החמקן שהתרסק – יורם אלעל הסתבך בברזיל

אמיר זוהר ל"ידיעות אחרונות", 11 אוקטובר, 2011

הפוסט נכתב ביום ג', 11 באוקטובר, 2011 בשעה 21:29

ליורם אלעל יש אויבים מרים בקואליציית ארגוני הפשע של אבוטבול, רוזנשטיין ואוחנה, שם בטוחים כי הוא אחראי להפקת החיסולים של הבוסים, פליקס אבוטבול וחנניה אוחנה, ולחלק מניסיונות החיסול של זאב רוזנשטיין. אחרי שניצל מניסיונות חיסול ונמלט מישראל וארצות הברית, אפילו מהכלא באורוגוואי הוא הצליח לברוח לברזיל, שם הוא נעצר בערב יום הכיפורים בחשד לשותפות ברשת להברחת מכוניות יוקרה ומכונות הימורים. יחצ"נים של המשטרה בישראל וארצות הברית הדביקו לו את התואר, "גדול סוחרי האקסטזי", אבל הם טעו והטעו, כי אלעל היה ונשאר עבריין מרמה מתוחכם ואלים, וגם, גובה מדופלם אשר יחד עם שמעון זריהן תפקד כמפיק החיסולים של ארגון אברג'ל. עכשיו, אחרי ש"החמקן" נעצר בברזיל עולה שוב השאלה: האם הוא "יזמר" על הבוס הגדול יצחק אברג'ל?

עבריין של ניירות שהפך למפוצץ. יורם אלעל

חלקלק וחמקמק, מבריק ומתוחכם, רגיש וטוב לב, אבל גם מופרע חסר רחמים. כך ניתן לתאר את "החמקן" — יורם אלעל — העבריין הישראלי, אחת הדמויות הכי מקורבות ליצחק אברג'ל, שנעצר בערב יום הכיפורים בברזיל. לא סתם הוא זכה לכינוי "החמקן": אלעל ניצל ממספר ניסיונות התנקשות, חמק מאישומים על מעורבותו בחיסולים של כמה מבכירי העבריינים בישראל כמו זאביק רוזנשטיין ופליקס אבוטבול והצליח לברוח גם מהחוק בארצות הברית.

אלעל התחיל, ויש כאלה בעולם הפשע שיגידו שהוא גם נשאר, כעבריין מרמה ונוכלות שבמסגרת מלחמת ההישרדות שלו בג'ונגל הקרימינלי בנתניה פיתח תורת לחימה אלימה וקטלנית שהפכה לסמל המסחרי שלו. המעצר בריו מצביע על כך שבברזיל הוא בעצם חזר לעשות מה שעשה הכי טוב בתחילת דרכו. "יורם היה עבריין של ניירות", מספר אסיר אשר הכיר אותו בכלא כפר יונה

בשנת 1993, "הוא ישב על עבירות מרמה ועוקצים כלכליים, לא משהו גדול, כמה עשרות אלפי שקלים".

כוח משימה מיוחד של המשטרה הפדרלית, משולב ביחידות ללחימה בפשיעה כלכלית בינלאומית, עצר את אלעל ביום שישי ביחד עם עוד 12 חשודים. לפי החשד, החבורה הבריחה לברזיל עשרות מכוניות יוקרה גנובות, מכונות הימורים ותכשיטים בהיקפים של כמה עשרות מיליונים. המיזם פעל במשך שנתיים ומיליוני הדולרים שהוא הניב הושקעו בנכסי נדל"ן ומיזמים כלכליים.

מעבר לאגדת הפשע על דרכו לצמרת של "החמקן" הישראלי, שהיתל בארגוני פשיעה ובקצינים בכירים של יאחב"ל וה־DEA (הרשות האמריקאית למלחמה בסמים), נפתחה כעת מחדש שאלה שעלתה לדיון כמה פעמים מאז נמלט אלעל לגלות בדרום אמריקה לפני שבע שנים: האם עונש מאסר ארוך יגרום לו לפתוח את הפה נגד הבוס הגדול, יצחק אברג'ל? כדי להרהר בתשובה חייבים להכיר את סיפורו של אלעל.

מבצע חיסול פליקס אבוטבול
בתחילת שנות האלפיים אלעל היה אסיר משוחרר ועבריין ברוטלי שהתקרב מאוד למנהיג משפחת הפשע המיתולוגי פליקס אבוטבול. אבל דווקא משום כך הוא איים קודם כל על ההגמוניה של הבן המקורב לפליקס, אסי אבוטבול, ולכן סר חינו. יום אחד בשנת 2001 נשלח אלעל על ידי אסי אבוטבול להזיז את מכונית הב־מ־וו של אבוטבול עצמו אשר חנתה ליד "קפה קינמון", אז קפה הבית של המשפחה ברחוב רמז בנתניה. המכונית הממולכדת התפוצצה, אלעל נפצע קשה ברגלו ובטנו. הוא החלים, אך הצלקות לא הגלידו.

מאז אותו אירוע הפך אלעל בעל כורחו לאיש אשר מסמל את תחילת השקיעה של משפחת הפשע אבוטבול, שנקלעה אז למאבק שליטה על שוק ההימורים באינטרנט מול קואליציית ארגוני הפשע של האחים גבריאלי, אברג'ל ואלפרון. העבריין היפואי שמעון זריהן גייס את אלעל ממיטת חוליו היישר לארגון הפשע המתחרה של יצחק אברג'ל. במשפחת אבוטבול ובמשטרה מייחסים לאלעל וזריהן את הפקת החיסול של פליקס אבוטבול ברחבת הכניסה לקזינו רויאל של "הסנדק" במרכז פראג בחודש אוגוסט 2002. האשמות דומות מייחסים לצמד אלעל וזריהן גם במשפחת אוחנה, הפעם באשר לרצח אחיהם חנניה במרץ 2003. הקודקוד השלישי בקואליציה של אבוטבול היה זאב רוזנשטיין, שניצל מכמה ניסיונות חיסול שביצעו שליחים של אברג'ל, כאשר בין לבין ניצל גם אסי אבוטבול מכמה ניסיונות חיסול בפראג ונתניה. לפי הערכות של אנשי המודיעין ביאחב"ל, אברג'ל ניהל מאירופה את מבצע החיסולים שביצעו בישראל זריהן ואלעל.

באפריל 2003 יצא אלעל למיאמי, שם הוא נפגש לראשונה עם הבוס המיתולוגי יצחק אברג'ל. בשיחות עם מקורבים סיפר אלעל על ההתרגשות הרבה אשר אחזה בו מעצם המפגש עם אברג'ל. לפי כתב האישום מ־2008 נגד האחים אברג'ל בארצות הברית, אברג'ל הורה לאלעל לסייע לגבי בן הרוש — שותפו הבכיר של אברג'ל בניהול ארגון הפשע בארה"ב — לגבות כספים. אלעל היה "האיש הרע" אשר סירס את החייבים במבטיו החודרים, והבהיל אותם יותר כאשר היה חושף את הצלקות הרבות ברגליו ובטנו.

כאשר בן הרוש התקשה לגבות מהאחים וקנין 1.3 מיליון דולר שנמסרו לאסי וקנין בארץ, נדרש אלעל "לחסל את חי וקנין, אם צריך". אלא שבמהלך שהות משותפת של ארבעה חודשים בלוס אנג'לס ומיאמי הוא התרשם כל כך מאישיותו ורוחב ליבו של וקנין, שהוא הבטיח כי הכסף יוחזר בדרכי נועם.

יצחק אברג'ל על הקו
בינתיים, הקואליציה של אבוטבול־אוחנה־רוזנשטיין ניסתה להגיב אבל כשלה. כדורים שהיו מכוונים לאלעל וזריהן ב־2003 בכניסה לוילה השכורה שלהם בהרצליה פיתוח, הרגו את המאבטח שלהם. בהמשך האחים רפי ומשה אוחנה הפעילו את האסיר הנמלט, ירון סנקר, כדי שיחסל את זריהן ואברג'ל, אבל סנקר הצליח "רק" לפצוע את זריהן ונמנע מלפגוע באברג'ל.

אלעל שב מביקור העבודה הראשון באמריקה והצטרף למסע השיקום של זריהן עם גזר דין מוות שמרחף מעל ראשו. כאשר זריהן החל להחלים אלעל רצה לעזוב את הארץ, אולם לא העז לעשות זאת ללא אישור מאברג'ל, אותו העריץ למרות שבקושי הכיר אותו אישית.

