פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אסירים | שירותים מיוחדים לעורכי דין
0505645022 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | מנהלי | בינלאומי | צבאי
0544788868 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | צבאי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער
שוורץ, נרקיס, עורכי דין
פלילי | אזרחי | מסחרי | משפחה
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים
עו"ד איתי רוזין
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה
עו"ד אמיר ברכה
פלילי | פשיעה מקוונת וסייבר | מיסים
משה אלון ושות'
פלילי | תעבורה | נדל"ן | משמעתי
עו"ד איתן כבריאן
משפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | הליכי הסגרה

בית משפט עליון: שחקן פוקר זה מקצוע

רפי אמית הוא מקצוען שהרוויח מיליוני דולרים במשחקים בחו"ל ובית משפט העליון אישר את חיובו במס כתושב ישראל, למרות שהוא שהה רק חודש בשנה בארץ, וקבע כי מדובר במשלח יד לכל דבר
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

תלוי אם זה משחק בודד או טורניר. רפי אמית בעבודה

בית המשפט העליון דחה ערעור על שומה שהוצאה לשחקן פוקר מקצועני מהכנסות שהפיק במשחקים בחו"ל. העליון קבע בפסק הדין שהמערער, רפי אמית (אמשיקשוילי), היה תושב ישראל בשנת המס עליה נסובה המחלוקת, למרות שבאותה שנה שהה בישראל רק 30 ימים, ואת יתר השנה העביר בלאס וגאס, לונדון ואוסטרליה.

עוד קבע בית המשפט כי יש לראות במשחק הפוקר כמשלח היד של אמית, תוך דחיית ערעורו בו ביקש לראות ברווחיו כהכנסות מ"הגרלות והימורים". באופן אבסורדי, הכנסה מהימורים בגובה שהפיק, ממוסה בשיעור נמוך יותר (25 אחוזים) מאותה הכנסה המוגדרת כמשלח יד.

אמית, בן 39, מחולון במקור, היה בן 23 כשנסע ללאס וגאס והתגלה כגאון בתחום. בעדות שנתן בבית המשפט המחוזי סיפר כי שקע במשחק, עד שביום ממוצע בתחילת הדרך בבתי הקזינו, הוא היה הולך לישון אחרי 20 שעות. "משחקים פוקר עד שהעיניים נעצמות, ומתעוררים אחרי שינה לא מספקת, כי האדרנלין קורא לשחק שוב".

הוא שיחק על סכומי כסף גדולים, ולפי דיווחיו, ב-2005 הרוויח כ-511 אלף דולר, שנה לאחר מכן כ-180 אלף דולר, ובשנה שאחריה הרוויח כ-243 אלף דולר. סכומים אלה התקבלו בעיקר בתחרויות שאורגנו על ידי גוף הנקרא World Series of Poker. במהלך השנים 2006-2010 העביר אמית לחשבון הבנק שלו בישראל קרוב לחמישה מיליון דולר, כשהוא משחק בבתי קזינו, בטורנירים מאורגנים ובאתרי אינטרנט.

"משחקים פוקר עד שהעיניים נעצמות". אמית

הנתונים הידועים על הכנסותיו חלקיים בלבד, ומתבססים על הסכומים שהעביר לישראל, מאחר שרישום הזכיות חלקי, ואין תיעוד ממשחקים מזדמנים. באשר לזכיות באינטרנט, על פי הנתונים הידועים צבר אמית קרוב ל-2.5 מיליון דולר. על כל פנים, ציון הסכומים אקדמי בלבד, מאחר ששנות המס שקדמו ל-2007 התיישנו, ובית המשפט המחוזי אישר לפקיד שומה לגבות מס על הכנסה של 1.5 מיליון שקל בלבד, שהופקה ב-2007.

באותה שנה שהה אמית כאמור חודש אחד בלבד בישראל, ובערעורו באמצעות עו"ד בנימין טובי ודותן עינב, ביקש לקבוע כי היה תושב חוץ שאינו חייב בתשלום מסים בישראל. על פי החזקה הקיימת בפקודת מס הכנסה, מבחינת מספר הימים בארץ, אכן אמית לא נחשב תושב ישראל לכאורה, אך חזקה זו ניתנת לסתירה באמצעות קריטריונים נוספים.

