נימוקי התובע, עו"ד ראאד ענוז, בבקשה למעצר עד תום ההליכים מדברים בעד עצמם. כתב האישום כולל שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים. לפי כתב האישום סחטו המשיבים שני מתלוננים במספר הזדמנויות, תוך שימוש באיומים קשים והטלת אימה. כתוצאה ממעשי הסחיטה קיבלו הנאשמים, רוני הררי ואנדריי סבסטיאנוב, רכב ב.מ.וו. שנת ייצור 2011 בשווי 410 אלף שקל, ג'יפ שבורלט קפטיבה ועוד כספים רבים
הראיות של התביעה הן:
עדויות של המתלוננים ובנות זוגם במשטרה, שבהן הם מספרים אודות הסחיטה באיומים על ידי שני הנאשמים ואחרים. עדות של הרב דניאל זר, המאשר כי המתלונן, מיכאל בריסקוב, פנה אליו סמוך לאירוע וביקש ממנו כי יפעיל את השפעתו אצל הררי, כדי שיחזיר לו את ה-ב.מ.וו. הבעלות על הרכב הועברה על שמו של סבסטייאנוב על דעתו והסכמתו של הררי. ג'יפ השברולט שנלקח מהמתלונן השני, אייל זוארס, נתפס אצל סבסטייאנוב בשעה שהסיע עובדת של הררי.
עוד נטען בבקשה, כי בחקירתו במשטרה טען הררי שהרכבים נמסרו לסבסטייאנוב ללא ידיעתו, אולם בראיון שנערך עימו בתכנית הטלוויזיה "פנים אמיתיות" בערוץ 10 אמר הררי כי ה-ב.מ.וו שייכת לו וסבסטייאנוב רק משתמש בה. סבסטייאנוב טוען כי ג'יפ השבורלט נמסר לו על ידי המתלונן זוארס בהסכמה לצורך מכירתו, ואילו את ה-ב.מ.וו הוא רכש מהמתלונן בריסקוב ושילם במזומן.
עוד טוען התובע, נגד הנאשמים קמות שתי עילות מעצר, שכל אחת מהן מצדיקה מעצר עד תום ההליכים: מסוכנות, שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים.
לפי התובע, המסוכנות של הררי נלמדת אף מעברו הפלילי המכביד הכולל 23 הרשעות קודמות בעבירות סחיטה באיומים, אלימות, רכוש וסמים. כמו כן, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי חב הפעלה של 24 חודש מבית משפט מחוזי בבאר שבע, שניתן ביום 25.2.09 בגין עבירות סחיטה באיומים. לחובתו של סבסטייאנוב יש הרשעה קודמת בגין החזקת נשק שלא כדין מיום 31.5.07.
מנגד, לזכותו של הררי ניתן לומר שרב הנסתר על הגלוי בפרשה הזו, שכן שני המתלוננים מזוהים בחיי היום יום שלהם עם העולם התחתון והשוק האפור, ועוד כמה פרטים שבשלב הזה עדיין מוקדם לחשוף. האחד הוא בעל משרד לניכיון צ'קים, הלוואות, גבייה וכל השאר. השני מחובר לסוחרי רכב בעייתיים, איש מפוקפק עם רקורד שעוד ייבדק בימים בהקרובים.
בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו מדינת ישראל נגד 1. רוני בן מאיר הררי יליד 9/3/1966 2. אנדרי בן אלכסנדר סבסטיאנוב יליד 8/10/1967
כ ת ב א י ש ו ם
אישום ראשון: העובדות (מרחב דן פלא 67253/12):
1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עסקו אייל זוארס (להלן – המתלונן) ואבי לוי בניכיון שיקים.
2. במהלך חודש אוגוסט 2010 או בסמוך לכך, נקלעו המתלונן ואבי לקשיים כלכליים ולא יכלו לשלם את חובותיהם.
3. בסמוך לכך, פנה אבי לנאשם 1 וביקש כי יסייע בידו להסדיר את החובות שלו כלפי נושיו ולגבות את חלקו של המתלונן בחובות שנוצרו על ידו, לטענתו.
4. במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש אוגוסט 2010 או בסמוך לכך, נערכה ישיבת בוררות בפני נאשם 1 ובנוכחות נאשם 2 ובמהלכה נקבע כי המתלונן ישלם לנאשם 1 סכום של 250,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 10,000 ₪, בטענה כי החוב של המתלונן כלפי אבי, עבר לנאשם 1.
