדיקה עם הנאמן, מדובר בסכסוך אזרחי ובתביעה שהגישה הגב' קוהנה כנגד 59 נתבעים, בשל מחלוקות כספיות רבות בנוגע לשירותי ייעוץ, ניהול ובניה שהוענקו לה. לחייב, שהינו אחד הנתבעים, אושר עוד בשנת 2016 ביצוע הסדר נושים פרוש על פני ארבע שנים, במהלכו אישר לו בית המשפט המחוזי לנהל עסקיו ולפתוח חשבון בנק לשם כך. ההמחאות הפתוחות שמסרה לחייב ושהופקדו לטובת ההסדר, לא ניתנו עתה, אלא עוד בשנים 2017 ו-2018 כך שהטענות על גניבת הכספים בתביעה שהגישה בדצמבר 2020, אינן סבירות, כאשר מחשבונה זוכו השיקים שנתיים ושלוש שנים לפני כן. בנוסף, טען בפנינו הנאמן, כי מבחינתו התביעה תימחק על הסף, לאחר שבמסגרת היחסים העסקיים של התובעת מול החייב, חתמה היא עוד בשנת 2018 על ערבות כלפי הנאמן בסך 500 אלף שקל לחיובי החייב שבהסדר הנושים, כאשר גובה ההמחאות שמסרה בידי החייב ושהופקדו על ידו לטובת ההסדר, נמוך מגובה ערבותה זו".

הבן של שמגר
טענות חמורות הפנתה התובעת גם לעו"ד רם שמגר, שייצג את ברקאי בהליכים שונים, ובין היתר בהליך הכינוס. קוהנה טוענת כי לפי עצתו של ברקאי עו"ד שמגר ייצג גם אותה בעניינים שונים, בין היתר בהסכם ההיפרדות בינה לבין קבוצת הרכישה של הפרויקט באלנבי.
התובעת טוענת כי בפועל, עו"ד שמגר היה נאמן לברקאי וייצג אותה תוך ניגוד עניינים מולו. כך למשל, נטען, עו"ד שמגר ידע כי החובות של הלקוח שלו לקופת הכינוס משולמים באמצעות המחאות שלה מכספים שהיו מיועדים לדירה, שהוא היה השושבין להסכם השיפוץ שלה. 40 אלף שקלים בהמחאות של קוהנה הועברו מברקאי לעו"ד שמגר בנאמנות לקופת הכינוס.

במקרה הזה נטען בתביעה להיבטים נוספים ביחסם של ברקאי ועו"ד שמגר לנתבעת, למשל בכל הקשור למחלוקת בינהם על ניהול העיזבון שלה. "התובעת נתנה אמונה בעו"ד שמגר והלה בגד באמונה", נטען בפרק המיוחד שהוקדש לעו"ד שמגר, וגם לייחוס שלו. "מעטים האזרחים במדינת ישראל שלא שמעו אודות משפחתו של עו"ד שמגר (בנו של נשיא בית משפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר המנוח, א"ז), הנתבעת לא היתה מעלה על דעתה כי הוא משתף פעולה באופן אקטיבי או פאסיבי עם נוכלים…
"בשנת 2019 שפכה התובעת את ליבה בפני עו"ד שמגר, על כך שברקאי אינו מעביר לה אסמכתאות על השיפוץ, התחננה בפניו שיסייע לה… ושתפה אותו בחששותיה מברקאי… עו"ד שמגר נמנע מלספר לה את האמת על כך שברקאי גונב את כספה ומנצל את חולשתה…".

היא מציינת בהקשר זה כי חרף פנייתה אליו כדי לקבל הסבר מדוע המחאות שלו הופקדו בחשבונו, עד היום היא לא זכתה למענה ממנו. בשל כל זאת דורשים התובעים מעו"ד שמגר לשאת באחריות לכל הכספים שניטלו ממנה של כדין מיום היכרותם המשותפת עם ברקאי, מיליון ו-455 אלף שקל.
גם עו"ד שמגר מסר בתגובה ל"פוסטה", כי מדובר בתביעת סרק והבהיר כי אין בכוונתו להגיב לגופו של עניין. "מדובר בקשקוש", אמר.

