כנס לשכת עורכי הדין השנתי הראשון בהובלתו של עמית בכר ננעל באילת, ומשטרת ישראל סידרה לו הופעה ואזכורים בפתח מהדורות החדשות ובכותרות הראשיות פעמיים.
הפעם הראשונה היתה בהופעה של המפכ"ל קובי שבתאי שנוהג להופיע בכנסים של צמרת מערכת אכיפת החוק בכל שנה, הפעם בתזמון מדויק השר איתמר בן גביר שלח לו מכתב הדחה. המפכ"ל לא נרתע, הגיע לאילת כשכל הזרקורים עליו, ונגע בחלק משורשי הסכסוך כשהבהיר שלא יתן יד למשטרה פוליטית וייאבק נגד גחמות פוליטיות של השתלטות על המשטרה.
עוד באותו יום, הכותרות בחדשות עסקו בבשורה מפתיעה נוספת, מעצרם של אפי נוה והשופט איתן אורנשטיין בלהב 433, בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים. חדשה שכאילו תוזמנה במדויק לשבוע כנס לשכת עורכי הדין באילת, ובכל מקרה "הרימה להנחתה" לראש הלשכה בכר שחגג במיקרופונים על יריבו שהובס בבחירות האחרונות: "לא בכדי לשכת עורכי הדין בישראל הוקיעה מתוכה נורמות פסולות", אמר בכר, "התקופה הזו תמה, ונפעל בשקיפות כדי שהתנהגויות כאלה לא יחזרו לעולם".
כנס אילת חזר אחרי שנתיים (לפני שנה הוא בוטל עקב התפטרות היו"ר אבי חימי) והקהל ייצג את חילופי המשמרות בלשכה ובשכבת ה"עסקונה": החברים מסביב לבכר שליוו אותו במחוז תל אביב וגם השותפים שהצטרפו מ"אחים לנשק" מימי המחאות בקפלן נגד ההפיכה המשפטית.
מנגד, כמעט ולא ראינו באילת למשל פליליסטים או עורכי דין מ"השכבה העממית" יותר, מה שמחזק את הדימוי האליטיסטי של בכר – מומלץ לו לנסות לקרב גם את ה"עם" אליו.
שבוע הכנס נפתח ביום ראשון עם חבר הכנסת שמחה רוטמן חובב העימותים הפוליטיים, והשופט חנן מלצר ואחרים. דיון שנפתח בשקט הסתיים בטונים גבוהים בויכוח על "עילת הסבירות".
המנחה חן מענית שאל איך ישראל הגיעה לשפל של הוצאת צווי מעצר בבית הדין בהאג, ורוטמן טען שזו ההוכחה לכך שעצמאות בית משפט העליון שלנו לא יצרה את מטריית ההגנה המובטחת. השופט מלצר אמר שרוטמן וחבריו אשמים בכך, עקב דרדור התדמית של ישראל בזירה הבינלאומית והנסיון לפגוע בבית המשפט בשנה של הפיכה משפטית.
עו"ד נדב ויסמן, שהגיש בשם הלשכה את הבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, טען ש"הכנסת היא סמרטוט רצפה של הממשלה, ועכשיו הממשלה רצתה למשול גם בבית משפט. זו לא דמוקרטיה".
רוטמן, בשלו, תקף את המשנה ליועמ"שית גיל לימון שישב בפאנל: "לא מעניין אותכם משפט והליך תקין, אתם מחבלים בעבודת הממשלה", רוצה לומר מסיבות פוליטיות. כשנשאל האם יש לו חשבון נפש על השנה של "ההפיכה", רוטמן ענה: "חשבון הנפש שלי הוא שלא צעקנו מספיק חזק".
רוטמן, בשלו, תקף את המשנה ליועמ"שית גיל לימון שישב בפאנל: "לא מעניין אותכם משפט והליך תקין, אתם מחבלים בעבודת הממשלה", רוצה לומר מסיבות פוליטיות. כשנשאל האם יש לו חשבון נפש על השנה של "ההפיכה", רוטמן ענה: "חשבון הנפש שלי הוא שלא צעקנו מספיק חזק".
רוטמן חובב פולמוסים בא לכנס לפחות, יותר טוב משר המשפטים יריב לוין היובשני והמריר קפוץ הפנים שפשוט מתעלם ומחרים את הכנסים של הלשכה.
