אחרי הבנקים – המדינה מצליחה לביית בהדרגה גם את "הילד הרע" של ענף הפיננסים, התחום הפרוץ של נותני שירותי מטבע (נש"מ) או הצ'יינג'ים, שהופכים אט-אט למדווחים מהשורה של הרשות לאיסור הלבנת הון.
כך עולה מדוח הסיכום השנתי של הרשות המתפרסם היום (3.9), לפיו נותני שירותי מטבע (נש"מים) העבירו לרשות מעל 23 אלף "דיווחים בלתי רגילים" בשנת 2017. לפי הדוח, מדובר ב"זינוק אדיר במספר הדיווחים הלא רגילים של הנש'מים", גידול של 80 אחוזים ב-2017 יחסית ל-2016, וזינוק של 360 אחוזים במספר הדיווחים שלהם יחסית לשנת 2015.
"דיווח רגיל" לרשות איסור הלבנת הון הוא דיווח ממוחשב על כל פעולה מסוג מסוים ומעל סכום מסוים, כגון הפקדת מזומנים, משיכה, ניכיון שיקים והמרת מטבע ב-50 אלף שקלים ומעלה.
"דיווח בלתי רגיל" הוא דיווח שגם בו מחוייב הנש"מ, כמו כל מוסד פיננסי ובנקאי, לדווח על פעילות המעלה חשד לכאורה להלבנת הון בחשבונו של הלקוח. למשל, בשל היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת החשבון, ללא סיבה נראית לעין, פעולה בחשבון באמצעות מיופה כוח שאינו רשום כמורשה חתימה, או נסיון של מקבל שירות לעקוף את חובות הדיווח באמצעות פיצול מספר רב של פעולות אל מתחת לרף של 50 אלף שקלים.
לפי דוח רשות הלבנת הון, ב-2017 התקבלו 1.8 מיליון דיווחים רגילים ו-88 אלף דיווחים בלתי רגילים, גידול של 13 אחוזים במספר הדיווחים הלא רגילים לעומת 2016, ושל 78 אחוז בחמש השנים האחרונות. כ-60 אחוז מהדיווחים הלא רגילים, המצביעים כאמור על פעולות חשודות, הועברו בשנה האחרונה ביוזמת המערכת הבנקאית. 26 אחוז מהדיווחים האלה הועברו על ידי נותני שירותי מטבע, וזו כבר התפתחות של ממש.
"העלייה המשמעותית בדיווחים של נותני שירותי מטבע משקפת הטמעה טובה של החובות החלות על סקטור זה", נכתב בדוח הרשות. "דיווחים אלו נכללים לא אחת בכתבות המודיעיניות שרשות איסור הלבנת הון מפיצה לרשויות האכיפה בישראל. בצד הגידול בהיקף הדיווחים, ניכרת מגמת שיפור באיכות המודיעינית של הדיווחים".
התפנית הקיצונית במידת הציות של הנש"מים ובמספר הדיווחים נובעת בבירור משינוי כללי המשחק בענף, שבאו לידי ביטוי בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שנכנס לתוקף באוגוסט 2017. החוק הסדיר משטר פיקוח ורישיונות על תחום שהיה פרוץ כמעט לחלוטין, ונוצל בידי גורמי פשיעה ואנשי קש כמכבסת כספים.
גם בדוח החדש של הרשות מוגדר הענף כבעל סיכון גבוה להלבנת הון, שנחשב בעיני עבריינים כבעל הסדרה ופיקוח פחות נוקשים בהשוואה לבנקים, למרות חובות הזיהוי, דיווח וניהול רישומים. עם זאת, נתוני הדיווח מצביעים על כך שהשינוי אותו ביקשה המדינה להכניס בנש"מים, באמצעות רשיונות ודרישות הון עצמי, שקיפות, הצהרה על מקורות ההון ומינוי נושאי משרה, כבר נושא פירות.
אלון בן יאיר, שעומד בראש האיגוד המקצועי של נותני שירותים פיננסים מוסדרים שהוקם בשנה וחצי האחרונות, זוקף את העלייה במספר הדיווחים לחוק הפיקוח, אבל גם לעבודה שביצע האיגוד. לדבריו, עד לשנתיים האחרונות למעלה ממחצית חברי האיגוד, כחצי מהנש"מים, מעולם לא דיווחו לרשות לאיסור הלבנת הון דיווח חריג.
"דיווח לא רגיל קשור לאופי עסקה שמעלה שאלות", מסביר בן יאיר, "למשל, כשספר פורט אצלך צ'קים ב-70 אלף שקל, או אפילו כשעורך דין או צד שלישי בא ופורט צ'קים של חברה אחת לפקודת חברה אחרת, ולוקח את הכסף שעבר כמה ידיים".
לדברי בן יאיר, ההזנחה הרגולטורית שהיתה בענף גררה בורות לגבי חובת הדיווח שבקושי נאכפה. "כשאדם רצה להוציא תעודת נש"מ, לא ניתנה שום הדרכה", הוא אומר. "זה ענף שרובו המוחלט הם אנשים נורמטיביים שרוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד". בשנה האחרונה ערך האיגוד הסברה וליווה נש"מים שנדגמו בביקורת הבינלאומית שנערכה בישראל בתחום הלבנת הון, בה נבדקו דיווחיהם.
לדברי בן יאיר, חוק הפיקוח החדש "הבדיל בין החאפרים (שלא הגישו בקשות לרישיון) לבין 1500 נש"מים נורמטיביים שרוצים לעבוד ועומדים בדרישות". הבעיה היא, שהמשטרה לא מבצעת שום אכיפה נגד מאות החלפנים שממשיכים לעבוד. "גם קודם היו חאפרים, אבל החוק החדש נועד להבחין בין הנורמטיבי לפושע, אז היכן המשטרה בתמונה עכשיו?", תוהה בן יאיר. "העליתי את השאלה בכנסת, האיגוד ישתף פעולה והמשטרה צריכה להתעורר".
