 |
| מי החברים שלו. יוסי מוסלי |
האם יורשיו של יצחק אברג'ל, אשר נאשמים וחשודים ברציחות של אנשים המזוהים עם ארגון הפשע של יוסי מוסלי, פגעו לכאורה באנשים של ארגון אשר מצוי בקשרים טובים עם הבוס הגדול שלהם?
בעוד ימ"ר תל אביב ויאחב"ל מתארים בבתי המשפט מלחמת עולם בין שני הארגונים, במסגרת מה שנקרא תיק ג'ורדן, באגף המודיעין של המשטרה יש כנראה גם כאלה שאינם מודעים כלל למלחמה הזו שגבתה כבר 14 קורבנות בשנה וחצי האחרונות. כך לפחות זה נראה בדו"ח שהגישה המשטרה לבית משפט המחוזי מרכז במסגרת המאמצים להשאיר בתנאי הפרדה ארצית את יוסי מוסלי. בדו"ח הזה ארגון מוסלי וארגון אברג'ל הם חברים לנשק: "לארגון מוסלי יש קשרים עם ארגוני פשיעה אחרים במחוז תל אביב והמרכז", נטען, "לארגון יש קשרים עם ארגון מולנר וארגון האחים אברג'ל, כמו כן מקיים קשרים עם משפחת חרירי ודומרני".
אז מה החיבור הנכון? עד ל-28 בפברואר אמורה להתקבל בבג"צ תשובה גם לעניין הזה, במסגרת תשובת המדינה בעניינו של האסיר יוסי מוסלי אשר שוהה בתנאי הפרדה זה ארבע וחצי שנים.
הסיבה הרשמית להכנסתו של מוסלי להפרדה היתה, שביום הולדתו נערך חיפוש בחדר בו הוא שהה ובארון שלו נמצאה וודקה, מוסווית בתוך בקבוק חתום של מיים מינרלים. מאז, בתי משפט מחוזיים האריכו את תקופות ההפרדה שלו שוב ושוב, שישה חודשים כל פעם, על בסיס מידע מודיעיני של שב"ס ומשטרת ישראל. בדו"חות המודיניים נטען כי יש חשש לחייו של מוסלי אם יחזור לאגפים רגילים, אבל גם לחייהם של אחרים.
בחודש ינואר 2013 קבעה שופטת בית משפט המחוזי, קלרה רג'יניאני, להוציא את מוסלי מההפרדה אחרי שפרקליטו, עו"ד מוטי כץ, שכנע אותה כי פריטים רבים במידע המודיעיני שהוצג לה ממוחזרים ואינם עדכניים.
המדינה עתרה לבג"צ נגד ההחלטה של השופטת המחוזית הבכירה, ובמסגרת העתירה נחשפים לראשונה פרטים נדירים מהדו"חות המודיעינים על מוסלי. העניין הוא, שעיון בחלקים מהדו"ח שצורף לעתירה עשוי ללמד על שטחיות המידע המודיעיני אשר מוצג לשופטים אשר מתבקשים להאריך שהות של אסירים בהפרדות. הדו"חות מוגשים כמו כתבה לא מעודכנת בעיתונים, הם כלליים ביותר, משולבים באמירות סתמיות וחסרים בהם דוגמאות ספציפיות להוכחת הטענות.
לקראת הדיון שייערך השבוע אני מפרסם את תמצית הסקירה המודיעינית בעניינו של מוסלי כפי שנמסרה לבית המשפט, ומי שמכיר את הנפשות הפועלות יבחין מיד גם בבעייתיות העולה מן הדברים.
"בידי שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל מידע מודיעיני רב, מקיף, מהיימן ומגוון, המלמד כי יוסי מוסלי עומד בראש אחד מארגוני הפשע הגדולים בישראל", נטען באמירה הכללית שבפתח העתירה. "הוא שותף לניהול באופן שוטף ומעביר הנחיות לפעילי הארגון לבצע עבירות… המידע מתייחס בין השאר לתקופת שהותו בבית הסוהר. בפרט קיים מידע מודיעיני המלמד על מעורבות בניהול ארגון הפשע גם במחצית השנה האחרונה".
