פרסום ראשון: חוקרת עבירות מין במשטרה בדתה תלונה נגד מפקדה, כאילו ביצע בה עבירות מין, לאחר שהקצין המליץ כי תעמוד לפני ועדת פיטורין עקב אי התאמה לשירות. החוקרת התלוננה שמפקדה דרש ממנה לבצע בו מין אוראלי בתחנה.
בית משפט השלום בחיפה הרשיע את השוטרת לשעבר, כיום עורכת דין, בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט, אך גזר עליה עונש קל מאוד של 180 שעות לתועלת הציבור. השופטת אורית קנטור אף אסרה את פרסום שמה.
לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 2010 עברה השוטרת לבקשתה יחידה, כחוקרת עבירות מין. בסמוך לתחילת שירותה החלו להצטבר דיווחים על התנהלות לא מקצועית, ומפקדה הישיר ערך עמה כמה שיחות אזהרה. באזהרה האחרונה, במאי 2013, הוא הודיע לה שתעלה לוועדת הערכה שתכריע בנוגע להמשך שירותה.
מיד לאחר מכן פנתה השוטרת לחברתה וסיפרה לה שהמפקד הטריד אותה מינית. מידע זה הועבר לקצינת משאבי האנוש, שזימנה את השוטרת לראיון וביטלה את ועדת הפיטורין. בעדות שמסרה במח"ש טענה השוטרת בכזב כי בשבת הראשונה שלה כחוקרת תורנית, שהתה עם הקצין בקומה השלישית בתחנה, ובמעמד זה הוא ביצע בה מעשים מגונים. לדבריה הוציא המפקד את איבר מינו וביקש שתבצע בו מין אוראלי.
זו אינה עבירת המרמה היחידה בה הורשעה השוטרת. במקרה אחר, נעצר בן דודה שהעסיק שב"ח. הנאשמת הורתה לשוטר מג"ב שרשם דוח פעולה שלא לציין בו את המעסיק, בן דודה. בהמשך, פנתה השוטרת אל מפקדה, וביקשה ממנו לטפל בתיק. כשקיבלה אישור, הורתה הנאשמת לשוטרי מג"ב שעיכבו את בן הדוד לשחרר אותו ללא חקירה. היא גם הוציאה את דוח עיכוב המעסיק מתיק החקירה, ומנעה את הזנת שמו במערכת המשטרתית.
הנאשמת (34) הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן בשני הנושאים, בדיית תלונה על עבירות מין נגד המפקד ומחיקת תיעוד למעצר בן משפחתה. הסנגור, עו"ד שלומי בלומנפלד, ביקש לבחון אפשרות לסיום ההליך ללא הרשעה והנאשמת הופנתה לתסקיר מבחן, ממנו עלה שמאז פיטוריה מהמשטרה היא עובדת במשרד עורכי דין. שירות המבחן התרשם שהנאשמת מתקשה לגלות הבנה לפגיעה שגרמה לקצין, ועסוקה בעצמה כקורבן.
שירות המבחן הציע לנאשמת טיפול והיא סירבה, אך בהמלצת בית המשפט השתלבה בטיפול קבוצתי. לאחר כל זאת, מאחר שמדובר במעורבות ראשונה בפלילים ועל מנת לאפשר לה להמשיך בעיסוק כעורכת דין, החליט שירות המבחן להמליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה.
המחלקה לחקירות שוטרים דרשה לגזור על הנאשמת שישה חודשי עבודות שירות. תובע מח"ש ציין כי "הנאשמת ביצעה עבירה של שיבוש מהלכי משפט בדרגה החמורה ביותר", ואף השתמשה בידע שלה כחוקרת עבירות מין כדי לבדות את האירוע. בכך, טען פרקליט מח"ש, רמסה השוטרת לא רק את שמו הטוב של מפקדה, אלא גרמה נזק לכלל נפגעות עבירות המין: "פעמים רבות מתלוננות נתקלות בחוסר אמון וביחס חשדני ומוטחת בהן אשמה שהן שקרניות", אמר תובע מח"ש. "מעשים כגון אלה שביצעה הנאשמת משמרים את הגישה השלילית הזו". עוד טען, כי "לו מפקדה של הנאשמת היה נשפט בגין עבירה של מעשים מגונים, היה צפוי לעונש מאסר בעבודות שירות, ולכן זהו העונש הראוי לנאשמת".
הסנגורים, עו"ד בלומנפלד ועו"ד חן רוימי ממשרדו, ביקשו להקל עם הנאשמת, שכן אם תורשע לדבריהם "לא יהיה לה עתיד מקצועי".
השופטת קנטור קבעה כי העבירה מחייבת הרשעה. "הנאשמת הפרה במעשיה את האמון שיש לציבור במערכת אכיפת החוק, והיתה מודעת להשלכות מעשיה ותיוג הקצין כעבריין מין", כתבה. "גם בדברים שמסרה לבית המשפט – הנאשמת היתה ממוקדת בעצמה, ביקשה סליחה מבעלה אך לא מהמתלונן. הנאשמת ביקשה שיתחשבו בה כי חשוב לה להמשיך ולהיות עורכת דין, אך לא הסבירה כיצד תואמת עמדתה, וכיצד היא עולה בקנה אחד עם המעשים החמורים שעשתה כנגד מערכת המשפט וכנגד מערכת אכיפת החוק".
השופטת ציינה כי כתב האישום תוקן לקולא, ונמחקו ממנו נסיבות מחמירות יותר. בסופו של דבר "לאור שיקולי שיקום", קבעה השופטת כי ניתן להסתפק בעונש של שעות לתועלת הציבור, בנוסף למאסר על תנאי ופיצוי לקצין בסכום של 5,000 שקל.
