שמונה אישומים הכוללים 150 עסקאות של סחר בקוקאין לא הספיקו כדי להשאיר את מאיר שבו, בן 33 מטבריה, במעצר. ב-5 ביולי הוגש נגד שבו כתב אישום שמייחס לו סחר שנמשך על פני כחמש שנים, תוך שימוש בטלפונים מבצעיים ובקודים מוסכמים, ובסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
במקביל התבקשה הארכת מעצרו עד תום ההליכים, שהתקבלה על ידי השופט ניר מישורי לב טוב מבית משפט השלום בטבריה. תסקיר המבחן העלה כי שבו מאופיין בדפוסים ילדותיים, בעל נטייה להתעלם מאחריותו ולהטיל אשמה על אחרים, וכי רמת מסוכנותו גבוהה, ובכל זאת המליץ לבחון חלופת מעצר. השופט לא התרשם, וקבע שחלופות המעצר אינן מאיינות את מסוכנותו של הנאשם.
שבו, באמצעות סנגורו עו"ד תומר נוה, הגיש בקשה לדיון חוזר, הציג מפקחים חדשים, והציע חלופת מעצר במקום ישוב מרוחק ממקום מגוריו. הפעם קיבל השופט טל את התסקיר, ולאחר שהתרשם מהמפקחים המוצעים, הורה ב-24 ביולי על שחרורו של שבו למעצר בית מלא.
עו"ד לירן אוחיון, נציג הפרקליטות, ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת, וטען כי לא יכולות להיות שתי החלטות סותרות של אותו בית המשפט, מה עוד שבחלופת המעצר אין כדי לאיין את מסוכנותו של הנאשם, שלמרות ראיות לכאורה בתיק, אינו לוקח אחריות ואינו מודה.
עו"ד נוה חלק על העובדות שהציגה התביעה, וטען כי החלטתו של השופט מישורי לב טוב נבעה בשל חלופות מעצר לא ראויות, ומשנקבע כי החלופות ראויות, יש לשחרר את הנאשם למעצר בית. בנוסף, הבהיר, מדובר בשני אנשים להם נמכרו הסמים. "זה לא שיש 150 אנשים", הבהיר.
השופט אברהם אברהם קיבל את טיעוניו, ודחה את הערעור, אולם בפרקליטות לא ויתרו, וכבר למחרת הגישו בקשת ערעור לבית המשפט העליון. השופט יוסף אלרון לא קיבל את הבקשה והסביר כי "רשות ערר על החלטה בעניין מעצר תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש..", וכי אין זה המקרה. בנוסף, הבהיר, גם לגופו של עניין לא מצא מקום להתערב בהחלטת המחוזי.
