התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ נגד החלטתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן שלא להאריך בשנה נוספת את כהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך. בעתירה צויין כי מתחילת שנות האלפיים, כל המפכ"לים הקודמים כיהנו ארבע שנים, למעט רב ניצב משה קראדי שנאלץ להתפטר בעקבות פרשת פריניאן ודוח ועדת זיילר.
"הסיטואציה בה ראש הממשלה נתון תחת חקירות מעמידה באופן טבעי את כל חברי הממשלה בפוזיציה בה כל החלטה שיקבלו לעניין זהות של מפכ"ל חדש, תהיה נגועה בחשש לניגוד עניינים, ולא תזכה לאמונו של הציבור", נכתב בעתירה לבג"צ.
"אף שהחוק אינו קובע משך כהונה מוגדר למפכ"ל המשטרה, קרוב לשני עשורים התקבע כלל לפיו משרתים המפכ"לים כארבע שנים, במינויים שנקבעו מראש בהחלטות ממשלה לארבע שנים, או לשלוש שנים שהוארכו בשנה נוספת". כך צויין בעתירה כי המפכ"ל יוחנן דנינו מונה ב-2011 לשלוש שנים ומינויו הוארך בשנה. המפכ"ל דודי כהן מונה ב-2007 מראש לארבע שנים. גם המפכ"ל שלמה אהרונישקי, שמונה תחילה לשלוש שנים, כיהן בסופו של דבר כמעט ארבע, לאחר שהוארכה כהונתו. "בשל כך החלטתו של השר ארדן להימנע מלהאריך את כהונת אלשיך בשנה נוספת – מהווה חריגה מהמדיניות שהתוותה הממשלה מזה שנים", נכתב. "קבלת החלטה החורגת ממדיניות נוהגת ללא נימוקים סבירים, עומדת בניגוד לכללי המנהל התקין, ופוגעת באופן קשה הן באמון הציבור".
העתירה מציינת כי כבר באפריל נחשף בתקשורת שאין בכוונת ארדן להאריך את כהונת המפכ"ל. בחודש אוגוסט פורסם כי בחקירת ח"כ דוד ביטן נחשפו הקלטות בהן ביטן מודיע למקורביו על החלטה פוליטית להחלפת המפכ"ל. "מינוי מפכ"ל חדש מציב את הממשלה במצב של ניגוד עניינים מובנה, כאשר על חברי הממשלה נמנים ראש ממשלה ומספר שרים הנמצאים תחת חקירות פליליות. חברי הממשלה יקבלו החלטה בדבר זהות המפכ"ל החדש, שיהיה אמון על החקירות הפליליות של חבריה, ולמעשה יקבע את גורלם, הן האישי והן הציבורי".
"החלטת השר ארדן מעוררת חשש כבד כי בקבלת החלטתו המנהלית היו שיקולים זרים שאינם ממן העניין – ובהם שיקולים פוליטיים צרים הנוגעים למעמדו במפלגת הליכוד". העתירה מזכירה כי ביום בו פירסם את החלטתו לבחור מפכ"ל חדש, פורסמו ידיעות על תמיכת ח"כים מהליכוד במהלך וציטוט של בכיר במפלגה שאמר לחדשות כאן כי "אם ארדן לא היה מחליט להיפטר מאלשיך, בשלב הזה הוא היה נאלץ להיעלם מרשימת הליכוד ובמקרה הטוב להסתפק אולי בסוף העשירייה השנייה".
