 |
 |
| עו"ד ארי קדרי | שופטת רבקה גלט |
ב-19 ביוני נעצר אנואר עליווה בחשד לעבירות איומים, חבלה במזיד ברכב ונהיגה פוחזת של רכב. יום לאחר מכן הוא הובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום ברמלה, ולבקשת המשטרה מעצרו הוארך בשלושה ימים, בין היתר בנימוק שיש לאפשר למשטרה לבצע את פעולות החקירה כאשר החשוד שוהה במעצר. בנספח סודי שהגישה המשטרה לשופטת רבקה גלט נרשמו שמונה פעולות חקירה שעל המשטרה לבצע.
ב-23 ביוני הובא החשוד לדיון נוסף בבית המשפט, אז טען נציג משטרת לוד, רס"ב יוחנן אורן, כי הוא הגיע להסכמה עם סנגורו של החשוד, עו"ד קדרי, לפיה החשוד ישוחרר בתנאים. לכאורה הליך שגרתי ושכיח, אלא שהשופטת כעסה וציינה בהחלטתה: "מעיון בתיק החקירה עולה כי מאז ה-19 ביוני לא בוצעה כל פעולת חקירה בתיק. כל פעולות החקירה שהוזכרו בנספח הסודי שהוגש בדיון הקודם לא בוצעו. במצב זה אין כל הסבר מוצדק לכך שהחשוד היה עצור עד היום. יתרה מזו, תנאי השחרור שהוסכמו בין הצדדים הם תנאים אשר אף קצין משטרה היה מוסמך להטיל בעניינו של החשוד ולשחחר אותו בהתאם לסמכותו".
השופטת גלט המשיכה ומתחה ביקורת על המשטרה, ואז התברר כי לא הייתה זו הפעם הראשונה בה כחולי המדים עצבנו אותה. "זהו התיק השני המובא בפניי היום אשר בו לא בוצעו פעולות חקירה וחרף זאת הוחזק החשוד במעצר במהלך סוף השבוע ובסופו של עניין מתבקש היום שחרורו", ציינה השופטת גלט. היא גם הפנתה להחלטה בנושא דומה מהעבר, בה כתבה בין היתר: "אמנם אין להגדיר את הארכת מעצרו של החשוד דנא לצורך הבאתו לבית המשפט כמעצר שווא, שהרי עסקינן בחשוד שקיים נגדו חשד כי ביצע עבירה פלילית אך בהחלט מדובר במעצר שניתן להגדירו כ'מעצר מיותר'. חובת המשטרה היתה להימנע ממעצר כזה. הגיעה איפוא העת שהקצינים הממונים בתחנות המשטרה יחלו לעשות שימוש נרחב וראוי בסמכויות שהמחוקק הקנה להם בהוראות חוק המעצרים, לצורך קביעת תנאי שחרורם של חשודים ויימנעו מהבאת חשודים לבית המשפט כאשר על פי דין ניתן לשחררם בתחנת משטרה.
"אף קרה שבפניי ניתן לומר כי התארכות מעצרו של החשוד היוותה פגיעה של ממש בזכויותיו, ללא כל הצדקה של ממש", סיכמה השופטת גלט, שחררה את עליווה בתנאים מגבילים וערבות עצמית צד ג', והורתה להעביר העתק מהחלטתה למפקד תחנת משטרת לוד.
החלטה: 42316-06-13
