פלילי | פשיעה חמורה | אסירים
0509936616 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות
0546618438 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
ד"ר גיל עשת – עו"ד
פלילי | כלכלי | מיסים
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים

מבקר המדינה על האלימות במגזר הערבי: יש לפרוץ את מעגל הירי

דוח המבקר שפורסם היום בנושא התמודדות המשטרה עם אירועי הירי והאלימות בחברה הערבית, קובע כי הבעיה המרכזית היא ריבוי אמצעי הלחימה ביישובי המגזר. אין שיתוף פעולה בין יחידות המשטרה ובינה לבין כוחות הביטחון האחרים, אין מספיק כוח אדם ותקציבים, ואין שיתוף פעולה של ההנהגה הערבית
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

קשיים ביישום תוכנית "עיר ללא אלימות". מבקר המדינה יוסף שפירא

המשטרה יכולה לעשות הרבה יותר כדי להעניק ביטחון אישי בקרב האוכלוסייה הערבית, לו רק היתה מתמודדת טוב יותר עם הבעיה המרכזית של המגזר: החזקת ריבוי של אמצעי לחימה והשימוש בהם. כך קובע מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, בדוח שעוסק בנושא "התמודדות המשטרה עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה והערבית ויישובים מעורבים".

בסוף אפריל 2017 מנתה האוכלוסייה הערבית כעשרים אחוזים ממכלל האוכלוסייה, כשלפי נתוני המשטרה, שיעור המעורבים בעבירות אלימות כלפי גוף באוכלוסייה הערבית גבוה פי שתיים, ובמקרי רצח פי שתיים וחצי, מאשר שיעורם באוכלוסייה. בין השנים 2014-2017 נרצחו 40 נשים, שהן כמחצית מכלל הנשים שנרצחו בישראל, כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית.

הבעיה הגדולה, לפי דוח המבקר, היא כאמור האחזקה הבלתי חוקית באמצעי לחימה, והשימוש בהם. היעדר שיתוף פעולה בתוך יחידות המשטרה ובין המשטרה לבין כוחות הביטחון האחרים בעניין האמל"ח בחברה הערבית, הוא הליקוי הראשון אליו התייחס שפירא. "כל מחוז פועל בנושא זה בנפרד", כתב המבקר. "אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות, הימ'רים במחוזות, לבין התחנות, אין העברה מסודרת ל מודיעין הימ'רים לבין הימ'ר של מחוז ש'י, שהוגדר כ'מפל פשיעה', והמשטרה אינה מקבלת מצה'ל ומשב'כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה".

בנוסף, יכולות מוגבלות של המערכות בתחנות – החקירות, ההערכה והבילוש – תורמות לפער בין מספר אירועי הפשיעה הכוללים נשק, לבין מספר כתבי האישום המוגשים לבית המשפט, בשל קושי לבסס תשתית ראייתית. "החסמים המתוארים", כתב המבקר, "מזינים אלה את אלה, וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל, ובמשטרה בפרט, ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי פריצת מעגל הירי".

מעגל האלימות בחברה הערבית, כפי שהופיע בדוח

יישום תכנית החומש (2015-2020) על ידי הקמת מינהלת המגזר הערבי במשטרה מתנהל בקצב איטי מדי, קובע המבקר. 11 תחנות חדשות אמורות לקום ביישובים של המגזר, אולם עד כה הוקמו שלוש בלבד, בכפר כנא, בכפר קאסם ובג'אסר א זרקא, וגם הן במבנים זמניים. "איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות נתקל בקשיים", הסביר שפירא. "כמו כן, יש קושי לקבל אישור בהקמת תחנות בשל התנגדות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן".

בין השנים 2016-2020 אמורה המשטרה לגייס בסך הכל כ-10,000 שוטרים, רק 600 מהם מוסלמים. "יוצא אפוא ששיעור המוסלמים שיגויסו בשנים האמורות הינו שישה אחוזים, אף שכאמור שיעורם של בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה הוא כ-20 אחוזים", פירט השופט שפירא.