"הקשר של שניהם עם אברג'ל היה אז טלפוני בלבד", אומר חבר קרוב של אלעל. "ליצחק היה חשוב לטפח את הקשר עם שני החיילים הכי משמעותיים שלו. הם הרימו אותו וגם יכולים להפיל אותו. עם זריהן הוא היה מדבר בטלפון, בהתרגשות כזו, ושואל לשלומו, 'וואלה אתה צדיק, צדיק, מה שלומך, תגיד, אתה יכול ללכת?'. זריהן נהג להרגיע אותו, 'יכול, אני יציב, צריך רק לחזק את הרגליים, שנוכל לרוץ"".

אותו חבר היה מודע גם לחשש הגדול של אברג'ל מכך שהשניים יחזרו להשתמש בקוקאין. "הוא היה אומר לו, 'תגיד, אולי חזרת לפודרה?'  וזריהן היה משיב לו 'בשום פנים ואופן, יצחק, בשום פנים'. אברג'ל, שכבר גמל כמה מאות אסירים בכלא, הקשה עליו, 'שמעון, בנושא הזה כפרה עליך, אתם שניכם צריכים להתמיד ולהתמיד ולהתמיד'. אברג'ל גם העריך מאוד את יורם, הוא היה אומר עליו לזריהן, 'הבנאדם הזה הוא ממזר וחכם ופיקח. יש כאלה שרואים אותו וחושבים מי הוא כבר, אבל כשאתה מכיר אותו אתה קולט שיורם זה בנאדם שאפשר להפיק ממנו, מפה ועד להודעה חדשה'.

"אלעל היה מקפיד להחצין את מחוייבותו לאברג'ל, אבל גם ידע לרמוז על חוסר שביעות רצון מזה שלא כל ההבטחות הכספיות ממומשות. כשזריהן החלים מהפציעה שנגרמה לו בניסיון החיסול של האסיר סנקר, ואלעל רצה לחזור לארצות הברית הוא אמר ליצחק, 'עכשיו זריהן בסדר, אתה רוצה שאני אבוא אליך?'. אברג'ל שמתנהג לפעמים עם הקרובים אליו כמו בשכונה, השיב לו על זה, 'אתה נקניק, אם היית גבר היית בא מזמן, אבל אתה כנראה גברת', וצחק. אלעל חשש תמיד שאברג'ל ינדה אותו על רקע החיבה שלו לקוקאין. הוא היה אומר לו, 'תוציא לך את הדברים מהראש, אני עשר יצחק'. לא סתם כינו את אברג'ל בכלא, 'איציק הגומל', הוא אוהב לעקוץ בקטע הנרקוטי, 'כבר חשבתי שחזרת לפודרה', מה שסחט מאלעל שבועות והצטדקויות, 'לא לא לא, הנה אשתי, תשאל אותה, אני? כלום, כלום, כל היום עסוק'".

ב־11 לדצמבר 2003 הגיע זמנו של אלעל לעזוב, באותו היום אירע ברחוב יהודה הלוי בתל אביב הפיגוע הפלילי בו נרצחו שלושה עוברי אורח בכניסה לעמדת המרת הכספים שהיה מזוהה עם רוזנשטיין. גם באירוע הזה כולם דיברו על הקשר של אברג'ל לניסיון החיסול באמצעות אלעל, אבל בצהרי אותו היום אלעל ואשתו הילה התרווחו בנחת על מושבי מחלקת העסקים במטוס שהמריא מתל אביב לללוס אנג'לס.

העלוקות של יאחב"ל בברזיל
בקושי שלושה חודשים נהנה אלעל ממנעמי צפון אמריקה. שני ישראלים ממיאמי אשר לא הצליחו להחזיר לבן הרוש הלוואה של חצי מיליון דולר, הסכימו למסור לאמריקאים עדות מפורטת על כך שנסחטו על ידי בן הרוש, אברג'ל, וקנין ואלעל. בחודש מרס 2004 פשטו שוטרים אמריקאים על חברי הארגון בלוס אנג'לס, אולם הצליחו לשים את ידם רק על חי וקנין. אלעל הפציע כעבור ארבעה חודשים בעיירת נופש נידחת באורגוואי, שם הוא נעצר עקב ניסיון טפשי של אחיו ניסים לרמות את הקזינו המקומי.