5. בסמוך לאחר מכן, במספר הזדמנויות שילם המתלונן לנאשם 1 באמצעות נאשם 2, משך שבעה חודשים, סכום של 70,000 ₪.
6. בהמשך לכך, נקלע המתלונן לקשיים כלכליים ולכן הפסיק לשלם לנאשם 1 כספים.
7. במועד שאינו ידוע למאשימה, בחודש ינואר 2012 או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים 1 ו- 2 קשר לסחוט את המתלונן באיומים, כדי לגבות את יתרת החוב הנטען של המתלונן, כלפי נאשם 1.
8. בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיע נאשם 2 לסופרמרקט בגבעת שמואל למפגש עם המתלונן והורה לו להמתין במקום עד להגעתו של נאשם 1. המתלונן ציית להוראתו של נאשם 2 וחיכה ברכבו עד לבואו של נאשם 1. בהמשך לכך, הגיע נאשם 1 למקום, כשהוא מלווה באחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, בשני רכבים. או אז, הורה נאשם 1 למתלונן לנסוע ברכבו אחריו, לתחנת דלק סמוכה. בסמוך לאחר מכן, החנה נאשם 1 את רכבו מאחורי תחנת הדלק ונכנס לרכבו של המתלונן יחד עם נאשם 2. נאשם 1 איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו כי: "יחתוך לו את הפנים", אם לא ישלם לו סכום של 100,000 ₪. המתלונן, אשר חשש פן יבולע לו, הבטיח לנאשם 1 לשלם את יתרת החוב בהקדם. למחרת שילם המתלונן לנאשם 1 סכום של 5,000 ₪.
9. ביום 6.2.12 או בסמוך לכך, השתמש המתלונן ברכב ג'יפ מסוג שברולט קפטיבה אשר בחזקתו של רפי ארז.
10. במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביום 6.2.12 בשעות הבוקר או בסמוך לכך, התקשר נאשם 1 למתלונן ואמר לו כי יש לו הצעה עסקית מעניינת ועליו להתייצב אצלו בביתו ברחוב האירוסים 57 במושב קדימה (להלן – ביתו של נאשם 1) בשעה 17:00, כדי לדון בה.
11. בסמוך לשעה האמורה, הגיע המתלונן עם הרכב לביתו של נאשם 1.
12. בסמוך לכך, הובילו הנאשמים 1 ו- 2 את המתלונן לבית אחר במושב קדימה (להלן – הבית האחר), בטענת כזב, כי עליהם לפגוש שם חבר אחר. בהמשך, הורו הנאשמים 1 ו- 2 למתלונן להתלוות אליהם לחדר קטן בבית האחר, כשהם מצויידים באלה ובסכין. נאשם 1 איים על המתלונן, בפגיעה שלא כדין בגופו, באומרו: "מפה אתה לא יוצא היום עד שאתה גומר את החוב". המתלונן אשר חשש לחייו הבטיח לשלם בשיקים, באם יאפשרו לו לחזור לביתו. בתגובה לכך, הודיע נאשם 1 למתלונן כי החליט לקחת לו את הרכב. המתלונן אמר לנאשם 1 כי הרכב אינו בבעלותו ולכן לא ניתן למסור לו אותו, אך נאשם 1 השיב לו כי "מי שיש לו בעיה שיבוא אליי". בסמוך לאחר מכן, הסיע נאשם 2 את המתלונן לביתו ללא הרכב.
13. במעשיהם המתוארים לעיל, קשרו הנאשמים קשר לבצע פשע, איימו על המתלונן, בצוואת חדא, בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו, הכל כדי להניע אותו לשלם כספים לנאשם 1 וכתוצאה ממעשיהם קיבלו את הרכב לידיהם.
הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים: קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק הנ"ל.
אישום שני: העובדות (מרחב דן פלא 78032/2012):
1. בתקופה הרלבנטית, היה מיכאל סריקוב (להלן – המתלונן) מיודד עם בועז משה (להלן – בועז) ועסק בסחר בכלי רכב.
2. במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש מאי 2011 או בסמוך לכך, נתגלע סכסוך עסקי בין בועז לבין אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן – האחר) על רקע עסקת מכירת משאית שלא יצאה לפועל (להלן – הסכסוך העסקי).
3. בסמוך לאחר מכן, איים האחר על בועז כי נאשם 1 יתקשר אליו ו"יטפל בו" ולא יקבל תמורת המשאית פרוטה.
4. בסמוך למתואר, התקשר בועז למתלונן וביקש ממנו לברר, את פשר מעורבותו של נאשם 1 בסכסוך העסקי. המתלונן יצר קשר באמצעות חברו עם נאשם 1 וזה השיב לו כי אין לו קשר לסכסוך העסקי.
5. במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך חודש יוני 2011 או בסמוך לכך, התקשר נאשם 1 לבועז וטען בכזב פניו, כי יש לו הצעה עסקית עבורו ועליו להגיע אליו לביתו ברחוב האירוסים 57 במושב קדימה (להלן – ביתו של נאשם 1), כדי לדון בהצעתו.
6. בסמוך לכך, הגיע בועז מלווה באחיו לביתו של נאשם 1, או אז, הודיע להם נאשם 1 כי עליהם לשלם לו כספים בגין "עירוב שמו" כבורר בסכסוך העסקי. בועז השיב לנאשם 1 כי אינו מעוניין לשלם לו, שכן לא פנה אליו כלל.
7. נאשם 1 התקשר לחברו של המתלונן והודיע לו כי עליו לשאת בהוצאות בגין עירוב שמו כ"בורר" בסכסוך העסקי.
8. לאחר דין ודברים, הודיע המתלונן לנאשם 1 באמצעות חברו כי הוא ישלם לנאשם את מבוקשו.
9. בהמשך לכך, נפגש המתלונן בנאשם 1 ברחוב אלנבי בת"א וביקש את עזרתו בגביית חוב מאחר. נאשם 1 הביע את נכונות לבצע גבית החוב של המתלונן תמורת סכום של 40,000 ₪.
10. במועד שאינו ידוע, במהלך חודש יוני 2011 או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים 1 ו- 2 קשר לסחוט את המתלונן באיומים. א. במסגרת הקשר ולשם קידומו, בסמוך למתואר, במספר הזדמנויות, הגיע נאשם 2 מלווה באחרים, לביתו של המתלונן והודיע לאשתו כי "נאשם 1 מחפש אותו". ב. כתוצאה מהביקורים התכופים של נאשם 2 בביתו, הגיע המתלונן לביתו של נאשם 1. או אז, הסיעו הנאשמים 1 ו-2 יחד עם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, את המתלונן לחורשה בקרבת ביתו של נאשם 1, ברכבם.
ג. בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, הורה נאשם 1 למתלונן לצאת מהרכב ואיים עליו בפגיעה שלא כדין באומרו: "מפה אתה לא יוצא בחיים, אלא אם תשלם סכום של 40,000 ₪ אשר הבטחת".
ד. כתוצאה מהאיומים של הנאשמים 1 ו- 2, הסכים המתלונן לשלם לנאשם 1 את מבוקשו.
ה. בהמשך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, הודיע נאשם 1 למתלונן כי החל מהיום הינו שותפו בעסקי הרכב אשר בבעלות המתלונן. המתלונן הסכים והנאשמים הסיעו אותו בחזרה לביתו של נאשם 1.
11. כעבור כחודש, במסגרת הקשר ולשם קידומו, התקשר נאשם 1 למתלונן ואמר לו כי הוא חייב לו, כעת, מיליון וחצי ₪, שכן הבטיח שותף בעסקי הרכב ולא עמד בהבטחתו. המתלונן סירב לשלם.
12. עובר ליום 26.7.11 או בסמוך לכך, הגיע המתלונן ברכב מסוג ב.מ.וו. אשר בחזקתו, לבית נאשם 1. בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, הורה נאשם 1 למתלונן לרשום זיכרון דברים בכתב ידו, לפיו הוא מוכר את הרכב לנאשם 2 תמורת 410,000 ₪ במזומן. המתלונן סירב לרשום מסמך כפי שדרש ממנו נאשם 1. בתגובה איים נאשם 1 על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, באומרו: "אם יש לך אומץ אל תחתום על זיכרון הדברים". לנוכח האמור, הסכים המתלונן לחתום על זיכרון דברים לפיו הוא מוכר את הרכב לנאשם 2 למרות שלא קיבל מאומה תמורתו.
13. במעשיהם האמורים לעיל, קשרו הנאשמים קשר לבצע פשע, ואיימו על המתלונן, בצוואת חדא, בעל פה ובהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו, הכל כדי להניע אותו לשלם לנאשם 1 סכום של 40,000 ₪ ולסחוט רכב בשווי 500,000 ₪. כתוצאה ממעשיהם, קיבלו לידיהם סכום של 40,000 ₪ ורכב ב.מ.וו. שנת ייצור 2011.
הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים: קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק הנ"ל.
ראאד ענוז, עו"ד סגן בכיר בפרקליטות מחוז ת"א פלילי