עכשיו מתייחס מנסח העתירה לדיונים שנערכו בוועדת ההפרדות הארציות של שב"ס, שעל פיהן החליט מפקד מחוז מרכז לבקש מהשופטת רג'יניאני את המשך ההפרדה של מוסלי. לסיכומי הוועדה שהוגשו לשופטת, צורף גם תצהיר של קמ"ן מחוז מרכז בשב"ס אשר מנה את העילות להחזקתו בהפרדה, "הבטחת שלומו בריאותו ובטחונו של מוסלי ואסירים אחרים… מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין בבית הסוהר".
הקמ"ן המחוזי צירף גם סקירה של אגף המודיעין בשב"ס בה נכתב: "מידע פלילי הצטרף אודותיו הכולל כוונות פגיעה בסגל, כוונות פגיעה באחרים, והמשך מעורבות פלילית גם מתוך הכלא… יוסי מוסלי עומד בראש ארגון פשיעה המצוי בקשרי חברות וקשרים עסקיים עם משפחות וארגוני פשע, ומנגד, בקשרי יריבות עם ארגונים אחרים…".
את הדו"ח הזה פסלה השופטת רג'יניאנו, ונציגי שב"ס בעתירה לבג"צ נגד ההחלטה הודו כי חלקים בדו"ח לא היו מעודכנים: "האמור בעניין 'כוונות פגיעה בסגל' נכתב בטעות. לאמיתו של דבר אין בשב"ס מידע על כוונות של מוסלי לפגוע באיש סגל".
לשופטת הוגש גם דו"ח מודיעיני של משטרת ישראל שבו נכתב: "ארגון פשיעה מוסלי עוסק בתחום הלבנת הון, מרמה, הימורים, ניהול בתי קזינו, פריטה וניכיון צ'קים, כולל סחיטת דמי חסות. לארגון מוסלי קשרים עם ארגוני פשיעה אחרים במחוז תל אביב והמרכז, לארגון קשרים עם ארגון מולנר וארגון האחים אברג'ל, כמו כן מקיים קשרים עם משפחת חרירי ודומרני. ארגון מוסלי מסוכסך עם ארגוני פשיעה יריבים, סכסוכי הארגון כוללים פגיעות וחיסולים הדדיים… ארגון מוסלי הינו ארגון בעל צביון פלילי אלים וכוחני, אשר החל את פעילותו בעיקר בתחום ההימורים, והפך לארגון בעל כוח רב בתחומי הפעילות הפלילית באזור תל אביב, שבראשו עומד האסיר ושני אחיו. משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו מהפרדה בשל הנימוקים הבאים: מסוכנות האסיר בהעברת מסרים והמשך פעילות פלילית, מסוכנות הארגון, מסוכנות מסכסוכים עם יריבים".
הטענה לחוסר הרצינות בדו"ח של משטרת ישראל מתייחסת לאמירה לפיה לארגון מוסלי יש "קשרים עם ארגון מולנר וארגון האחים אברג'ל, כמו כן מקיים קשרים עם משפחת חרירי ודומרני". מעבר לכך שחלק מהארגונים המוזכרים מסוכסכים בינם לבין עצמם (למשל, הסכסוך הידוע בין ארגון אברג'ל לבין ארגון דומרני), עולה גם שאלה בנוגע לקשרים של מוסלי עם ארגון אברג'ל. בדו"ח שהוגש לבית המשפט מצוין כי מוסלי מצוי בקשרים עם ארגון אברג'ל, בעוד שבמעצרים של עבריינים המזוהים עם יצחק אברג'ל נטען, כי במסגרת סכסוך עם ארגון מוסלי הם היו מעורבים בחיסולים של אבי דוד, יצחק גפן, שרון מזרחי וג'ורדן אזולאי אשר היו מזוהים עם ארגון מוסלי. בצוות המשפטי של מוסלי תוהים, כיצד יכולה משטרת ישראל לנפק דו"ח מודיעיני כזה לבית משפט אחד, ודו"ח מודיעיני הפוך לחלוטין לבית משפט אחר.