משפטנים בינלאומיים של הפרקליטות הפדרלית בארצות הברית כבר חיברו בקשות הסגרה מנומקות, ומשטרת ישראל אף הטיסה למונטיווידאו את רכז המודיעין המיתולוגי של משטרת נתניה, ראובן סומך, כדי שישכנע את אלעל להעיד נגד אברג'ל. השניים נפגשו בתא מעצר חשוך לשיחה לבבית ארוכה אולם אלעל סירב, "הוא רק דיבר בהערצה על אברג'ל", אומר סומך. ניסיון ראשון של אלעל לחמוק בתחפושת אשה דרך מתחם הביקורים בכלא נכשל. אולם במבצע משותף עם גורמי פשיעה מקומיים הוברח אלעל מהכלא באמצעות פקודת מעבר מזוייפת וסוהרים משוחדים.

הכתובת הבאה של "החמקן" היתה ברזיל אבל "העלוקות" של יאחב"ל הגיעו גם לשם. צוות מיוחד של בלשים ישראלים בשיתוף המשטרה הברזילאית איתרו ב־2006 את אלעל, והישראלים זכו בכבוד להניח את היד על כתפו. ואולם, בלון יחסי הציבור של ה־DEA אשר הופץ כבר אז ברחבי העולם, על כך שמדובר ב"גדול סוחרי האקסטזי בעולם", התפוצץ בבית המשפט. נגד אלעל לא הוגשו מעולם אישומים על סחר בסמים, מאחר והוא פשוט לא הועסק בענף האקסטזי של ארגון אברג'ל. על פי עדויות מהשטח,

אלעל היה קבלן החיסולים של ארגון אברג'ל, אבל את זה האמריקאים והישראלים לא הצליחו להוכיח.

פרקליטו האישי של יצחק אברג'ל, עו"ד שרון נהרי, טס לברזיל וגייס לאלעל פרקליט מקומי אשר הצליח בשעתו להעמיד בפני בית משפט העליון בריו דילמה רגישה מבחינת הברזילאים החדשים — לאלעל ולאישתו הילה שברחה איתו נולד ילד על אדמת ברזיל. "אצלנו לא מוותרים יותר על תינוקות", הסביר הפרקליט לבית המשפט. הברזילאים, שהדימוי העצמי הפוליטי שלהם נסק לגבהים חדשים בעידן הנשיא לולה והכלכלה המשגשגת, דחו את בקשת ההסגרה סופית ב־2006. מאז אלעל הסתובב חופשי במדינה הדרום אמריקאית. וכך, הילד שנולד על אדמת ברזיל הביא לשחרור אביו מהכלא, והציל אותו מהסגרה,  בינתיים.

תגובות שפורסמו בגרסה הקודמת של פוסטה

מאת חבר של חבר שלך: 13 באוקטובר 2011 בשעה 10:17 כתבה שיטחית לא מדוייקת ולרוב מטעה . לקחת רסיסי מידע והדבקת אותם כפי שנוח לך , העובדות כרגיל לא מבלבלות אותך .

מאת אביגדור: 13 באוקטובר 2011 בשעה 10:21 לכתוב כתבה שניזונה מפיו של סומך, זה כמו לכתוב ביוגרפיה על שמעון פרס מפיו של יצחק רבין ! סומך מחובר עסקית לחלק מהמוזכרים בפרשה , תשאל כל זב חוטם בנתניה …..

מאת אמיר זוהר: 13 באוקטובר 2011 בשעה 11:42 תודה על הערתך, לסומך אין חלק בכתבה הזו, למעט הביקור שלו אצל אלעל בכלא באורגווואי, וזה מה שיורם אמר לו. אמיר זוהר

מאת הורו: 8 בנובמבר 2011 בשעה 6:58 חברים, של חברים… אם אתם טוענים שאמיר "לא מדייק" לפחות ציינו דוגמא קריטית אחת או שתיים או לפחות איזה עובדה שבילבלה אותו ואולי הוא ישתפר ואז גם אתם תהנו מהאתר והכתבות

מאת מיקו: 12 בנובמבר 2011 בשעה 11:17 הכרתי את יורם, הוא בחיים לא יזמר על אף אחד, נשמח לקבל עדכונים לגבי מה נסגר עם המעצר האחרון ומה עומד לקרות.

