"בני חי 72 שנה אבל בזכות תשוקתו לחיים תהיו בטוחים שהוא הספיק לעשות בשנים האלה פי שניים מכל אחד אחר".
כך הספיד את עו"ד בני נהרי שהלך לעולמו, חתנו תמיר גילת, בן זוגה של עו"ד קרן נהרי, אשתו האהובה אשר הובאה למנוחות שנה אחת לפני אביה, ב-15 יוני 2017.
רק לפני ארבעה חודשים ביקר נהרי לראשונה בקופת חולים עם כחכוך קל בגרון, וקיבל סירופ למניעת שיעול. חלפו עוד שבועיים והוא אושפז במרכז הרפואי תל השומר עם אבחנה של מחלה סופנית, באותו החדר בו שכבה ונפטרה בתו המנוחה.
רשמי ההלוויה הטראומטית ההיא עוד ניכרו היטב על פניהם של כ-500 בני משפחה, חברים ובעיקר המון עורכי דין פליליים שהתקבצו בבית הקברות ירקון לפרידה מאחד הפליליסטים הקלאסים של תל אביב בכל הזמנים. עו"ד בני נהרי היה משפטן ואיש חברה, אחרון הבוהמיינים אשר צמח מנער לקצין משטרה וסנגור פלילי בימיו הבלתי נשכחים של רחוב דיזנגוף בשנות השבעים והשמונים, אפרופו הפאנץ' ליין בהספד של חתנו תמיר, שעדיין לא התאושש מלכתה של קרן.
השופטים חיותה כוחן וגלעד נויטל, מוותיקי ובכירי בית המשפט בתל אביב, נתנו בנוכחותם גושפנקא למעמדו המיוחד של נהרי בימים שהיחסים בין עורכי דין פליליים לבין שופטים הולכים ומתרחקים, והתובע הבכיר עו"ד גיא רוסו הופיע כאילו לאשרר את התובנה הזו.
חלק מיוחד בפרשת חייו של עו"ד נהרי הוא הנשים בחייו, בנות זוגו, בנותיו, השותפה שלו למשרד. כמעט כולן היו בהלוויה כמובן. שלושת נשותיו, נילי, אתי ועליזה ; בנותיו שירי, לידור ומוריאל; השותפה הנאמנה שלו בשנים האחרונות, עו"ד שוש חיון, שהספידה; מן הסתם באו להיפרד גם כמה מאהבות חשאיות מ-50 שנה במסדרונות בתי המשפט, ברים אופנתיים ואינספור נסיעות ליעדים הכי אקזוטים בחו"ל. היתה חסרה שם רק קרן בתו, שהוא חנך אותה להיות פליליסטית מצטיינת יוצאת דופן והיא מצידה ריעננה את מיתוג המשרד עם הופעות משותפות בלתי נשכחות בתיקים הכי מתוקשרים של הסצינה הפלילית בעשור שעבר.
הנהרי'ז
"מותו היה צפוי אבל לא ידענו שדווקא עכשיו", אמר לי בשיחה מלב ים שרון נהרי, האחיין של בני, עורך דין פלילי בכיר בפני עצמו. "הרי רק לפני שנה קברנו את קרן, עכשיו הוא תוך שלושה חודשים, זהו, נשארתי לבד. הוא הדוד שלי, אח של אבא. מה שאפיין אותו זה שמחת חייו, אהבתו למקצוע, והחיוך הזה כאילו שהוא נשאר בן 40 לנצח. אף פעם לא עבדנו יחד, שנים רבות הוא היה עם זאב רוזנשטיין ואני עם יצחק אברג'ל, כל אחד הגיע למעמדו בזכות עצמו. למרות המצב המיוחד הזה, תמיד היינו מכבדים ושמרנו על קשר רציף, ארוחות שישי אצלו ואצלי.
"סביב השולחן תמיד היו שיחות מעמיקות ודיונים מעניינים על הלכות חדשות, בתי משפט. תמיד הערכתי את הידע והוותק שלו, בני היה מעורב בהרבה מאוד תקדימים חשובים, והוסיף המון צבע וגוון למשפט הפלילי בישראל. ממשפחת עורכי הדין נשארתי לבד, רק שאחזיק מעמד, יש לי תשעה ילדים לגדל".
שרון נהרי גיחך בסרקזם כאשר הצבעתי על הפוטנציאל שלו לגדל בביתו עוד עורכי דין פליליים מסוג נהרי'ז, וביקש לחזור ולהדגיש שהוא לא נכח בהלוויה רק משום שקיבל את הבשורה כאשר נפש עם משפחתו בקרוז אי שם בים התיכון.
במכתב אישי שהוא שלח למשפחה הוא כתב: "דוד בני היקר. בחודשיים האחרונים ביקרתי אותך מספר פעמים בבית החולים. מדהים היה לראות שגם כשהיה לך קשה וכאב לך המשכת לחייך בחיוך המיוחד שלך, כאילו אתה מחר חוזר למשרד ולבית המשפט. המשכת לשוחח על העבודה ועל החיים כאילו אין לך שום בעיה ומדובר רק בשפעת קלה.
"למרות שידענו שמצבך לא טוב, היתה בי תקווה שמצבך ישתפר, אך לצערי הרב קיבלנו את הבשורה הנוראית. למרות העצב והצער על כך שלא אוכל להשתתף בהלוויה, בחרתי להגיד לך את הדברים באמצעות שליח כשאתה שוכב בקברך. בני – אהבתי והערכתי אותך מאוד, היית עבורי משפטן גדול ובעל דעה המהווה עבורי השראה לעד. נהננו כל כך להגיע לארוחות שבת אצלכם ולהתענג מהמטעמים שהכינה אשתך היקרה עליזה. השיחות איתך היו תמיד מעניינות ועמוקות…
"תמיד אזכור את הימים שהיו לנו יחד עם קרן ז״ל, בפגישות עבודה, בקפיטריה בבית המשפט. מאז מותה של קרן הייסורים שקיננו בך לא נתנו לך מנוח, מותה היווה מכת מוות עבורך. מי יודע, אולי עכשיו, כשנשמתך עולה לשמיים היא תפגוש את נשמתה של קרן בתך אהובתך, ואתה תנוח על משכבך בשלום. אוהב אותך. תמיד תישאר חי בזכרוני".
שושנה
לפני כעשר שנים האב ובתו נפרדו מקצועית על רקע מחלוקות כאלה ואחרות, וקרן יצאה לדרך עצמאית. עו"ד נהרי גילה אז את שוש חיון, עורכת דין צעירה שלימים הפכה לשותפה רשמית שלו במשרד.
"התיק הראשון שלנו יחד היה תיק אינוס שהתחיל בערב פורים", מספרת עו"ד חיון. "בני בילה כהרגלו אבל בחצות הוא התקשר אליי ואמר שיש תיק מעצר חשוב, בקושי הצלחתי לשמוע אותו בגלל הרעש במועדון ממנו הוא התקשר, אבל הוא חזר ואמר לי 'עזבי הכל ותגיעי לתחנת דיזינגוף'. נפגשנו שם ונכנסנו יחד ללקוח, הוא שאל את מה שהוא תמיד נהג לשאול לקוח, 'תגיד לי, מה אומרים שעשית ככה וככה'. הלקוח הזה, שהיה אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי היה מאוד לחוץ, אבל בני נסך בו ביטחון רב.
"הוגש כתב אישום חמור ואחרי שעות של קריאת החומר ועדויות המתלוננת משהו לא הסתדר לנו, האזנו להקלטות והבנו שקיים פער אדיר בין העדויות לבין מה שנשמע, קלטנו שהמילה אונס בכלל עלתה כרעיון מחברה של המתלוננת. בני התקשר לפרקליטה ואמר לה שכדאי לה לרדת מהתיק, אבל היא זמנה אותנו לפגישה והציעה עבודות שירות. בני ישר אמר לה, 'עבודות שירות בתיק אונס? אין מצב, הולכים לנהל את התיק הזה עד תומו'".
עו"ד חיון מתארת עכשיו כיצד זרק אותה המנטור שלה למים הקרים במשפט הזה. "הוא אמר לי, הבמה שלך, אני כאן לצידך. לאורך כל המשפט דיברנו בינינו בקודים שהוא לימד אותי והיו מאוד אופיינים לשפת הגוף שלו. בחלוף שנה נקראנו לשימוע הכרעת הדין ובהמתנה הוא החל להמר על זיכוי או הרשעה, ואסף סימנים מקדימים על מנת לבסס את ההימור. היה אומר, 'יש מעט אנשי משמר, קלדנית ההרכב חייכה אליי הבוקר, אני אומר זיכוי'. תמיד תמיד הוא היה אופטימי, הוא ראה הציג וחי את החיים בוורוד".
בשמונה השנים האחרונות נהרי וחיון נראו יחד בכל בתי המשפט ובתי המעצר. הוא בגיל פנסיה הקפיד על חליפות משובחות ומשקפיים מעוצבים תמיד, ואילו היא אשה צעירה מצודדת ומחוייטת בתחילת הקריירה שלה. עו"ד נהרי נראה גאה ומאושר, אפילו זחוח, כאשר עו"ד חיון היתה צמודה אליו. הוא הקפיד לקרוא לה בחיבה שושנה, שם ארכאי משהו לאשה צעירה ועכשווית, והיא בקונטרה ארכאית משלה הקפידה לקרוא לו בנימין, אפילו בהספד שנשאה בהלוויה.
במסגרת הזוגיות המקצועית שהלכה והתקבעה היה דומה שנהרי מפקיד בידיה את עתיד המשרד אותו הוא החזיק כ-40 שנה. הוא ייחצן אותה בכלי התקשורת לצידו, סידר לה השתתפות בתוכנית טלוויזיה על עורכות הדין המבטיחות, ואילו היא מצידה התפתחה במקצוע בהשראתו ובכוונתה להמשיך לנהל את המשרד. "בנימין היה איש של שלום שניהל מבוקר עד ליל מלחמות", מסכמת שושנה, "הוא יישאר לנצח חלק מהביוגרפיה שלי".
רוזנשטיין
בשנות השמונים זאב רוזנשטיין היה אסיר משוחרר אשר חצה את גיל 30 ושינה את תחום עיסוקיו ואת אזור הפעילות שלו מדרום תל אביב לצפון העיר. מפריצות ושודים הוא עבר להלוואות ופריטת צ'קים לאוכלוסייה מגוונת ואיכותית יחסית אשר התרכזה בבתי הקפה האקסלוסיבים דאז ברחובות כמו יהודה מכבי או דיזנגוף.
אחד מהם היה "קפה עוגתי" של ראש התאחדות הסוחרים בתל אביב, יהושע נהרי. בנו של נהרי היה אז שוטר, תובע מעצרים של מחוז מרכז אשר פרש מהמשטרה עם סיום לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, על רקע משבר שכר השוטרים בשנות השמונים. מאז פרש מהמשטרה ופתח משרד לעריכת דין בתל אביב "חזר" בני נהרי לקפה הבוהמייני של אביו בדיזנגוף, והרבה לשבת שם.
"יום אחד פנה אלי איש עסקים מצליח, מולטי מיליונר שעשה את הונו מאספקת חומרי בניין לחברות בנייה גדולות", סיפר לי עו"ד נהרי לפני מספר שנים. "הוא סיפר לי שהמאהבת הצעירה והיפהפייה שלו הסתבכה בחובות גדולים לשוק האפור בשל התמכרותה לקניות. 'איזה בזבזנית', השתומם איש העסקים, 'תוך 10 דקות היא מפרקת חנות בכיכר המדינה'. כאשר הצ'קים שלה החלו לחזור מהבנק, חרף התמיכה הנדיבה ביותר של המאהב העשיר, בעלי החנויות הפנו את הצ'קים לגובים מסויימים שאיימו לפגוע בה. המאהב שלף פנקס צ'קים משלו ומסר לי אותם, כדי שאסגור את כל החובות ואעדכן אותו בכך שלנושים האימתניים אין יותר דרישות.
"חולפות שנתיים או שלוש והגברת הסתבכה בחובות גדולים בהרבה, כמה מיליונים שנמסרו לטיפול גובים של השוק האפור", מתאר נהרי כמו בפסטיבל מספרי סיפורים. "המאהב העשיר לא זנח אותה גם הפעם, ובשלב ראשון הבריח אותה מתל אביב ללונדון. בהמשך הוא שכר לה חדר במלון בהולנד והיא הסתתרה בו עד יעבור זעם. בזמן שהמאהב חזר לעסקיו ומשפחתו בישראל, אנשי השוק האפור מישראל גילו אותה במלון ההולנדי, וכלאו אותה בחדרה לצורכי משא ומתן בשלב ראשון. עכשיו, גם היא מהולנד התקשרה אלי, ויחד עם המאהב בארץ שקלנו מה עושים ואם נכון לערב את המשטרה.
"אחד מחברי הטובים אז היה 'בחור טוב' בשם מאיר סולטן מראשון לציון – שודד ופורץ מדופלם, שאף הוא עשה אז הסבה לעסקי גביית החובות. מאחר והכרתי את סולטן מימי כאיש משטרה, הרמתי אליו טלפון ומסרתי לו את שמות הנושים. סולטן הציע לי לדבר עם חבר טוב שלו בשם זאב רוזנשטיין, זאביק, שגם את שמו הכרתי מהמשטרה. בסופו של תהליך, צמד הפורצים לשעבר, רוזנשטיין וסולטן, סגרו את העניין עם גובי החובות הישראלים בהולנד לשביעות רצון כל הצדדים ועל חשבון המאהב כמובן, שבהמשך גם קנה לה את כל המלון בהולנד".
כך נוצר הקשר הראשוני בין נהרי לבין רוזנשטיין, קשר מקצועי שהפך בתוך מספר שנים גם לקשר חברי בלייני קרוב ביותר. נהרי ייצג אז את רוזנשטיין כאשר נעצר בחשד לרצח מלך שכונת התקווה יחזקאל אסלן. אחרי 30 יום רוזנשטיין שוחרר ללא כתב אישום והוכתר למלך החדש של העולם התחתון בתל אביב, ואילו בני נהרי הפך לעורך דין פלילי מפורסם.
בשבוע האחרון, כאשר נהרי כבר בקושי תקשר עם הסביבה, מנעו בני משפחתו קבלת שיחות עבורו, אחד היחידים שניתן לו להיפרד ממנו היה רוזנשטיין אשר התקשר מבית הסוהר והתקשה לעכל את מצבו הקשה של חברו ופרקליטו לשעבר.
אריה שרעבי
למרבה האירוניה, אחד השותפים של נהרי ורוזנשטיין ללילות של שתייה במועדוני התקופה היה עורך דין צעיר מכפר שלם, אריה שרעבי, פרקליטו הצמוד של יחזקאל אסלן, לימים יריבו המר של רוזנשטיין.
"אתה מדבר איתי על 40 שנות חברות", אומר עו"ד שרעבי זמן מה לפני הלוויה של חברו נהרי. "בוכים פה על חבר יקר ושותף לדרך, שחלה והלך בתוך ארבעה חודשים בלבד. איזה טרגדיה, הוא שכל את בתו מאותה מחלה ואושפז באותו חדר שהיא נפטרה. הייתי אצלו כל יום כמעט עד לימים האחרונים, שבהם הוא פשוט הפסיק לדבר. הוא סבל מכאבים איומים וכל הזמן הלעיטו אותו בתרופות הרגעה שטשטשו אותו.