 

במקביל לכינוס פרויקט יוקרתי סמוך למרכז פרס לשלום, 23 דירות. דוד ברקאי בעבודה (שיתוף מפייסבוק)

החיים הטובים
פרקליטו של ברקאי, עו"ד שי ניידרמן, טוען כי ברקאי הוא "איש עסקים הפועל בתחום היזמות והבנייה כ-30 שנה, שלפני עשור נקלע לקשיים כלכליים כאשר בנה את ביתו בכפר שמריהו, ועל רקע גירושיו, ונדרש לפרוע את חובותיו בתוך שלוש שנים".
מעמוד הפייסבוק של ברקאי ניתן לראות כי חרף כינוס הנכסים וחובות בהיקף של מיליונים הוא מתגורר בפנטהאוז יוקרתי במגדל של האחים חג'ג' ברמת אביב, ומארח מסיבות גם בימי הקורונה. במקביל להליך הכינוס הוא גם ממשיך בביצוע פרויקטים יוקרתיים של תמ"א 38, וכעת באמצעות חברה עצמאית, "בראשית השחר השקעות". אחד הפרויקטים שלהם הוא ברחוב יפת ביפו, סמוך למרכז פרס לשלום, פרויקט פינוי בינוי הכולל 23 דירות, מהן 11 חדשות ושתי דירות גג עם מרפסות בגודל כ-100 מ"ר ובריכת שחייה.

הגרסה של ברקאי לסיפור מפורטת בכתב תשובה שהגיש באמצעות עו"ד ניידרמן, לבקשת התובעת להטלת עיקולים זמניים על הנתבעים. "מתחת לחזות הרכה והמתקרבנת מצויה אשת ריב ומדון", טוען ברקאי ומתאר כי "במשך מספר שנים הוא היה 'המציל והמושיע' של המבקשת… לא הונה ולא רימה. העובדות הפוכות. המבקשת נקלעה לסכסוך עם קבוצת הרכישה. הדבר מנע את השלמת הבניין באלנבי וקבלת טופס 4. חברי הקבוצה רתחו מזעם על המבקשת שהיתה חשופה לתביעה".
לפי ברקאי, התובעת הסתירה מבית המשפט את החוזה המלא בינהם בו היא שכרה את שירותיו תמורת עלות בנייה, בתוספת שכר 20 אחוז.

לגבי ההמחאות טוען ברקאי, כי חלק מהתשלומים הוא העביר ישירות לספקים ו"בחלק אחר מסרה לו המבקשת צ'קים פתוחים משום שהעדיפה לשלם לקבלני משנה במזומן". כמו כן, לטענתו היא מסרה לו צ'קים פתוחים, "כדי לשפות אותו על תשלומים שביצע בנסיבות בהן נאלץ להקדים תשלום לספקים או עובדים". לכן, לטענתו, הוא "פדה חלק מהצ'קים למזומן בחשבונו של לנדאו שותפו… וצ'קים נוספים שהיו למעשה תשלום עבורו נותבו לפי שיקול דעתו וכפי שרשאי היה".

ברקאי טוען כי הוא נערך להגשת תביעה נגדית נגד קוהנה על בסיס חוות דעת שמאי לפיה ערך הבנייה שביצעו בפנטהאוז של התובעת היה כ-3.5 מיליון שקלים, ומכאן שהיא קיבלה תמורה מלאה, ואף נשארה חייבת לו כשני מיליון שקל.

"התביעה ובקשת העיקול הן מהמופרכות שקיימות", טוען לנדאו באמצעות עו"ד שי גרנות, ומתאר בפרק שלם את התנהלותה המניפולטיבית לכאורה של קוהנה ואת מערכת היחסים הקרובה בינה לבין ברקאי. לטענתו, לא הוכח כי כל הצ'קים עליהם היא מדברת הופקדו בחשבון שלו או של החברה שבבעלותו, ואלו שכן הופקדו היו עבור תשלומים שהיא אשרה אותם במסגרת מערכת היחסים הקרובה שלה עם שותפו ברקאי.
לנדאו טוען כי הוא אינו מבין מדוע הגישה קוהנה את התביעה רק כעת בחלוף למעלה משלוש שנים, אולי נעלם מעיניו שעד עתה לא היה טעם לתבוע את ברקאי, כמי שמצוי בכינוס נכסים, וכעת לאחר שהוא השלים את התהליך הדרך פתוחה בפניה.

 

 

 

 

אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

One Response

  1. מכיר הגב

    סיפור מעניין 👍

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן