שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, קבעה כי עו"ד יעקב הרכבי יפצה מספר מקרובי משפחתו בסך כולל של 3,169,050 שקלים. התובעים, שהגישו תביעה בסך שישה מיליון שקל נגד הרכבי, טענו למצג שווא, הטעיה ורשלנות מקצועית.
מפסק הדין עולה, שהתובעים טענו כי בשל התנהגותו של עו"ד הרכבי, הם רכשו ארבעה מגרשים לבנייה בארסוף, אך גילו לתדהמתם כי המקרקעין מוגדרים כגן לאומי ואסורים לבנייה. לטענתם, הרכבי היה "אדריכל העסקאות" שנעשו בינם לבין בעלי מקרקעין המשתרעים בין גבול שטח המשבצת של קיבוץ שפיים ועד למתחם בו פעל בעבר מפעל תע"ש, שעמד להתפנות מהמקום. האזור הזה כונה על ידי הרכבי "ארסוף החדשה". בתביעה נטען כי ההחלטה לרכוש את המקרקעין התקבלה בעקבות מפגשים תכופים שהתקיימו בביתם של בני זוג שהינם בין התובעים, בהם תיאר בפניהם הנתבע את העסקה האטרקטיבית והמריצם לרכוש את המקרקעין, בטענה כי הציבור לא הבחין עדיין שבקרוב יהיה ניתן לבנות באזור.
הרכבי טען בתגובה כי הטענות המופנות כלפיו הינן "עלילה דמיונית", שאין בה אלא ניסיון לעשות רווח כספי קל ולהתעשר שלא כדין, תוך רמיסת כבודו ושמו הטוב. הוא לא כפר בכך שהתובעים רכשו בהמלצתו את המגרשים, ולדבריו אף רכש בעצמו עם אשתו מגרש באותו אזור, והיה שותף מלא לציפיות התובעים כי ייעוד הקרקע ישונה מקרקע חקלאית למגורים. לדבריו, לא הציג בפני התובעים כל מצג ולא הצהיר כל הצהרה רשלנית לגבי אפשרות בנייה על המקרקעין, אלא להיפך – התובעים ידעו היטב כי מדובר בעסקה ספקולטיבית והבינו כי המחיר שבו נרכשו המגרשים הוא מחיר הקרקע במצבה התכנוני הנוכחי, ללא היתר בנייה. עוד הוא טען כי בירורים שערכו גילו כי בעתיד תותר בנייה במגרשים, וכי טענותיהם נובעות אך ורק מכך שלא יכלו לעשות רווח מהיר על המגרשים ומנקמנות. כמו כן טען הרכבי להתיישנות ולשיהוי בהגשת התביעה.
"לא בעלילה דמיונית עסקינן, אלא בחצאי אמיתות, מצגים והבטחות, שהובילו להתקשרותם של התובעים בעסקאות לרכישת מקרקעין לבנייה, שלא היה כל סיכוי לממשן ולנזקים כספיים, שחובת פיצוי בצידם", קבעה השופטת אבניאלי.
מהעדויות במשפט עלה, כי הכל התחיל בשלהי שנת 1999, במסגרת ארוחות ליל שבת ומפגשים משפחתיים שגרתיים, אז נהג הרכבי לספר לכל הנוכחים כי "עלה" עם שותפו, שוקי בן-פורת, על עסקה כדאית באזור שכונה על ידו "ארסוף החדשה". הוא תיאר כיצד לאחר הפיצוץ במפעל תע"ש, באמצע שנות ה-90, הוחלט לפנות את המפעל מהאזור וכך נוצרה אפשרות לבנות במקרקעין, שקודם לכם נאסרה בהם הבנייה משיקולים ביטחוניים. כן סיפר לנוכחים כי הציבור לא הספיק עדיין להבחין, שהגורם לאיסור הבנייה במקרקעין אינו קיים מזה מספר חודשים ולכן הוא ושותפו בן פורת משתדלים להצניע את המידע, אך הם אוספים באזור מגרשים.
לפי עדותו של אחד התובעים, הרכבי הציע לאחת מבנות המשפחה לא לרכוש דירה ולבת השנייה הציע למכור את דירתה. במקום זאת הציע להן לרכוש מגרשים בארסוף החדשה, כדי לבנות שם את בתיהן. הוא הדגיש כי בדק את כל הנושא מבחינה משפטית ואף ציין כי הוא עצמו מתכוון לרכוש במקום מגרשים, עבורו ועבור בני משפחה ולקוחות נוספים. אחד מבני המשפחה העיד כי הרכבי אף "יצא מגדרו" כדי לשכנע לרכוש את המגרשים, לקח אותם לביקורים בארסוף והציג להם בתים, ביניהם את בית ריכטר ההולך ונבנה, והסביר להם כי הסטאטוס של הקרקע בוועדת התכנון והבניה דומה למצב של שכונת ארסוף הישנה.
כאמור, השופטת ד"ר אבניאלי חייבה את הנתבע לשלם לתובעים פיצויים בסך למעלה משלושה מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, חויב הרכבי לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 100,000 שקל.
את התובעים ייצגו עוה"ד יהודה ברמי ויצחק דוידוב. את הרכבי ייצג עו"ד אהוד שטיין.
לקריאת פסק הדין
