השופט מרדכי לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הקטין היום (26.8) עוד יותר את הפיצויים שהוטלו על בר בן סעדון מראשון לציון, שהורשע בסדרת מעשי שוד בסניפי בנקים, והעמיד אותו על 25 אלף שקלים במקום 35 אלף. בכך דחה את בקשתה של הפרקליטות לדיון חוזר במרכיב הפיצויים בעונש, שלדעתה עומד על 125 אלף שקלים. החלטתו של השופט חושפת כשלים בהתנהלות התביעה.
לאחר הרשעתו נדון בן סעדון ל-11 שנות מאסר, קנס של 50 אלף שקלים ופיצוי של 5000 שקלים לכל נפגע עבירה. אלא שבכתב האישום המקורי הוזכרו אמנם 25 כספרים, אולם בכתב האישום המתוקן, בו הודה ולפיו הורשע בן סעדון, מוזכרים רק ארבעה, ואחת שמופיעה בשני אישומים.
בהמשך לגזר הדין, ב-3 ביוני העבירה הפרקליטות רשימה של 25 נפגעי עבירה, ולמחרת הנפיקה מזכירות בית המשפט שוברים על סך 125 אלף שקלים (5000 שקלים לכל אחד מ-25 הכספרים), אותם היה על בן סעדון לשלם בתוך 30 יום.
ב-30 ביולי, לאחר המועד האחרון לתשלום, פנה סנגורו של בן סעדון, עו"ד אבי כהן, בבקשה לבית המשפט שיורה לתביעה להנפיק שוברי תשלום רק על סכום של 35 אלף שקלים, כיוון שמדובר בשבעה כספרים בלבד. לטענת עו"ד ליה קוק מהפרקליטות, שניהלה את התיק, עו"ד כהן ידע היטב כי לא הפרקליטות היא זו שמנפיקה שוברי תשלום, והוא נענה במשפט: "אני מניח שהכוונה היא למזכירות בית המשפט, בכפוף לכך-אין התנגדות לבקשה". התגובה, טוענת עו"ד קוק, היתה לעניין הפרוצדורלי, ותו לא.
יומיים לאחר מכן הגיש עו"ד כהן בקשה לבית המשפט שיבהיר את פסק הדין, טען כי מדובר בשבעה כספרים, ולכן על מרשו לשלם 35 אלף שקלים בלבד. השופט לוי, שראה בתגובת הפרקליטות מה-30 ביולי את תגובתה, אישר את טענת הסנגור ופסק על פיצוי של 35 אלף שקלים.
בפרקליטות טענו שהפסיקה התקבלה ללא תגובה עניינית מצדם, וביקשו מהשופט לוי לעיין מחדש בתיק ולקבוע דיון נוסף. אלא שכאמור, השופט, שהבין רק בדיעבד כי אין הסכמה בין הצדדים לגבי הסכום, לא רק דחה את הבקשה, אלא אף קבע כי הסכום יעמוד על 25 אלף, עוד פחות ממה שביקש הסנגור.
בהחלטה הראשונה, הדגיש השופט לוי, נקבע כי הסכום ישולם לכל אחד מנפגעי העבירה בכתב האישום המתוקן, שם הוזכרו פרטיהם של ארבעה כספרים בלבד, שאחת מהן מופיעה בשני אישומים ולכן זכאית לסכום כפול. לוי לא הותיר ספק באשר לדעתו על התנהלות של הפרקליטות. "כאן המקום לציין", כתב, "כי בניגוד ולנהוג בניסוח כתבי אישום, במקרה דנן, באישומים…אין כל איזכור של פרטי נפגעי העבירות, לא בשמותיהם, לא בראשי שמותיהם, ואף לא בכינויים או באותיות פיקטיביות".
בהיעדר איזכור פרטי הנפגעים בכמחצית האישומים בכתב האישום, הוסיף השופט לוי, "…אין מקום לחייב את הנאשם בתשלום פיצויים…לנפגעי עבירה שפרטיהם בטעות לא הוכללו או לא הוזכרו בעובדות כתב האישום המתוקן, בשמם או בראשי תיבות או בכינוי כלשהו". לפיכך, כאמור, העמיד את סכום הפיצויים הכולל על 25 אלף שקלים, והבהיר כי למדינה עומדת זכות הערעור.
