דוח המבקר מתריע על חולשה מודיעינית ובעיות בתפקוד המשטרה בערים המעורבות

שתף כתבה עם חברים

כלקח ממבצע שומר חומות, מבקר המדינה מפרסם דוח מיוחד שמציג תמונת מצב מדאיגה על סדרי הכוחות, האמצעים, כשלי המודיעין ההיערכות ובניין הכוח. המסקנה: המשטרה מכבה שריפות ולא נערכת למצבי משבר

שוטרים במהלך מבצע "שומר החומות" (צילום להמחשה: דוברות המשטרה)

בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות בעזה, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות ב-520 מוקדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי הביטחון, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. בסיכום שבועיים סוערים, נהרגו שלושה אזרחים ומאות נפצעו. 3,200 מתפרעים נעצרו, מהם 240 יהודים.

דוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (27 יולי) על תפקוד המשטרה בערים המעורבות לוד יפו ועכו – מצייר תמונה מבהילה של חוסרים ומחדלים, מהיעדר אחיזה מודיעינית בשטח ועד היעדר בנית כוח, תכנון, סדרי כוחות, שוטרים ואמצעים. "המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות", כותב המבקר, אולם הבעיה עמוקה מכך. לדבריו קיימת חולשה משטרתית כוללת בערים המאתגרות לוד, עכו ויפו, בהן יש אוכלוסיה יהודית וערבית, והמשטרה לא נערכה, לא תכננה, ולא הכינה את הכוחות לא להתמודדות בשגרה מול הפשיעה הגוברת, ולא לעת חירום, והקשר ברור במיוחד על רקע הקשר המתהדק אותו מציין גם הדוח, בין העבריינים הפליליים הקלאסיים לפשיעה הלאומנית.

תחילה, סיכום נתונים פשוט. "מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים יחסית להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים", כתב המבקר.  רק נגד 18 אחוז מ-3200 חשודים שנעצרו באירועי אלימות והתפרעויות, הוגש כתב אישום.  במוקד המהומה, בערים עכו, לוד ויפו נעצרו 276 אנשים, ונגד שליש בלבד הוגשו כתבי אישום. לפי המבקר, למשטרה פערים ביכולת התיעוד ואיסוף ראיות צילומיות באירועי הפרות סדר. התוצאה: לא נאספו די ראיות כנגד רוב החשודים, והתיקים נסגרו.

בשיא האירועים, לא זכו אלפי שיחות של תושבי העיר לוד למוקד 100 למענה. 2,836 שיחות טלפון נכנסו מלוד בלבד בשלושת הימים הראשונים 11 עד 13 במאי 2021 – ובמוקד לא היה מי שיענה לטלפון. "מוקד 100 כשל באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי", קובע המבקר.

מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועד פרוץ האירועים, הייתה קטנה עד מזערית. כזכור, האירועים החלו בהר הבית ביום ירושלים, ועל רקע החשש שם, פיקוד המשטרה הזרים כוחות לירושלים והזניח לחלוטין את הגזרות האחרות. מצבת הכוחות שנכחה בלוד באותו יום עמדה על 25 שוטרים(!).  גם בעכו, כוח המשטרה שנכח למחרת פרוץ המהומות כלל רק 58 שוטרים, רובם לא מצוידים ולא מוכשרים לטיפול בהפרות סדר.

בעקבות התקריות החמורות בלוד הוזרם תגבור לעיר, אולם לא היה בו די להתמודד עם היקף האירועים: "גם ביום השני למהומות התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם", כתב המבקר, "המפקדה שהוקמה בלוד התבססה על כוחות שרובם אינם מכירים את הגזרה". בעכו הוקמה מפקדה משימתית אשר קיבלה אחריות לגזרה רק ארבעה ימים אחרי פרוץ המהומות. ביומיים הראשונים לפרוץ האירועים, "פיקוד המשטרה לא גיבש בכלל תמונת מצב רלוונטית וחל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות", כתב המבקר.

תחנות המשטרה לא ערוכות להפרות סדר
על פי המבקר, תחנות המשטרה בערים המעורבות אינן ערוכות לאירועי הפרות סדר, אולם הן אינן ערוכות גם לאכיפת חוק שוטפת. המשטרה לא הבחינה בין התחנות בערים המעורבות, לעומת תחנות בערים בעלי אוכלוסיה יהודית, שהן פחות רגישות בשל היעדר חיכוך לאומני. המבקר כותב כי "פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, על מפקדות משימתיות (לזמן מוגבל), על שוטרים שמסופחים זמנית, הסתמכות על שוטרי שח"ם (חיילים המוקצים למשטרה) ומתנדבים". לדברי המבקר "יש מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות. בתחנת לוד חסרים 42 שוטרים (שליש מהתקנים) ובתחנת יפו חסרים 29 שוטרים. 74 אחוז מצוותי הסיור הפועלים בלוד, עכו ויפו מוגדרים כצוותים חסרים, כאשר בניידות שוטר קבע אחד בלבד, במקום שניים.

(צילום: משטרה)

לפי המבקר, המשטרה התייצבה לאירועי שומר חומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות. "במחוז חוף אזל מלאי האמצעים כבר ביום הראשון לאירועים. בכל הגזרות היה חוסר בציוד מיגון לכוחות בשטח, קסדות ואפודים. יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים מתאימים". יתרה מכך, התברר כי אין תקינה לאמצעים שאמורים לשמש את המשטרה בשעת חירום.

לפי הדוח, אפילו כוחות המילואים של מג"ב שגוייסו לתגבור הן כמעט פיקציה. ל-60 אחוז מפלוגות המילואים לא הוקצו ציוד ואמצעים. לפי המבקר, "המשטרה הקצתה ציוד רק ל-8 מתוך 20 פלוגות המילואים שגייסה; קיים מחסור ניכר במספר כלי הנשק האישיים העומדים לרשות הלוחמים ביחידות אלו, קיימים פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר".

בנוסף, בשנים האחרונות חל קיטון בהיקף ההכשרות להתמודדות עם הפרות סדר. בכל שנת 2021, נערכו הכשרות ל-2600 שוטרים בלבד מתוך 32,000 המשרתים במשטרה. "באירועי שומר החומות נקלעו מפקדים, יחידות מבצעיות וכוחות תגבור להתמודדות עם אירועי הפרות סדר חמורות, בלי שקיבלו הכשרה מתאימה ובלי שעברו אימונים ותרגולים בנושא", כתב המבקר.

אין מודיעין מבוסס מקורות בתחום הסדר הציבורי
כעת למודיעין ולחקירות. שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבעה מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברים כלל את השפה הערבית. לדברי המבקר, למשטרה, אין מודיעין מבוסס מקורות בתחום הסדר הציבורי בערים הרגישות האלה. "המשטרה לא הפעילה מערך איסוף ולא הקצתה רכזי מודיעין לכיסוי תחום הסדר הציבורי בערים המעורבות; לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם; ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית". עוד כתב המבקר כי "במערך המודיעין המשטרתי יש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי, ובפרט רכזי מודיעין בעלי שליטה בשפה הערבית. פער זה עלול להוביל לפגיעה ביכולת הכיסוי של עבירות בתחומי המגזר הערבי ובערים המעורבות, וכן ביכולתה של המשטרה לספק תמונת מודיעין מהימנה".

הצתת רכב בלוד (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

יתרה מכך, מהדוח עולה כי המשטרה עוצמת עיניים, או שמא טומנת ראשה בחול. "מספר תיקי המשטרה שסווגו על רקע לאומני בשנים 2018-2020 בתחנות לוד, יפו ועכו – עומד על אפס", מדווח המבקר. "תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם".