מאת זינזאנה: 14 בנובמבר 2011 בשעה 12:24 פסטיבל הזמר בעיצומו

מאת צוק: 25 בנובמבר 2011 בשעה 15:17 אמיתי לא אמיתי ,אמר לא אמר, נפגש לא נפגש, זימר לא זימר ממש לא מעניין אותי אמיר כיף לקרוא את זה .אחרי הכל זה מה שקובע זה הרגע בו קוראים ,את כל השאר מצידי שילמדו בבתי ספר לעיתונאות

מאת קובי פרג: 26 בנובמבר 2011 בשעה 2:41 אחלה אתר וכתבות מרתקות, מזכיר לי את הספר ״להצחיק את אלוהים״ ….
מאת קצין מודיעין וימ"ר: 11 בינואר 2012 בשעה 19:36 אמיר היקר, למען הגילוי הנאות אני מכיר את הנפשות הפועלות שאתה מזכיר אישית לוחצת מעל 30 שנה ויותר (פרט לרוזנשטיין שדרכינו לא הצטלבו מעולם) ונהניתי לקרוא עד מאד את סיפורי הפשע שהפקת מהאירועים (אולי קורס זריז אצל בוקי ה"נאה" ואתה מסודר).אתה בטח יודע שעבודת העיתונאי וקצין המודיעין במשטרה די דומים-רק שהאחרון מוסר גם דין וחשבון למעשיו, וטעות עלולה להיות קטלנית,ולעיתונאי..נו טוב אתה יודע מה חושבים מרבית הבריות על העיתונאים …אבל בסך הכל למי שלא יכול להפריך הדברים, אתה כותב די נחמד ומשעשע… רק על דבר אחד לא יכולתי לעבור על סדר היום.על הפיסקה "הרכז המיתולגי סומך".ספר זאת לאנשי המיקצוע מבפנים והם יתגלגלו בקריז צחוק על הרצפה.כאן למדתי כיצד העיתונות יכולה ליצור "מיתולוגיה" בלתי נלאית.מכיר כמובן הבחור (ואני לא רוצה להתייחס למעורבותו כיום בעסקים בעיתיים מאד בלשון המעטה )כשהיה עדיין איש מג"ב שגוייס למשטרת ישראל כנער רפול.תמיד היה בחור חזק, מומחה באומניות לחימה ועל כך אין עוררין. לפחות בזמן שהיה בלש צעיר בימ"ר שרון היה ישר כמו סרגל ולוחם פשע מובהק.מעבר לכך הבחור לא מסוגל לכתוב דו"ח פשוט, ורמת האינטליגנציה שלו בהיפוך לדרגות הדאן שעל חגורתו.הבחור היה כבר שנייה לפני פיטורין מהמשטרה, כשכבר בכלל עסק באימון כושר גופני לאנשי היס"מ, ורק מעורבותו של קצין בכיר מאד שחשב כנראה שהוא אכן "מיתולגי" הושאר בשירות.אלוקים הטוב והרחום יודע מי הפקיד בידי הבחור את התפקיד המתוחכם והמאד ייחודי של רכז מודיעין שעובד עם השכל ולא עם האגרוף.מעבר לכך לא אוסיף עוד, אבל במילה אחת,לקרוא לסומך מיתולגי עושה עוול לרכזי מודיעין מעולים שהביאו מידע משובח מהפנים של הפנים של העבריינים.והערה אחרונה מיקצועית: מה הקשקוש הזה של רכז מודיעין לשכנע מישהו לדבר. נראה לך? זה נוגד את טיבעו של המיקצוע.וגם באם נסע לצורך זה-הדבר היה נעשה בחשאיות גמורה כדי לא לחשוף את יורם לכל הנזק שביקור כזה יכול לעשות. מקווה שהבנת כוונתי.

מאת אמיר זוהר: 11 בינואר 2012 בשעה 20:12 תודה על התייחסותך. מבין כל מה שאתה מתכוון אליו, מקבל את הדברים ב-90 אחוז. מכיר את המגבלות שלו, וחושב שבשנים מסויימות הן גם היו היתרונות שלו. העובדה שהוא נסע ליורם היא עובדה, איך, למה, לא יודע, זה באמת המקצוע שלכם. המיתוס שלו הוא אגדה אורבנית נתנייתית, וככה אני מתייחס לזה. ולגבי החוסר דיוק של עיתונאי מול חוסר דיוק של קמ"ן… כולנו טועים. שוב תודה. אמיר