פרופ' אלכס שטיין, המועמד "של" שרת המשפטים איילת שקד, שהושבע היום לבית המשפט העליון, יאתגר את בית המשפט העליון ואת הנחות היסוד השולטות בו. כך אמרה היום שקד בטקס השבעתו של שטיין בבית נשיא המדינה ראובן ריבלין.
"בית המשפט העליון היום מגוון יותר, משקף יותר ומאוזן יותר מזה שהיה לפני שלוש שנים", אמרה שקד בעדות עצמית על פועלה. "לעתים, נדמה שבנושאים מסוימים, מערכת המשפט איננה מאתגרת את הדרך שנסללה בה זה מכבר. אין זה סוד שאני מחזיקה בתפיסת עולם שמרנית. אלא ששמרנות אין משמעה קפיאה על השמרים. לעתים דווקא היא מחייבת בחינה מחודשת של הדרך שצעדנו בה עד היום. אחת התכונות המרכזיות שמייחדות את שטיין היא עצמאותו המחשבתית. חשיבתו המקורית תהווה ערך מוסף משמעותי בבית המשפט העליון".
גם השופט שטיין בדבריו הקצרים רמז באותו קו: "ברצוני להתייחס לאמירה שמופיעה בתלמוד", אמר שטיין. "אמירה זו אומרת 'טוב שברופאים לגיהנום'". הסבר האמירה לדברי שטיין, הוא כי "רופא שילך לגיהינום הוא הטוב שברופאים, שאיבד ביקורת עצמית בהיותו משוכנע שהוא – ורק הוא – יודע את כל האמת. בשל כך, הוא גם אינו מתייעץ עם רופאים אחרים וסומך רק על דעת עצמו, דבר שיכול להוביל לטעויות חמורות ולפגיעה בחיי אדם".
הסבר זה, אמר השופט החדש של בית המשפט העליון, "חל לא רק על רופאים, אלא על כל מי שהופקדו בידיו הכוח והסמכות לקבל החלטות הרות-גורל". לדבריו, הוא דוגל בגישה "שרואה בהגעה לאמת ולהחלטות נכונות פעילות קולקטיבית מתואמת של בעלי-דעה רבים, להבדיל משכנוע עצמי של בעל-דעה אחד, יהיה משכיל, חכם ונאור ככל שיהיה. מקבלי החלטות בעניינים הרי גורל חייבים לנהוג במשנה זהירות ובביקורת עצמית. הם חייבים להיוועץ אחד בשני ולהתחשב בכל דעה מושכלת, גם כשזו איננה תואמת את דעתם".
אותו עיקרון , הוסיף פרופ' שטיין, "חל גם על מוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה ובתי המשפט. מוסדות אלו חייבים לפעול לטובת העם, תוך התחשבות במגוון הדעות ותוך שמירה הדדית על גבולות הסמכות שהעם הריבון התווה עבורם".
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות ביקשה בדבריה בטקס ההשבעה, להתרחק מכל תיוג של שטיין. "כשפורסמה החלטת הוועדה לבחירת שופטים בדבר מינויו, נשמעו קולות אשר ביקשו לנכס אותו למחנה פוליטי כזה או אחר", אמרה חיות. "אני סבורה כי טעות היא לנסות לתייג או לנכס את שופטי ישראל בענייני שפיטה. שופטי ישראל אמונים על האתוס השיפוטי של עקרון העצמאות ואי-התלות השיפוטית ומחויבים לו.
"מנין לי הביטחון כי השופט שטיין מחויב לאתוס הזה ולערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? על מנת להשיב על השאלה זו אקרא דברים שכתב השופט שטיין בבקשה שהגיש כמועמד להתמנות לבית המשפט העליון בישראל, וכך כתב: 'כמי שגדל כיהודי בברית המועצות אני יודע אפלייה מהי ומהו ערך השוויון. כמי שחווה סכנת חיים, אני מאמין שחיי אדם הם ערך עליון שעליו יש להגן בכל מחיר. בהיותי אב לבן עם צרכים מיוחדים למדתי כמה חשוב להבין, לקבל ולכבד את האחרת והאחר'".
ברמיזה לחוק הלאום והמחלוקת סביבו, הדגישה חיות את היותה של מדינת ישראל "יהודית ודמוקרטית", ואמרה כי "על רקע ההתדרדרות הנמשכת של השיח הציבורי, חשוב לומר בקול צלול ורם כי על פי הצהרת האמונים, אנו השופטים מחויבים למלא את תפקידנו ללא מורא וללא משוא פנים. אני מאמינה כי החובה המוטלת עלינו כשופטים להגן על ערכי יסוד ועל זכויות אדם".
נשיאת בית המשפט העליון הזכירה כי עד לאחרונה התגורר פרופ' שטיין ולימד בארצות הברית. "על רקע זה היו מי שתהו אם אין מקום להעדיף על פניו איש אקדמיה הפועל בישראל. אך היו אלה בכירי האקדמיה הישראלית אשר מקיר אל קיר הציגו בפנינו חוות דעת נלהבות ויוצאות דופן על כישוריו ועל היכולות המקצועיות שלו, כמו גם על אישיותו ותכונותיו כאדם. עם מינויו הרווחנו משפטן מעולה וגם משפחה ישראלית שחזרה ארצה".
נשיא המדינה ריבלין בירך את שטיין: "אתה נכנס למקום הנדרש לעסוק בסוגיות הקשות ביותר העומדות לפתחה של החברה הישראלית". ריבלין קרא להעברתו של חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את היחסים וגבול הסמכויות בין בית המשפט העליון לממשלה. לדבריו "מתחוללת סערה שעלולה לפגוע ביסודות השיטה הדמוקרטית שלנו, והדרך הנכונה היא לא לפתוח במלחמה בין הרשויות, אלא להסדיר את היחסים בחוק יסוד שיקבע את גבולות הגזרה".