"הכרנו בבית משפט בתל אביב תוך כדי עבודה בתחילת שנות השמונים. היינו אז שלושה עורכי דין צעירים, בני נהרי, נחמן בטיטו ואנוכי, ונהגנו להיפגש גם מחוץ לשעות העבודה בכל מיני פאבים אופנתיים דאז – הקולגה ברמת גן, הבקתה, המסבאה. אני ייצגתי את יחזקאל אסלן, ונהרי ייצג את רוזנשטיין, שהיה גם חבר שלו ונהג להצטרף אלינו ללילות של שתייה ובילוי, עד לרצח של אסלן ב-1993".
מה היתה היחודיות שלו כעורך דין?
"הוא היה משפטן מעולה, מקצוען, היה יודע לקרוא תיק בשנייה, ידע איך לגשת לתיק, ידע מראש אם תיק הולך להסדר או למשפט הוכחות. לא לכל עורך דין יש את התחושה המקצוענית הזו", מדגיש עו"ד שרעבי אשר במשך שנים כיהן כשופט בית משפט השלום בתל אביב. "הוא ידע להופיע בבית משפט ולטעון בצורה מקצועית משכנעת, ללא מריחות. שופטים היו מאוד מכבדים אותו, בני היה פירמה בכל הערכאות, ליטיגטור משכמו ומעלה.
"היום אנחנו האסכולה הוותיקה, אבל אז היינו דור הצעירים, קבוצה קטנה שהובילה את המשפט הפלילי, דוד יפתח, משה מרוז, נתן קנת, דרור מקרין, היו עוד כמובן.
"מעבר למשפטן, בני היה אדם מיוחד, איש נעים הליכות, איש חברה, היה מתחבר עם כולם. הוא הכיר קשת רחבה של חברים מכל המינים וכל הסוגים, מעבריינים ועד למנהלי בנקים, הוא לכד את כולם באישיות שלו וכולם הצטופפו סביבו ונהנו מחברתו. חרף הצלחותיו הגדולות הוא אף פעם לא הרים את האף. כשרואים את הרזומה מבינים איזה איש אשכולות הוא היה, אז אחרי מות קדושים אמור, 'חבל על דאבדין ולא משתכחים'".
קולגות
יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, הגיע להלוויה כאשר הוא עצמו נושא את זר הלשכה, ללמדך. היו שם ברחבה מאות עורכי דין, בינהם עו"ד מנחם רובינשטיין, שהסתובב על אזרחי בין הקולגות, והתעקש לכתוב למחרת טור פרידה עצמאי ל"פוסטה" בו הטיב להגדיר את נהרי – בלאדי. ששי גז, אלי כהן, דוד יפתח, משה מרוז, מהבכירים ביותר. עורכי הדין התמירים, ציון אמיר ואבי עמירם, בלטו בנוכחותם כרגיל. עו"ד משה יוחאי שזכה לקבל מנהרי שיחות עידוד בתקופה בה חווה משבר, למרות שלא הכיר אותו אישית. גדי זליברשלג, יוסי זילברברג ובועז קניג, שגם הם מגדלים פרחי משפט. עו"ד ניר זנו שלקח ללב, ועו"ד ירון גיגי שממש דרש ממני לייצר את כתבת הפרידה הזו.
בוקי נאה והצמוד שלו קרמשניט חזרו ופגשו שם כמה מלקוחותיו של נהרי, שהיו גם הלקוחות שלהם במחלק המוסר ובמדור המאפרה. אפילו פליקס אבוטבול ג'וניור נשלח על ידי אביו אסי בכלא, לחלוק כבוד אחרון.