בכנס הפתיחה הרשמי, למחרת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קצרה כותרות ותשואות על נאומה בנושא המגמה הפוליטית הרעה של "מעבר מתפיסה של עובדי ציבור כנאמנים לציבור כולו, לציפייה לנאמנות אישית כלפי הדרג הממנה".
מ"מ נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן באותו נושא: "בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו. הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית באמצעות התקפות ולחצים אישיים – לא יצלח".
בהמשך השבוע בתפריט שובצו לפי המסורת, פאנלים בנושאים חברתיים ומשפטיים עם נציגים ממשפחות החטופים, ועד לפאנלים מקצועיים בתחום המשפט, כשמלחמת ה-7 באוקטובר מהדהדת באולמות.
בתוך זה קיבלנו גם אירועים מחוץ לתפריט המתוכנן, כמו ירי על אילת ביום שני ב-11 בלילה, שתפס את המבלים במועדון ה"מאנקיז" בכמה רגעים של בהלה ובומים של יירוט. כל המבלים רצו פנימה, היו שבחרו להתפזר, אבל תוך חמש דקות הלהקה שבה לבמה, המוזיקה התחדשה, והערב נמשך כמעט כרגיל. כמיטב המסורת היו גם הופעות במהלך השבוע של אביב גפן, אדיר מילר, ריטה, התקווה 6 עם מרגול, ושרית חדד.
הכל נשאר במשפחה
לצד עמית בכר, נצפה במהלך השבוע ראש מחוז דרום אלעד דנוך שהיה בין משיקי הכנס, וגם ראש מחוז חיפה שאדי סרוג'י שהפגין נוכחות דומיננטית כאשר ליהק את חברי המחוז שלו לכל הפאנלים, והקפיד על התיעוד שלהם.
ראשת מחוז מרכז רומי קנבל המוערכת קפצה לאילת עם עו"ד עדי כרמלי שסיים שירות מילואים ממושך, לרגע קצר בלבד ביום שלישי, אחרי שנעדרה מפתיחת הכנס. למי שמכיר את ההיסטוריה של היחסים שלה עם בכר עוד מהקדנציה הקודמת, זה לא הפתיע. קנבל הסבירה שהגיעה למושבים המקצועיים בתחום המשפחה, וכדי לכבד את עורכי הדין שלה מהמחוז.
ובכר? בלשון העם הם "לא מסתדרים", בלשונה של קנבל היא חלוקה עליו עמוקות, היא רואה בלשכה איגוד מקצועי והוא מכניס בה גוונים פוליטיים.
ובכר? בלשון העם הם "לא מסתדרים", בלשונה של קנבל היא חלוקה עליו עמוקות, היא רואה בלשכה איגוד מקצועי והוא מכניס בה גוונים פוליטיים.
ליד קנבל, פגשנו את שרון איזנקוט, האם השכולה של מאור, חייל גולני בן ה-19 שנפל בעזה, ואחותו של השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. שני בני הדודים מאור וגל איזנקוט, הבן של גדי, נפלו בתוך שבועיים במלחמה. שרון איזנקוט, שמתגוררת באילת, סיפרה לנו על פאנל בענייני משפחה על "חוק ההמשכיות" – הצעת חוק שעלתה בכנסת ואם תעבור, תאפשר לה ולאחרות להפוך לסבתות מהבן שנפל וליצור המשכיות באמצעות שימוש בזרע המוקפא ועיבורה של אשה שתהיה אם לילדיו של הבן המת. זו יכולה להיות אם יחידנית או חד מינית, למשל, הסבירה שרון בעיניים נוצצות.
בפאנל שהתכנס בעניין התארחה ח"כ קטי שטרית מהליכוד, שהיא אחת ממובילות החוק בכנסת.
בפאנל שהתכנס בעניין התארחה ח"כ קטי שטרית מהליכוד, שהיא אחת ממובילות החוק בכנסת.
סנגורים בחקירות והרשעות שווא
בהתאם לירידה בנוכחות פליליסטים, ועל רקע המלחמה שהסיטה את הזרקור מחקירות מתוקשרות ותיקים ציבוריים כמו תיקי ראש הממשלה – מספר הפאנלים הפליליים ירד.
אחד מהם עסק בהודאות שווא והרשעות שווא, בעקבות תיק זדורוב והמלצות ועדת דנציגר להכניס סנגורים לחדרי החקירות כדי למנוע תרגילים אסורים – אבל רק בתיקי קטינים ובעלי מוגבלויות.
הסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד כנען אמרה בפאנל ש"עורכי הדין הם לא עבריינים ולא משבשים חקירות. בכל העולם הסנגורים נכנסים לחדרי החקירות, והתוצאה – נגבות פחות הודאות שווא, גם במדינות כמו בריטניה שם המשטרה מוצלחת לא פחות ממשטרת ישראל ומתמודדת עם פשיעה. כאן יש גורמים שלא רוצים לאמץ את זה ומנסים לתייג עורכי דין כ'עברייני אתיקה' והמחיר – יש יותר הרשעות שווא במדינת ישראל".
עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה בשכנוע אופייני טען: "אין כאן שני צדדים, לא מחפשים אצלנו הרשעות בכל מחיר. אני לא אתחיל להגיד לכם כמה תיקים אנחנו חוששים להגיש, בגלל החשש מהאשמת שווא".
עו"ד עמית חדד: "שיחות שלמות עם נחקרים נעשות מחוץ לחדר, על גג בניין המשטרה, בחניון או בדרך לשירותים. תפקיד המשטרה הוא גם לשמור על זכויות האדם, זה לא קורה".
מדינת ישראל נגד הנוח'בות
אחד הנושאים המרכזיים בכנס עסק בתנאי הכליאה של מחבלי הנוח'בה בבתי הכלא אחרי 7 באוקטובר, ובפשעי המין של חמאס.
היועץ המשפטי של שב"ס, ערן נהון, היכה על חטא בהתוודות, סוג של הלקאה עצמית, על התנאים המועדפים שהאסירים הבטחוניים קיבלו משב"ס לפני ה-7.10, מאז הדיסקט השתנה, הוא הבטיח.
בפאנל על איסוף הראיות לפשעי המין של הנוחבות בעוטף (ראיות שחלקן נקברו, או נלקחו עם חטופות לעזה, כפי שהעירה המנחה ענת סרגוסטי) סיפר איש זק"א חיים אוטמזגין על הזירה המצמררת ופינוי הגופות תחת אש, מה שגרם לכך שהתיעוד של הפגיעות המיניות היה חלקי. ועדיין: "אתה רואה בזירות רבות אשה ירויה במפשעה ועוד אחת, ואתה מתחיל להבין. בזמן הפינוי פעלנו כמו מכונות, אין זמן לחשוב כשמפנים גופות מזירת לחימה. בכל זאת צילמתי בשטח, ואחרי כמה שבועות כשאני עובר על התמונות, אני מבין שזה אוצר ייחודי".
סגן-ניצב מירית בן מאיור, ראש אגף תקשורת במשטרה: "ב-7 באוקטובר השוטרים והשוטרות שלנו חסמו את ההתפשטות של המחבלים, היו יחידות מיוחדות והיו שוטרים שהגיעו מהבית, יומנאים, חוקרים ואנשי מטה… מוקד יחידה 105 של להב הוסב לדיווח על נעדרים. במחנה שורה הקמנו מרכז זיהוי אזרחי ומרכז משפחות.
אנשי חקירות ומודיעין התייצבו למשימת הזיהוי לצד אנשי מז"פ, וזו היתה משימה קשה, לא רק בגלל כמות הגופות שהגיעו במשאיות מהדרום , לא רק בגלל שמצב הגופות ביום השני והשלישי הוא כבר פחות טוב, אלא גם הפגיעות והשחתת הגופות. היו אצלנו אנשים רבים מאוד שזה לא חלק מתפקידם הרגיל, שסייעו לאנשי המז"פ (איסוף הראיות הפלילי) ואני לא יודעת איך הם מצליחים להמשיך בחייהם. נעזרנו גם ברופאי שיניים וארכיאולוגים".
הלבנת הון בימי מלחמה
והיה גם פאנל בנושא הלבנת הון כמובן, גם הוא הוקדש הפעם לנושאי המלחמה ולסיכול ערוצי כסף שמממנים את הטרור.
יו"ר המושב עו"ד יעל גרוסמן: "המנהרות של 7 באוקטובר הן פרויקט אדיר שהתאפשר באמצעות העברות ממוסדות פיננסיים, כולל באירופה ועוד מדינות. אותן הדרכים המוכרות להלבנת הון משמשות גם למימון טרור, כולל הברחות סמים, מרמה ורישום פיקטיבי של סחורות".
יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון עילית אוסטרוביץ לוי: "ארגוני הטרור מרכזים גיוס כספים באירופה, בסין ובטורקיה ומזרימים אותו לעזה". היא סיפרה על כוח המשימה שהרשות הקימה בשית"פ עם מדינות ידידותיות אחרי 7.10 בנסיון לעצור את זרימת הכספים ועל השיתוף המודיעיני עם שב"כ והמוסד.
עו"ד רמי ששון, לשעבר קצין הציות של בנק דיסקונט, סיפר על האתגרים של המערכת הבנקאית: "בזמן הקורונה הלקוחות שלנו התחילו לייבא מסכות. כשהתחילה המלחמה כולם התחילו לייבא אפודים קרמיים. עמותות, יזמים, אבל גם נוכלים. המערכת הבנקאית פוגשת את האנשים האלה בזמן אמת ומנסה להבין איפה מדובר בפעילות אותנטית ואיפה זה כיסוי למרמה".
עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' סיפר על אלטרנטיבה לבנקים: "כשהבנק מסרב להעביר כסף ללקוחות יש פתרונות חלופיים. למשל שיטת החוואלה: הלקוח משאיר כסף במזוודה בירושלים ומקבל אותו סכום בדובאי (חוואלה במקור זה מושג הודי למי שעוקפים את המערכת הבנקאית). מדובר למעשה בצ'יינגים ונותני שירות פיננסי של העולם השלישי, שלא מוכרים רשמית, וההתחשבנות בין הגופים הקהילתיים האלה נעשית בשיטת הקיזוזים".
עו"ד גיל דחוח הוסיף על ההדרה פיננסית של אוכלוסיות מוחלשות כמו הבדואים בנגב, שמתקשים לקבל גישה לאשראי בנקאי, עקב גישה שמרנית של המוסדות הפיננסיים, בעוד שבמדינות המתוקנות פועלים בכיוון הפוך, הכלה פיננסית של אותן קבוצות.
עו"ד ד"ר ליה פלוס אמרה שגופי הביטחון ורשות הלבנת הון צריכים להיזהר מלהכתים אנשי עסקים על בסיס מידע מודיעיני לא מבוסס. היא הזכירה כדוגמה את האלוף במיל' ישראל זיו, המוכר לכולנו היום כפרשן בערוצים המרכזיים, אבל לפני שנים אחרי שפרש מהצבא ונכנס לעסקים בטחוניים ואימון צבאי בדרום סודן – הוכנס לרשימה השחורה של ארה"ב, ונכסי החברה שלו הוקפאו עד שהוא הצליח להוכיח שהמידע שגוי.
עו"ד טל שפירא, שגם הוא חזר משירות מילואים ארוך כסמג"ד לוחם, דיבר בפאנל על שוק הקריפטו ואמר כי "בקריפטו אי אפשר להילחם. זה כמו קנאביס. אל תהפכו אנשים סתם לעבריינים". שפירא טען כי לקריפטו נעשה עוול בקישורו למלביני הון, עבריינים וטרוריסטים. הוא ציין כי על פי פרסומים, חמאס אף קרא לאנשיו להפסיק לעשות שימוש בביטקוין, לאחר שפעילים שהעבירו כסף לארנקים אלקטרוניים של חמאס זוהו – וכך גם סומנו אותם ארנקים והוקפאו על ידי הרשויות.
"פוסטה" על המפה
גם אנשי "פוסטה" השתתפו בפאנלים. המו"ל והעורך הראשי אמיר זוהר נשא הרצאת טד על טרנדים בשיווק דיגיטלי לעורכי דין, וכתב הצווארון הלבן זיו קריסטל הנחה פאנל בנושא העורף האזרחי במלחמה. מנכ"ל זק"א דובי ויסנשטרן סיפר לו על זירות הטבח ופוסט טראומה, עו"ד רועי טוני פעיל החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק" שסיפר על ההתגייסות האזרחית, סמנכ"לית איכילוב ד"ר חגית פדובה שסיפרה על הטיפול בפצועי צה"ל, הנחיתה היומיומית של מסוקים על גג בית החולים, החזרה המרגשת והטיפול בחטופים ששבו מעזה. אל"מ ירון בית און, לשעבר מפקד יחידת יהלום לטיפול במנהרות שמגוייס מאז 7.10, הגיע מרפיח וסיפר על אנשי המילואים וההתמודדות שלהם עם השיבה לחיים האזרחיים.