עוד תכנית שמתעכבת היא "עיר ללא אלימות", במסגרתה אמורים ישובים ערביים להקים מערך מצלמות אבטחה ומעקב באזורים רוויי אלימות ותקריות. אלא שבשלב זה, במקום ב-59 ישובים בהם קיים רוב ערבי, הושלמה התשתית רק ב-18 מהם, כשרק 12 מחוברים למוקד מאויש.

המבקר עמד גם על חשיבות שיתוף הפעולה של ההנהגה הערבית בישראל. "החברה הערבית היא הראשונה שתפיק תועלת מפעילות אכיפה נמרצת של המשטרה לביעור התופעות הקשות של עבריינות בקרבה", כתב. "שיתוף פעולה בין החברה הערבית ומנהיגיה לבין המשטרה הכרחי לקידום פעולות מניעה".

בסיום הדוח הדגיש השופט בדימוס שעל מנת לאפשר לאפשר למשטרה לחולל שינוי ביכולת אכיפת החוק יש לממש את החלטת הממשלה מדצמבר 2015, ולפיה המשטרה תתוגבר בכוח אדם ובתקציבים כד לתת מענה לרמת הפשיעה הגבוהה במגזר. "ואולם בחיזוק המשטרה כשלעצמו אין די", סיכם המבקר. "נדרשת מעורבות משמעותית של יתר משרדי הממשלה בהגדלת שיעורי התעסוקה, בפיתוח כלכלי, בחיזוק מערכת החינוך בשיפור איכות החיים והבריאות של האוכלוסייה, ובחיזוק מערכי הרווחה, התשתיות, התחבורה והדיור".

לומד את החסמים. השר גלעד ארדן

המשרד לביטחון בירך בתגובתו את דוח המבקר. "המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים, לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד שקל, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, זאת כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר. 
"בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, אולם משרד המשפטים התנגד. בסופו של דבר קודמה הצעה שהוביל השר לביטחון הפנים, שקבעה שנתיים מאסר בגין ירי, וחמש שנים על ירי באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם.
"בכל האמור למערכים הטכנולוגיים ביישובים הערביים: נערכה עבודת מטה, אופיינו החסמים, ובמסגרת הפתרונות, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, להקמת מערכים טכנולוגיים ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, שיוקמו ברשויות אחרות, שבתחומן קיים מוקד רואה, ויופעלו על ידן במימון המשרד לביטחון הפנים.  
"באשר לאיתור שטחים להקמת תחנות חדשות: המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים, ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות. בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה: מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר, ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המוסלמים בישראל".
בעניין ריבוי אמצעי הלחימה מבהיר המשרד לביטחון פנים כי בשיתוף הרשויות המקומיות הערביות, גם השנה מתוכנן מבצע דומה לזה שהתקיים ב-2017, במסגרתו נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי לחימה וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב אישום. 

ממשטרת ישראל נמסר כי פעילומת מאומצת נגד אחזקה ושימוש באמצעי לחימה במגזר הערבי הובילה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי, וכי חלה עלייה של עשרה אחוזים בכמות המעצרים וארבעים אחוזים בכמות כתבי האישום, ביחס ל-2016. "בחציון הראשון של 2018", נמסר, "חלה עלייה של כארבעים אחוזים בכמות המעצרים ועלייה  של 75 אחוזים בכמות כתבי האישום שהוגשו נגד מעורבים באירועי ירי, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

"בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית, באמצעות מנהלת ייעודית.במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות. לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי, ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת עם מצ'ח, שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל'ח מצה'ל לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה'ל ולשב'כ, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, מהלכים להחמרת ענישה ועוד.

"לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה, כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית. התגייסות זו, של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה, ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה. למרות החסמים והקשיים המובנים הכרוכים בתהליך, המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה בשימוש באמצעי הלחימה ובירי במגזר. בהקשר זה יש צורך בשילוב זרועות של המנהיגות המקומית, שתסמן את אותן תופעות כשליליות ותוקיע אותן מעל כל במה. שיתוף פעולה כזה בין מוסדות השלטון לבין המשטרה, היא זו שתביא בסופו של דבר למיגור האלימות והירי".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן