פרקליטות המדינה פרסמה את דוח הסיכום השנתי של פעילותה לשנת 2017. התובעים הפליליים בפרקליטות הופיעו ב-89 אלף דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי. בבתי המשפט הסתיימו בשנה זו כ-5,673 תיקים נגד 7,899 נאשמים, כאשר 76 אחוזים מהנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון.
82 אחוזים מהנאשמים הורשעו באופן מלא או חלקי, שלושה אחוז בלבד זוכו באופן מלא לאחר ניהול הליך. בארבעה אחוזים מהתיקים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ושבעה אחוז מהתיקים הסתיימו באי הרשעה.
כ-30 אלף תיקי חקירה הועברו לפרקליטות מהמשטרה בשנה החולפת, 38 אחוז מהם הועברו עם המלצת משטרה לסגור את התיק. כ-26 אלף תיקים נסגרו בפועל, כשעילות הסגירה הינן חוסר ראיות (59 אחוזים), חוסר עניין לציבור או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" (21 אחוזים) וחוסר אשמה (12 אחוזים). מנתוני הפרקליטות עולה כי הטיפול בתיקים מהיר יותר מבעבר, ובסוף 2017 נותרו בכלל המחוזות 141 תיקים בלבד הפתוחים מעל שנתיים מרגע הגעתם לפרקליטות, ומחכים להחלטה.
4,236 כתבי אישום הוגשו על ידי הפרקליטות בשנת 2017. מדובר בירידה קלה לעומת 4,500 כתבי אישום בשנה קודמת. 30 אחוז מכתבי האישום עוסקים בעבירות אלימות, 17 אחוז בעבירות מין ושמונה אחוז בעבירות הונאה.
אכיפה כלכלית
מנתוני הפרקליטות עולה פער עצום בין שווי הרכוש שנתפס על ידי המשטרה מחשודים עם מעצרם בתחילת חקירה, לשווי הרכוש שבתי המשפט מאשרים את חילוטם באופן סופי. שווי הרכוש שנתפס על ידי המשטרה בשנת 2017 עמד על 704 מיליון שקל. לעומת זאת, בסיום הליכים פליליים, אישרו בתי המשפט חילוטים בשווי 50 מיליון שקל בלבד.
הנתונים מאשרים טענות סנגורים על תפיסות הרכוש הבלתי מידתיות של המשטרה, בגיבוי הפרקליטות. הנתונים מלמדים גם על גידול דרמטי בשווי הרכוש שנתפס מחשודים והוקפא בתחילת חקירתם, בשנים האחרונות: מ-307 מיליון שקל שווי רכוש שנתפס בשנת 2014, ל-700 מיליון שקל ומעלה בשנתיים האחרונות.
עם זאת, הפרקליטות מסכמת בדוח השנתי, בנוסף לחילוטים לקופת המדינה, גם קנסות פליליים המוטלים על הנאשמים בסיום הליכים, פיצויים לזכות קרבנות העבירה וסנקציות אזרחיות מקבילות כגון עיקולי מס, וסך כל אלה הסתכם ב-2017 ב-234 מיליון שקל.
בתחום האזרחי, חל גידול של 68 אחוזים בתביעות היזומות שהגישה הפרקליטות נגד מפרי חוק שונים. מדובר ב-273 תביעות בהיקף של 700 מיליון שקל, 74 אחוז מהן בתחום הנזיקין, 20 אחוז בתחום המקרקעין. לפי הדוח, "בשנת 2017 ניתן לראות גידול במבצעי האכיפה כלפי גורמים עבריינים ותופעות פשיעה, לצד פעילות יזומה בתחום מקרקעין (השתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, ז"ק) בדגש על אכיפה במושבים".
במסגרת זו התקיימו 33 מבצעי אכיפה משולבת ברחבי הארץ, בהם נטלו חלק זה לצד זה גורמי אכיפה רבים, בהם משטרה, רשות המסים, יחידות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל ועוד. מבצעי האכיפה נערכו בין היתר ברהט, רחובות, בית דגן, כפר חב"ד, צומת ביל"ו, חולון, אור יהודה, תל אביב, זכרון יעקב, מירון ועוד.
יחידת הסייבר
ב-2017 הושלם שלב ההקמה הראשוני של היחידה, המטפלת בתיקים פליליים הנחקרים ברובם ביחידת הסייבר בלהב 433, לצד תיקים הנחקרים ברשות להגנת הפרטיות ותיקי עבירות מקוונות נגד קטינים המרוכזים ביחידה 105 (בשמה הקודם מאו"ר), הנמצאת בשלבי פעילות ראשונים לאחר הקמתה במשטרה.
יחידת הסייבר בפרקליטות טיפלה ב-49 תיקים, חצי מהם עסקו בעבירות מין ופדופיליה. כ-20 אחוז עסקו בעבירות נגד מערכות מחשב כגון פריצות ודרישות כופר. מגמת פשיעה במגמת עלייה אותה מציין הדוח, היא פעילות עבריינית ב"דארקנט" ושימוש הולך וגובר במטבעות וירטואליים, בראשם הביטקוין, על מנת להעביר תמורה כספית בגין ביצוע עבירות פליליות ולבצע פעולות הלבנת הון.
יחידת הסייבר מרכזת גם את ההליכים המנהליים להסרת פרסומים ואתרים מהרשת. לאחרונה התמקדה פעילותה בהגשת בקשות רבות להגבלת גישה לאתרים המפרסמים זנות לכאורה. בקשות אלה הוגשו מתחילת 2018 בעקבות חוק חדש שאושר בכנסת.
בשנת 2017 היחידה התמקדה בהפניית בקשות לפייסבוק ולספקיות אינטרנט להסיר פרסומים המסיתים לטרור, ועלייה של מאות אחוזים נרשמה בתחום זה, כשהתבקשה הסרתם של מעל 12 אלף פרסומים ברשת. לפי הדוח, 99 אחוז מהתכנים נגעו לעבירות של טרור והסתה לאלימות. האחוז הנותר עסק בסוגיות אחרות של פגיעה בפרטיות ועבירות על "חוק הסרטונים" – הפצת תמונות עירום של אנשים ללא ידיעתם. 85 אחוזים מבקשות היחידה להסרת תכנים, התקבלו. "חוק הפייסבוק", שיאפשר חיובן של חברות האינטרנט בצו שיפוטי להסיר תכנים, טרם אושר סופית.