השופט מני מזוז קיבל את עמדת הפרקליטות כי נקודת המוצא היא שתושב ישראל שנסע לחו"ל נותר תושב ישראל, אלא אם הוא מצליח להוכיח באופן ברור כי השתקע במדינה אחרת. זאת "כל עוד אין אינדיקציות ברורות לכוונתו לקבוע לעצמו מקום מושב אחר, כגון ויתור על אזרחות, מכירת ביתו ונכסיו בישראל, והקמת בית ומשפחה במדינה אחרת". בתקופה הרלוונטית היה המערער רווק, והתגורר בבתי מלון ובדירות שכורות.

"עצם השהות לפרקי זמן ממושכים מדי שנה מחוץ לישראל אינה מצביעה בהכרח על ניתוק זיקת התושבות לישראל", כתב מזוז. "במציאות הגלובלית העכשווית רווחת התופעה של שהות ממושכת מחוץ למדינה לצרכים שונים- לימודים אקדמיים, לצרכי עבודה, לצרכי שליחות ממלכתית או נציגות מסחרית, לצרכי השתתפות בטורנירים של ספורט או עיסוק באומנות בתחומים שונים. שהות בחו"ל אינה מצביעה בהכרח על כוונה לנתק את קשר התושבות לישראל בהעדר אינדיקציה ברורה לעשות כן".

השופטת וילנר השופט הנדל השופט מזוז

דברים אלה, ציין מזוז, אמורים "במיוחד במקרה כגון זה בו המערער נולד וגדל בישראל, כאן מצויים בני משפחתו, ואין לו בית קבע במדינה אחרת. העותר נסע עם דרכון ישראלי למדינות השונות ובהן קיבל ויזת שהיה כישראלי. המערער לא רכש אזרחות של מדינה אחרת ולא הוכר כתושב, ולא פתח תיק מס באף מדינה אחרת, ולא דיווח על הכנסותיו לשלטונות המס של אף מדינה זרה. מאידך גיסא, המערער שמר על זיקותיו לישראל, בה מצויים בני משפחתו, וכן העביר כספים שהשתכר בחו"ל לישראל".

העברות כספים לארץ שביצע בגיל צעיר עמדו לו לרועץ. אמית הסביר בעדותו כי לא סמך על עצמו להחזיק סכומי כסף גדולים, שמא יבזבז אותם או יפסיד את כולם במשחקים. הוא העדיף שהכסף יופקד בישראל ויהיה בשליטת אביו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת השופט המחוזי הרי קירש, שקבע בעניין זה כי "יש נפקות להעברת הכספים לישראל".

טענה נוספת של המערער שנדחתה, היתה כי יש להוריד את שיעור חיוב המס שנקבע, ולחייבו במיסוי לפי הגרלות והימורים (כמו מפיס), ולא מעסק או משלח יד. לטענתו, במידה של צדק, הערכאות הפליליות בישראל קבעו כי פוקר הינו משחק מזל, ולכן גם משחק אסור מחוץ לחוק, ולא משחק המבוסס על יכולת.

השופט קירש קבע עם זאת כי כשמדובר ברצף משחקים, ולא במשחק בודד, מרכיב היכולת גובר על המזל, פסיקה שאינה בהכרח עקבית לאחרות. שופטת בית משפט העליון יעל וילנר, שישבה בהרכב הערעור, עם מזוז וניל הנדל, כתבה כי "הפסיקה הפלילית המעטה אשר התייחסה לשאלת סיווגו של משחק הפוקר עסקה בעיקר במשחק בודד, להבחין מטורנירים בהם משתתפים שחקנים מקצוענים. בית משפט זה (העליון) טרם התייחס באופן ממשי לסוגיה, ונדמה לי כי הנושא טרם לובן עד תום".

השופט הנדל כתב כי "ההשתתפות בתחרויות וטורנירים, על הרווחים שנוצרו שנה בשנה, לאורך שנים, מחזקת את המסקנה כי לא עסקינן במשחק שעיקרו מזל". עם זאת לפי קביעת הנדל, אליה הצטרפו יתר השופטים, השאלה "מזל או יכולת" מכריעה בעניין הפלילי אך איננה משנה לעניין המיסוי. "בית המשפט אינו צריך להיכנס אל בית הקלפים, לגשת אל שולחן המשחק, ולהכריע ברמה של מחקר ומומחיות, האם דרוש מזל על מנת לנצח בטורניר פוקר, או שמא נדרשים כישורים. תכליות דיני המס שונות מתכליות הדין הפלילי".

המדינה יוצגה על ידי עוה"ד חן אבידוב ומאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן