תעשיית ההונאה של האסיר אילן ראובן

שתף כתבה עם חברים

האסיר אילן ראובן שהה בכלא ניצן וגם במעשיהו במהלך ניסוי שערכה חברת "פרי פון", זכיינית שב"ס להתקנת כרטיסי חיוג לאסירים שלא באמצעות בזק. האסיר הצליח להשיג מנוי של החברה, חיבר אליו מספרים של כרטיסי אשראי ותעודות זהות שהגיעו לרשותו משותפיו בחוץ, ופתח במסע קניות בשווי כולל של כ-167 אלף שקל. העונש: ארבע שנות מאסר נוספות

shabas hafrada ayalon - shaar
 תקלה ראשונה בפרויקט הטלפונים של שב"ס

 בשירות בתי סוהר נתקלים בשנים האחרונות ביותר ויותר עבירות שמבוצעות על ידי אסירים באמצעות הטלפון הציבורי בכלא. במיוחד מדובר בעבירות מרמה והונאה באמצעות מספרים של כרטיסי אשראי ותעודות זהות, שהאסירים משיגים משותפים בחוץ, או בדרכים מתוחכמות ויצירתיות יותר.  

לאסיר אילן ראובן היתה שיטה כמעט זהה לבצע את ההונאות שלו, והיא הגיעה לתפחו בתוך בית הכלא ממש, כך לפחות עולה מ-12 אישומים בהם הוא הורשע לאחרונה על ידי שופט בית משפט השלום ברמלה, ד"ר עמי קובו.

יום אחד, בעת שראובן ריצה עונש מאסר בבתי הסוהר ניצן ומעשיהו, השיקה חברת "לינק יו" את המיזם הניסיוני "פרי פון", המבקשת להטמיע בשב"ס רכישה של כרטיסי חיוג עבור אסירים, שלא באמצעות בזק. ראובן ניצל עד תום את המיזם הניסיוני, הוא הצליח לשים יד על מנוי של החברה, חיבר אותו למספרי כרטיסי אשראי ומספרי תעודות זהות תואמים, שגם אליהם הגיע בדרכיו המתוחכמות.

באמצעות כרטיסי החיוג ומספרי הכרטיסים ותעודות הזהות ביצע ראובן אין ספור מעשי מרמה. ראובן נהג להתקשר לבעלי עסקים שונים באמצעות מנוי ה"פרי פון", או מאחד הטלפונים הרגילים במתקני הכליאה בהם שהה. הוא הציג את עצמו כאיש עסקים בשם בדוי המעוניין לבצע רכישה טלפונית של מוצרים שונים בשווי של עשרות אלפי שקלים.

לאחר אישור העסקאות ראובן היה מודיע לבעלי העסקים כי הוא שולח אדם מטעמו לאסוף את הסחורה. לשם כך הוא יצר קשר עם חברות הובלה או נהגי מוניות ושלח אותם לאסוף את הסחורה. למובילים הוא הורה להעביר את הסחורה לכתובת מסוימת, שם חיכה נציג מטעמו, שילם למובילים ונטל את הסחורה.

בסך הכל הצליח ראובן לקבל במרמה סחורה בשווי כולל של כ-167 אלף שקל. בכתב האישום שהוגש נגדו נטען גם כי ניסה לקבל במרמה סחורות נוספות בשווי כולל של כ-88 אלף שקל. הסחורה שקיבל במרמה כוללת, בין היתר, מוצרי חשמל, רהיטים, ילקוטים, משקאות אלכוהוליים ואפילו קלנועיות.

במהלך משפטו של ראובן התברר כי ביצע את העבירות על רקע חובות הימורים. לטענתו, הוא ובני משפחתו אף אוימו על ידי בעלי החוב, אבל השופט קובו לא התרשם. "הנאשם הוכיח במעשיו כי אין אף בסורגי בית הסוהר כדי למנוע ממנו מלבצע עבירות. העובדה שעלה בידו של הנאשם לבצע את העבירות במקרה הנוכחי בהיותו מאחורי סורג ובריח, מחייבת התייחסות עונשית הולמת, אשר יהיה בה כדי למנוע ממנו בעתיד מלשוב לסורו, ולהגן על הציבור מפניו", ציין בהחלטתו השופט קובו.

"השיקול השיקומי אינו מצדיק חריגה מהמתחם לקולא, ולא התרשמתי כי קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. אף שירות המבחן לא התרשם מאפשרות שיקומית ממשית עבור הנאשם, וזאת בשל העדר הבנה ויכולת של הנאשם לעריכת בדיקה כנה ומעמיקה באשר לעומד בבסיס מצבו והתנהגותו העבריינית. העבירות שביצע הנאשם בוצעו למען בצע כסף, מדובר בעבירות כלכליות, ובעבירות מסוג זה הענישה צריכה לכלול אף רכיב כלכלי משמעותי, אשר יעביר לנאשם מסר ברור בדבר העדר כדאיות כלכלית של ביצוע העבירה".

השופט קובו גזר על ראובן ארבע שנות מאסר, 30 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקל. כמו כן קבע השופט כי ראובן יפצה את קורבנותיו בסכום כולל של כ-175 אלף שקל.
את התביעה במשפט ייצגה עו"ד לירון תמם-שטרית. את ראובן ייצג עו"ד גדי ציון.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *