נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות לא התייחסה במישרין למתקפה של שרת המשפטים איילת שקד על אקטיביזם היתר של בית המשפט ונכונותו לדון בעתירות נגד חוק הלאום. בוועידת המשפט 2018 חיות העדיפה מסרים מרומזים וקראה בדבריה ללשכת עורכי הדין לעמוד לצידה של מערכת המשפט ולגלות יותר מעורבות ב"נושאים ציבוריים וערכיים".
הנשיאה חיות ציטטה דברים שכתב המשנה לנשיא מישאל חשין ז"ל בשנת 1999: עורך דין, כתב חשין, "אינו אך טכנאי-משפט. מקצוע עריכת הדין טובל כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס, בכבוד לזולת".
"ומה תפקידה של לשכת עורכי הדין ככל שהדבר נוגע לעיסוק בסוגיות ערכיות?", שאלה הנשיאה חיות. "תשובה לשאלה זו מצאתי במסמך משנת 1987 שפורסם בגיליון מיוחד של כתב העת 'הפרקליט', עת ראשי הלשכה בעבר התבקשו להגיב על הטענה שהלשכה נמנעת מלנקוט עמדה בנושאים ציבוריים. כך אמר בעניין עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל: 'מאז ומתמיד גרסתי שהלשכה אינה רק גוף מקצועי צר מידות השוקד על האינטרסים של חבריו, אלא גוף ציבורי בעל יעוד מובהק בנושא שלטון החוק, ומתפיסה זו נגזרת גם חובתה להשמיע קולה".
חיות הוסיפה כי "הנושאים שבהם הייתי מצפה שהלשכה תדריך את דעת הקהל, נוגעים לזכויות האזרח, מעמדו של שלטון החוק, שמירת מעמדה של מערכת המשפט. אני סמוכה ובטוחה כי השקפה זו של האבות המייסדים עומדת לנגד עיני ראשי לשכת עורכי הדין ומוסדותיה… אחד הדברים היפים והראויים לציון בפעילות הלשכה הוא היותה גורם מחבר ומאחד בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.העובדה כי בלשכה ובמוסדותיה יש ייצוג מרשים של המגזר הערבי ידועה לכל", הוסיפה חיות.
דבריה של הנשיאה נותרו במישור המרומז, ללא התייחסות לשום סוגיה קונקרטית. במישור פחות מרומז, נזכיר כי לשכת עורכי הדין קבעה דיון בהמשך החודש בנושא עמדתה כלפי חוק הלאום, לאחר פניות של חברים ערבים ולא ערבים, המבקשים להצטרף לעתירות שהוגשו לבג"צ נגד החוק.
