"מאז המקרה חיי השתנו מקצה לקצה. מאישה פעילה ועצמאית הפכתי לאישה מוגבלת מבחינה גופנית, החוששת לצאת מביתה לבד, אפילו לקניות של מוצרים בסיסיים בחנות המכולת הקרובה לביתי, ואני נאלצת להיעזר בבני משפחתי, עובדת הביטוח לאומי או שכנים טובים".
כך כתבה קשישה בת 86 מאשקלון לשופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אליהו ביתן, בעת שעמד לגזור את דינם של להב בניטה (28) ועומרי ארבל (22), אשר הורשעו בשוד הקשישה בסמוך לסניף בנק לאומי באשקלון. במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים תוקן כתב האישום נגד שני הנאשמים, והשופט ביתן גזר עליהם שלוש שנות מאסר כל אחד.
ב-7 באוקטובר 2010, אחר הצהריים, המתינו בניטה וארבל בסניף הבנק והבחינו בקשישה בשנות ה-70 לחייה, כשזו משכה 5,444 שקלים במזומן מחשבון הבנק שלה. השניים החליטו לשדוד אותה, וכאשר המתלוננת יצאה מסניף הבנק, בניטה עקב אחריה ואילו ארבל המתין לו בקרבת מקום ברכב המילוט. המתלוננת הלכה לאיטה, וכשנעצרה התקרב אליה בניטה מאחור ואחז בחוזקה בתיקה שהיה תלוי על כתפה. המתלוננת הסתובבה לעברו, הוא משך בחוזקה את התיק עד ששוחרר מאחיזתה והפיל אותה לרצפה. לאחר מכן ברח עם התיק שהכיל את הכסף המזומן, פנקס שיקים, טלפון נייד ומשקפי ראייה, והגיע לרכב בו המתין לו ארבל.
בעוד השניים נמלטו מהמקום, הקשישה פונתה לבית החולים ברזילי, שם התברר כי נחבלה בידה השמאלית, בכף ידה ובברכיה.
במסגרת הסדר הטיעון הודו שני הנאשמים בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, כמו גם בעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע. תסקירי מבחן שנערכו לשניים גילו כי מצבו הכלכלי של בניטה, המתקיים מקצבת נכות של הביטוח הלאומי ומעבודה בעסק לעבודות עפר ופיתוח השייך לאביו, דחוק והוא שרוי בחובות כבדים אותם התקשה להסביר. כמו כן, הוא הביע חרטה על האופן בו התמודד עם החובות.
ארבל, חייל רווק ובן לאב מכור לסמים שריצה מאסרים, התברר כמי שגם שירותו הצבאי התאפיין בבעיות משמעת ועריקויות, וכאחד המתנדנד בין העולם הנורמטיבי לעברייני. בפגישות עם שירות המבחן הביע רצון להיפגש עם הקשישה ולהתנצל בפניה על השוד, אולם היא סירבה בטענה שלא תוכל לעמוד נפשית במפגש זה.
התובעת, עו"ד איילת קדוש, טענה כי מדובר בעבירות חמורות וכי אין לתת משקל משמעותי לנסיבותיהם של הנאשמים. היא דרשה לגזור עליהם עונש מאסר משמעותי וכן לחייבם לפצות את הקשישה.
הסנגור של בניטה, עו"ד מוטי בניטה, ציין את נכותו של מרשו והוסיף כי ביצע את השוד עקב חוסר יכולתו לפרנס את משפחתו, באופן ספונטני וללא שכיסה את פניו, זמן קצר אחרי שקיבל טלפון מאיים על רקע מצוקתו הכלכלית.
סנגורו של ארבל, עו"ד ארד טל, ציין את גילו הצעיר של מרשו וטען כי ביצע את השוד באופן ספונטני, טיפשי וילדותי, וכי לא הייתה לשני הנאשמים כל כוונה לפעול באלימות כלפי הקשישה. הוא ציין גם כי הנאשם היה מוכן להיפגש עם קורבן העבירה, שלא הייתה מעוניינת בכך. הסנגור ציין עוד, כי ארבל שירת בצה"ל כלוחם במשך כשנה וחצי, ושירותו הצבאי הוקפא על ידי צה"ל בעקבות השוד. "שליחתו למאסר תהיה עבורו הרסנית", טען עו"ד טל.
"חטיפת תיק מאדם ההולך לתומו ברחוב היא מעשה שפל", קבע השופט ביתן בהחלטתו, "בדרך כלל, קרבן העבירה אינו יכול להתנגד, בין משום שהוא נעשה בהפתעה ובין משום נחיתותו הפיזית ביחס לתוקף, והוא מוצא את עצמו גזול, חסר אונים, המום ופגוע. אינני מקבל את הטענה שהמדובר במעשה ספונטני". מלבד עונש של שלוש שנות מאסר בפועל גזר השופט על השניים שנת מאסר על תנאי וחייב אותם לפצות את הקשישה בסכום של 15 אלף שקלים.
