בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר בתחילת השבוע עונש מאסר ו-12 חודשי פסילה על מוחמד עמור (20) מרהט, שנתפס עם קוקאין בכביש 90 בכמות של כ-600 גרם.
עמור נתפס כאמור בכביש 90 בשעות הערב של ה-10 בנובמבר 2021, כך על פי האישום. ברכב היה גם חברו ובחיפוש שנערך נמצא בתא שבמשענת היד שבין המושבים הקדמיים, גרב לבנה ובה סם מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-303 כשהוא עטוף בניילון נצמד. בנוסף, החזיק הנאשם מתחת למושב האחורי ברכבו, בגרב שחורה ובתוכה סם מסוג קוקאין במשקל של כ-303 גרם כשהוא עטוף בניילון נצמד. הסמים נועדו כדי להעביר לאחר שזהותו אינה ידועה.
חברו של הנאשם נעצר אבל שוחרר לאחר זמן קצר לאחר שלא הוכח כי הוא היה מודע לקיומם של הסמים ברכב. לאחר הגשת כתב אישום, בית המשפט האריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.
עמור הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. ההסדר כלל את צמצומו של הנאשם בעסקת הסמים והודגש כי הוא היה בלדר. בנוסף כמות הסמים שהחזיק הנאשם הופחתה ב-10%. עם זאת הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית, וסוכם כי כל צד יטען לעונש באופן חופשי.
לאחר ההרשעה נשלח עמור לתסקיר שירות המבחן. בתסקיר נכתב כי הוא סיים 12 שנות לימוד, וגדל בבית במעמד סוציואקונומי נמוך עם 11 ילדים. עד למעצרו הנאשם ואביו דאגו לפרנסת המשפחה. בנוסף ציין התסקיר כי לנאשם אין עבר פלילי קודם.
הנאשם טען כי הוא ביצע את העבירה לאחר שצפה בתחרות אופנועים בנגב, אז פנה אליו אלמוני אשר אין ביניהם היכרות מוקדמת והציע לו להעביר חבילה לאילת בתמורה לסכום כסף גבוה. הנאשם טען כי הוא נענע בחיוב להצעה מבלי שבדק את תוכן החבילה.
שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו והוסיף שהוא ביצע את המעשה לצורך רווחים כלכליים בלבד. עם זאת לאור לקיחת "האחריות המצומצמת" על ביצוע העבירה, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה שיקומית או טיפולית בעניינו של הנאשם.
במהלך הדיון לטיעונים לעונש, התובעת עו"ד לימור הלל-לוגסי, הדגישה את חלקו המשמעותי של הנאשם בשרשרת הפצת הסם, שלטענתה הספיק לאלפי מנות סם. התביעה טענה כי חרף העובדה שלנאשם אין עבר פלילי קודם אין לתת לו עונש מקל. על כן התביעה ביקשה מבית המשפט להטיל על נאשם שש וחצי שנות מאסר, פסילת רישיון וקנס מכביד.
מנגד סנגורו של הנאשם – עו"ד רמי שלבי, הדגיש במהלך הדיון כי יש לתת משקל לחלקו הנמוך של הנאשם באירוע ולעובדה שהנאשם היה בלדר. בנוסף הדגש הסניגור כי לא מוצה הדין עם האדם האחר שבעבורו החזיק הנאשם את הסם. עו"ד שלבי הדגיש את גילו הצעיר של עמור, את נסיבותיו משפחתיות האישיות ואת העובדה שעד לביצוע העבירה הנאשם התנהל באופן נורמטיבי. בנוסף טען הסניגור כי פניו של הנאשם לשיקום. על כן ביקש הסניגור מבית המשפט להטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בלבד, קנס מתון ופסילה על תנאי.
גם הנאשם עצמו דיבר בבית המשפט ואמר כי הוא מצטער על כך שפגע בעצמו ובמשפחתו וכי עשה טעות ושהוא מצטער עליה.
השופט יובל ליברדו ציין במתן גזר הדין: "נתתי משקל גם לחלקו של הנאשם בביצוע העבירה, היינו לכך שהחזיק בסם עבור אחר. נסיבה זו מצדיקה התחשבות מסוימת בנאשם. יחד עם זאת, והגם שנתתי דעתי לכך שהנאשם לא היה מחולל העבירה, לא ניתן להקל ראש במעשיו… נתתי משקל להודאת הנאשם וללקיחת האחריות". עוד הדגיש השופט כי הוא נתן משקל לנסיבות האישיות של הנאשם, לגילו הצעיר ועובדה שהוא נעדר עבר פלילי. "כן מצאתי לתת משקל מסוים לכך שהנאשם הוא היחיד שנותן את הדין להבדיל מהאחר שעבורו החזיק את הסם", כך לפי השופט.
עוד ציין השופט התייחס גם לנושא פסילת הרישיון. "מי אשר משתמש ברישיון שניתן לו על ידי המדינה לנהוג ברכב ומנצל הרישיון כדי לפגוע בערכים מוגנים, קונה לעצמו סיכון שרישיונו יישלל בשל כך".
על כן גזר השופט על הנאשם ארבע שנות מאסר, שנת פסילה, וקנס בסך של 15 אלף שקל, זאת לצד מאסר על תנאי.
עו"ד שלבי מסר: "עוד תיק שהמשטרה לא מגלה להגנה מי הוא הבעלים והסוחר האמיתי של הסמים. בכתב האישום המקורי נכתב כי מרשי המחזיק העיקרי של הסמים. לאחר מהלכים משפטיים ומשא ומתן עם הפרקליטות הסכימו לתקן את כתב האישום ולהוסיף את העובדה שמרשי החזיק את הסמים עבור "אחר" בהתאם לחומרי מודיעין, עובדה שיש בה כדי להקל את עונשו של מרשי. הפרקליטות בטיעונים לעונש התעקשה על הטלת מאסר של 6.5 שנים ובסוף בית המשפט גזר דינו של מרשי ל- 4 שנות מאסר. לכאורה, בלא מעט תיקים יש למשטרת ישראל ו/או לאנשי המודיעין שיטת עבודה פסולה ואסורה של הפעלת "מקורות מודיעיניים" שבפועל הם בעצמם המבצעים העיקריים של העבירה והמשטרה משתמשת בהם בכדי להביא למעצרם והפללתם של מעורבים אחרים שקונים מאותם מקורות מודיעין או סמים או נשק או שעובדים אצל המקורות כבלדרים. השיטה האסורה הזו חייבת להיפסק".
