פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
עו"ד עביר בכר
אסירים | פלילי | קורבנות עבירה | הגירה
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | מיסים | נזיקין
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים

זכות השתיקה של הסנגור

האם חובת עו"ד לעזור לבית המשפט גוברת על חובת נאמנות ללקוח? התביעה שכחה לבקש הצטברות של עונשי מאסר לאותו נאשם בשני תיקים נפרדים, והמחוזי קיבל את בקשתה לתקן את גזר הדין. ההגנה והסנגוריה הציבורית בבקשת ערר לעליון: "אי אפשר לחייב סנגור פלילי לנדב לבית משפט מידע שיפגע בלקוחו"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

אי אפשר להסביר ללקוח למה להעביר לבית המשפט מידע שמזיק ךו

בית המשפט גזר את דינו של נאשם בגידול סמים, כשיום קודם ניתן לאותו נאשם גזר דין בתיק נוסף, על ידי שופט אחר. התביעה, באופן רשלני, לא התעדכנה על גזר הדין האחר, למרות שהיתה מודעת לקיומו של ההליך, וכתוצאה מכך בית המשפט לא הורה על הצטברות העונשים. האם חלה על הסניגור חובה לעדכן את בית המשפט על גזר הדין הקודם? שאלה זו תעלה לבירור בבית המשפט העליון.  

באוקטובר 2017 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את ערעור המדינה, וביטל את גזר הדין של מנחם פנסו (27) מראשון לציון, שנשלח למאסר קצר יחסית, בשל טעות שהובילה לכך שעונשו בתיק אחד נבלע בתיק אחר. נגד פנסו הוגשו שני כתבי אישום: האחד על החזקת 50 גרם קוקאין, והשני על עבירה שביצע בהיותו משוחרר למעצר בית, גידול 4.55 ק"ג קנאביס במעבדת הידרו שהופעלה במחסן בראשון לציון.

ב-5 וב-6 באפריל נגזר דינו בשני התיקים, תחילה בתיק הקוקאין שנוהל על ידי הפרקליטות, בו גזרה השופטת שרית זמיר מבית משפט השלום בראשון לציון 38 חודשי מאסר על פנסו. למחרת, בתיק הקנאביס שנוהל על ידי המשטרה, במסגרת הסדר טיעון, גזרה עליו השופטת שירלי דקל נוה מאותו בית משפט 22 חודשי מאסר. בהיעדר קביעה מפורשת של בית המשפט, על פי החוק, תקופות המאסר שנגזרו חופפות. רק בחלוף מספר ימים הבינו בתביעה המשטרתית את גודל המחדל, והטילו את האחריות על הסנגור, עו"ד אלון קריטי, שלא עדכן כי יום קודם ניתן ללקוחו גזר דין בתיק המקביל. השופטת דקל נוה סירבה לתקן את גזר הדין ולקבוע הצטברות העונשים, מחוסר סמכות, והמדינה ערערה לבית המשפט המחוזי.

הצטרפה לבקשת הערעור כידידת ביהמ"ש. הסנגוריה הציבורית

השופטים אברהם טל, זהבה בוסתן ונאוה בכור קיבלו את הערעור, בשל הפרת חובת ההגנה לכאורה, שעברה על איסור הטעיית בית המשפט. לדבריהם, הפרקליטות אכן התרשלה, מאחר שהרשעת הנאשם בתיק האחר נקבעה חודש לפני מתן גזר הדין. עם זאת, לדבריהם היה על הסנגור לפקוח את עיני בית המשפט, כדי שיוכל לשקול האם לקבוע הצטברות של המאסרים. "חובת הנאמנות של הסנגור לנאשם נסוגה מפני העמדת בית המשפט על קביעתו בשל חסר עובדתי…חובתו של עו'ד שלא להטעות את בית המשפט אינה נוגעת רק לפעולות הטעיה אקטיביות, כי אם גם להטעיה במחדל ובאי גילוי של עובדה רלוונטית".  

התיק הוחזר לבית משפט השלום, שפסק כי 17 מתוך 22 חודשי המאסר יצטברו ל-38 החודשים בתיק הקוקאין. הפעם, ערעור שהוגש על ידי ההגנה לבית משפט המחוזי נדחה, וכעת הגיש הסנגור קריטי בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון, שאליו מבקשת להצטרף הסניגוריה הציבורית, כ"ידידת בית המשפט", בשל השאלה העקרונית שעל הפרק.

הסניגוריה הציבורית, באמצעות עורכי הדין נועה זעירא וטל ענר, סבורה כי "בבואו של בית המשפט לפרש כללים אתיים, כמו איסור ההטעיה, אופן יישומם ופרשנותם עשוי לעטות לבוש שונה כשבעל החובה הוא סנגור פלילי". הסניגוריה מבקשת לשרטט את גבולות החובה של עו"ד "לעזור לבית המשפט לעשות משפט", כשזו מתנגשת בחובת הנאמנות ללקוח.

תיק אחד על קוקאין, תיק אחר על מעבדה לגידול קנאביס (צילום אילוסטרציה)

"במקרים בפסיקה שבהם נדון כלל אי ההטעיה, נקטו עורכי הדין בפעולה אקטיבית כלשהי, כגון הגשת בקשה או פתיחה בהליך, והמחדל התבטא בהשמטת עובדה שהייתה בעלת חשיבות להליך", כתבו עורכי הדין זעירא וענר. "בענייננו, לא העלים הסנגור מבית המשפט את דבר קיומו של גזר הדין בתיק הראשון, אלא שתק בעניין בעת מתן גזר הדין. לא ניתן לגזור גזירה שווה בין שתיקה בנסיבות אלה, לבין השמטה מכוונת של עובדות מהותיות מכתב טענות שהוגש מטעם עורך הדין לבית המשפט".

לטענת הסנגוריה, מקרה דומה נדון בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כשתובע בתיק פלילי הצהיר בשוגג כי לנאשם אין הרשעות קודמות, והסנגור שתק. ועדת האתיקה קבעה כי הסנגור נהג כפי שהיה רשאי, וכללים דומים נקבעו גם על ידי לשכת עורכי הדין בארצות הברית ובמדינות נוספות.

"אין מחלוקת שלמידע אותו נמנע הסנגור מלמסור יש פוטנציאל מזיק ביותר כלפי הלקוח, סכנה מוחשית לשלילת חירותו למשך 22 חודשים נוספים", נאמר בבקשת רשות הערעור לעליון. "חיוב סנגור למסור מידע כה מזיק, עלול לגרום לתחושת בגידה ופגיעה קשה אצל הלקוח. קשה מאוד יהיה להסביר ללקוחות-נאשמים מדוע חייב בא כוחם להגיש לבית המשפט באופן אקטיבי מידע המזיק להם באופן ישיר ומיידי".

לדברי הסנגורים המצטרפים לעו"ד קריטי, על בית משפט העליון לתת את הדעת על מספר שיקולים: שהמידע היה בידי התביעה והיא התרשלה בהבאתו בפני בית המשפט, שהמידע מזיק מאוד ללקוח ויפגע אנושות ביחסי האמון, שמדובר בשלב דיוני (מתן גזר דין) בו הסנגור לא נדרש  כלל לטעון, וכן זכותו העקרונית של נאשם לפסיביות בהליך הפלילי. "הנאשם הוא גורם מגיב להליכים שיוזמת המדינה, על ידי רשויות התביעה רבות הכוח. הוא אינו חב בחובות דיוניות 'לסייע' לבית המשפט להגיע לחקר האמת".

 

 

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן