הצעת "חוק-יסוד: השפיטה" של שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן שאושרה הבוקר בכנסת לקריאה ראשונה, כוללת מהפכה בוועדה לבחירת שופטים, והפיכת דרך המינוי לפוליטית.
הצעת החוק קובעת כי הוועדה לבחירת שופטים תמנה תשעה חברים, מהם חמישה חברי קואליציה – שלושה שרים ושני חברי כנסת, וחבר כנסת אחד נוסף מהאופוזיציה.
הרוב הדרוש למינוי שופטים לבית המשפט העליון יעמוד על חמישה חברי ועדה בלבד, במקום שבעה חברים מתוך תשעה כפי שנדרש היום. פירוש הדבר שהקואליציה תמנה בלעדית ללא צורך ניהול במו"מ ובפשרות, את כל השופטים במדינת ישראל.
בוועדה לבחירת שופטים כיום, יש לקואליציה בין שלושה לארבעה נציגים (שני שרים ולפחות חבר כנסת אחד מבין שניים). הגדלת מכסת הממשלה והכנסת תבוא על חשבון שני נציגי לשכת עורכי הדין, שיסולקו מהוועדה.
הוועדה תמנה לכאורה גם שלושה שופטים, אבל בניגוד למצב היום (שלושה שופטי עליון), שניים מהשופטים יהיו שופטים בדימוס (נשיאי בתי משפט שלום ומחוזי בעבר) שימונו על ידי שר המשפטים ובהתאם לאג'נדה שלו. ההצעה קובעת כי מינויי השר יבוצעו אמנם "בתיאום עם נשיא בית משפט העליון" אבל גם על מינוי נשיא לעליון מתכנן השר לוין להשתלט בהמשך, באמצעות ביטול שיטת ה"סניוריטי" שקבעה מינוי אוטומטי של השופט הוותיק ביותר.
בשיטה הקיימת, שדרשה רוב של שבעה מתשעה חברי ועדה, לא ניתן היה למנות שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמה הדדית הן של הפוליטיקאים והן של השופטים החברים בוועדה, ובדרך כלל נציגי לשכת עורכי הדין היוו גשר בין הצדדים.
בוועדה לבחירת שופטים החדשה, הממשלה לא תזדקק עוד לשום הדברות והסכמה עם נציגי השופטים או הלשכה שהוסיפו מימד מקצועי, והסיעות הפוליטיות בקואליציה יגיעו להסכמות וכנראה יחלקו מכסת מינויים "מומלצים" של שופטים ביניהן. שופטים מומלצים מטעם הליכוד, מומלצים מטעם ש"ס, מומלצים מטעם השרים סמוטריץ ובן גביר וכן הלאה.
וזה עוד לא הכל: לפי הצעת החוק, שאושרה כאמור היום לקריאה ראשונה, המועמדים לשיפוט בבית משפט העליון יופיעו בשימוע גם לפני ועדת החוקה בכנסת, כך שיצטרכו לשאת חן בעיני כל חברי הקואליציה הרלוונטיים, לפני שהדיון יחזור לוועדה למינוי שופטים המקצועית לכאורה, שתכריע במינויים. הוועדה למינוי שופטים תעביר לוועדת החוקה הודעה בדבר המועמדים בצירוף הערות הציבור שיתקבלו, ולרשות ועדת החוקה יעמדו 30 ימים לזמן את המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להופיע בפניה.
בנוסף, הצעת החוק קובעת במפורש חוסר שפיטות של חוקי-יסוד, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לדון בשאלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד ולא יהיה תוקף לפסק דין שייתן בעניין. לאחר האישור שניתן בוועדה, הצעת החוק תובא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, כנראה כבר בשבוע הבא, אלא אם כן ראש הממשלה בנימין נתניהו ייענה לבקשת הנשיא לעצור ולהידבר.
שר המשפטים לוין וח"כ רוטמן אינם מתכוונים לעצור, וכבר לאחר ההצבעה שהתקיימה הבוקר, המשיכה הוועדה בראשות רוטמן לדון בהצעת החוק הבאה שהניח היו"ר על השולחן. בהצעה זו, מבקש רוטמן לצמצם את הביקורת השיפוטית של בית משפט העליון גם על חוקים רגילים, ולא רק על חוקי יסוד – ולסכל את פסילתם כמעט לחלוטין. ההצעה דורשת שביטול חוקים ייעשה רק בהרכב מלא של כל שופטי בית המשפט העליון (15 במספר כיום), פה אחד, ורק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".