יקי קהן
"עצבות השתלטה עלי בשעות האחרונות", אמר לי עו"ד יקי קהן זמן לאחר שנודע על הפטירה בתל השומר. "הייתי אצלו שלוש וחצי שנים, איש אהוב, איש טוב, מקסים, מקצוען, מחבק, מלמד, איש שאהב את החיים והחיים אהבו אותו, והוא חי את החיים".
עו"ד קהן הצעיר, שמנהל היום משרד פרטי מצליח, מתאר בדיוק את מה שאמר עו"ד אריה שרעבי אחרי 40 שנות נהרי: "היה לו מה שאין לרוב עורכי הדין, חוש ריח מאוד מפותח ויכולת לזהות עיקר על פני תפל בזמן אמת. את זה אי אפשר ללמד, או שיש לך או שאין לך. הוא היה נותן הרגשה שאתה בן בית אצלו, להיות צמוד אליו בגיל צעיר זה היה 'לראות עולם' מבחינה מקצועית. הדרך שלו ללמד היתה פשוט לצרף אותך אליו לכל עשייה, מי שגדל אצלו והיה חכם פשוט הסתכל מהצד ולמד".
במקצוע הזה יש שני צדדים, וגם את זה למד ממנו קהן. "בני היה איש חם גם כלפי לקוחות. הוא בא מתקופה אחרת, כשהכל בא מפה לאוזן ושמו הלך לפניו. הוא היה שועל ותיק נוטף כריזמה. לב גדול, ענק, אי אפשר היה לפספפס את זה אצלו, איש של אנשים. התכונות האנושיות שלו עשו אותו מאוד מקובל ואהוד גם על הצד השני, משטרה ופרקליטות, תמיד קיבלו אותו שם בחום גדול, בחיבוק, בהקשבה".
איתן כבריאן
"בני מבחינתי היה מורה דרך, אצלו גדלתי ולמדתי כל מה שאני יודע. הסתכלתי עליו בהערצה בשני היבטים. בהיבט המקצועי בני נהרי היה כמו מעיין מידע שאתה יכול לשאוב ממנו כל היום, טכניקות, טקטיקות, ממזרות כשהיה צריך. בהיבט האישי, הוא היה בנאדם מדהים שאהב לחיות, יצאנו יחד המון, וזה לא מובן מאליו שעורך דין לוקח את כל המתמחים במשרד לברים בלילות, פתח שולחנות של אלפי שקלים, טיסות לחו"ל. בוס שהיה בנאדם, ביישן, אדיב, לב מאוד רחב".
סתו סהר
"לפני לא מעט שנים, בעודי עושה את צעדיי הראשונים במקצוע, נכנסתי עם בני אל אחד מאולמות הדיונים בבית משפט השלום בתל אביב. השעה הייתה שמונה בבוקר והסובבים באולם ניגשו אליו ללחוץ את ידו ולברך אותו לשלום. בצידו האחר של אולם הדיונים ישב התובע התורן, זעוף פנים ועסוק במיון הררי התיקים שנחו על שולחנו לקראת יום הדיונים. בני הניח את ידו על כתפי, חייך ואמר 'בוא, אלמד אותך כמה קשה מלאכת השכנוע של הסניגור'. הוא ניגש אל התובע בדרכו האלגנטית, ואמר 'יש לי הצעה'. התובע השיב לו בלאקוניות, 'דבר'. בני לא השתהה, ״הלקוח שלי יודה בעובדות כתב האישום ונטען באופן חופשי בנוגע לעונש״ (הצעה שלא היה בה שום תועלת מכל סוג להגנה). 'בני, בשום פנים ואופן', השיב התובע וחזר למיין את התיקים על שולחנו. 'בהצלחה במקצוע שבחרת', אמר לי בני וטפח בחוזקה על כתפי".
מיכאל פרוסמושקין עם המיטב של עו"ד בני נהרי בגוגל
עופר מקסימוב ואתי אלון בפרשיית מעילת הענק מהבנק למסחר
תיק מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי שתקף צעירה בתום מסיבת רווקים