את הדילמה הזו אמורים שופטי בג"צ לפתור. בשלב הראשון הם לא קיבלו את העתירה של שב"ס אלא נתנו לארגון 15 יום להציג להם פיתרון יצירתי להמשך אחזקתו של מוסלי בתנאי הפרדה. דיון לגופה של העתירה ייערך ביום חמישי הקרוב, 28 בפברואר.
כאב השיניים של שי שירזי
 |
| שאלה עקרונית. עו"ד סגרון |
בתוך כך, ב-28 לפברואר אמור להתברר בבג"צ גם עניינו של האסיר שי שירזי. באמצעות עו"ד ג'קי סגרון, שירזי מבקש מבית משפט העליון רשות לערער על החלטת בית משפט המחוזי באר שבע אשר נמנע מהתערבות בהחלטת שירות בתי הסוהר, שלא לאפשר לו טיפול שיניים מרופאו הפרטי אלא מרופא של שב"ס בלבד.
עו"ד ג'קי סגרון מבקש מבג"צ להתערב בהחלטה, שיש בה שאלה עקרונית, האם לאסיר יש את הזכות לבחור את הרופא שיטפל בו. סגרון טוען כי מדובר ב"עניין אנושי בעל השלכות ציבוריות משפטיות וחוקתיות, שאלה בעלת השלכה גורפת על כלל האסירים הפליליים בישראל, היינו, האם אסיר זכאי לקבל טיפול רפואי נוסף על זה הקיים בסל הטיפול של שירות בתי הסוהר".
עו"ד סגרון כותב בעתירה כי שירזי, 28, שפוט למאסר ממושך של 66 חודשים, הוא נתון בתנאי הפרדה (זוגית) כאשר כל שישה חודשים הוא מנוייד ממתקן הפרדה אחד לאחר, וכעת הוא בכלא אשל בבאר שבע. בתקופה האחרונה התפתחה בפיו עששת, שגורמת לו כאבים ומחייבת טיפול רפואי. לשם כך הוא זימן את ד"ר יעקב גרימברג, שמבקש לבצע בפיו כמה סתימות "לבנות", בעוד שרופא השיניים של שב"ס מציע לבצע לו סתימות "אפורות" שיפגמו לטענתו באסתטיקה של פיו. שירזי פנה בכתב למפקדי כלא אשל וביקש לאשר את כניסת הרופא הפרטי אך נענה בשלילה.
בחודש יולי אשתקד עתר עו"ד סגרון לבית משפט המחוזי בבאר שבע, שיורה לשב"ס לאפשר את קבלת הטיפול בהסתמך על תקדימים דומים, והשופט יעקב פרסקי ביקש משני הצדדים לחדד את טיעוניהם. כך, בעוד האסיר שירזי סובל מכאבים בתא המבודד שלו, במשך ארבעה חודשים נדרש הסניגור שלו להציג עוד עוד נימוקים והשלמות לבקשה. בסופו של דבר, ב-4 לפברואר התקבלה החלטת השופט לדחות את העתירה בהסתמך על הטענה הראשונית, שהאסיר מקבל טיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות של שב"ס.
בבקשת הרשות לערעור מצטט עו"ד סגרון מחוק זכויות החולה – על זכות המטופל לקבל דעה נוספת ועל חובת המוסד המאשפז לאפשר לו ליישם את הזכות הזו. עו"ד סגרון מצטט גם מפקודת נציבות בתי הסוהר, המאפשרת ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים, בכפוף לחוק זכויות החולה (הנ"ל). לסיום טוען סגרון, כי לא ברור מדוע כלל האסירים זוכים לטיפול רפואי פרטי ואילו בעניינו של שירזי נוקט שב"ס בגישה אחרת, מבלי שיש ידיעה מודיעינית שלילית בעניינו של ד"ר גרימברג.
השופט יורם דנציגר מבית משפט העליון הורה לשב"ס להגיב על בקשת הערעור עד יום חמישי, 28 פברואר.