נוכח קו התפר הדק בין עבריינות פלילית ללאומנית, מתריע המבקר על חוסר תיאום בין שב"כ ומשטרה. "אירועים רבים המסווגים כפליליים הם בעלי השפעה ישירה על ענייני ביטחון לאומי", כתב המבקר. "נוכח השפעות החפיפה בין התחום הפלילי לתחום הלאומני, יש להגדיר ולהסדיר את המקרים,  שבהם יופעל שב"כ… על שב"כ והמשטרה לגבש וליישם נוהל עבודה מעודכן, ולמסד ממשקים שוטפים… בהיעדר הסדרה ברורה של שיתוף הפעולה וחלוקת האחריות".

אם לא די בכל אלה, מערכת המודיעין הטכנולוגי שרכשה המשטרה לניטור ומעקב ברשתות החברתיות, הושבתה ולא פעלה בזמן הקריטי, עקב מחדל משפטי. עוד ב-2018 הותקנה ביחידות הארציות ובמחוזות מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מהרשת, והספק נבחר בפטור ממכרז. בינתיים, מספר המבקר, לאחר התקנת המערכת הראשונה המשטרה פעלה לרכוש מערכת של חברה אחרת, שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע גלוי. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא נרכשה המערכת הרחבה. ביוני 2020 ביקשה המשטרה להאריך את ההתקשרות עם הספק הראשון, אולם "עלו קשיים משפטיים" בנוגע להמשך ההתקשרות ללא מכרז. ממלא מקום המפכ"ל החליט כי לא תהיה פנייה ל"הליך פטור" נוסף, וכי עד לעריכת מכרז המערכת הקיימת תסיים את פעילותה ב-1.7.20. עשרה חודשים לאחר מכן פרצו אירועי שומר חומות , ולמשטרה לא היתה מערכת מתפקדת להפקת מודיעין מהרשתות.

לדברי המבקר, "עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה  בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין להתריע מראש על איומים ולספק מודיעין רלוונטי".

המבקר מציין כנקודת אור:  "יש לציין לחיוב את ההיערכות המבצעית המוקדמת של המשטרה ביפו, שהייתה חזקה יותר, ביחס להיערכות המקדימה בלוד ובעכו".

סיכום המבקר: לא היה מענה מבצעי
במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי בטווחי זמן רלוונטיים. עד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה, תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו שלושה אזרחים, נפצעו מאות ונגרמו נזקים כבדים לרכוש. "המשטרה הייתה מודעת לאפשרות של התלקחות הפרות סדר קשות במתווה רב זירתי", כתב המבקר – היא הגדירה את האיום בתוכניותיה המבצעיות אבל לא נערכה אליו.

המבקר כתב: "מומלץ שנתונים הנוגעים למעורבות המוגברת בפשיעה בקרב החברה הערבית בערים מעורבות ינותחו ויילמדו, לצורך בניין הכוח המשטרתי". עוד מדגיש המבקר: "הפערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה באתגרי השיטור ואכיפת החוק בעת שגרה. ליקויים ופערים אלו מקשים מטבע הדברים על המאבק בפשיעה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הערכת גורמים מוסמכים כי אירועי שומר החומות אינם אירוע חולף, המתיחות בין האוכלוסיות לא התפוגגה, והבעירה בשטח עלולה להתחדש".

מהומות בעכו בליל ה-12 במאי (צילום: רוני עופר, פלאש 90)

המשטרה: ישנם פערים שחלקם לא בשליטתינו
המשטרה בתשובה הרשמית למשרד המבקר, הצביעה על אחריות הדרג הפוליטי – כמובן לא באופן מפורש: "המשטרה עמדה על חסמים ופערים, שחלקם אינם בשליטתה ובהם… היעדר מפכ"ל קבוע במשך תקופה של כשנתיים עד חודשים ספורים לפני פרוץ האירועים והתנהלות ללא תקציב מדינה; וכלים וסמכויות חקיקה שחסרים בהתמודדות עם פשיעה זו".

תגובת המשרד לביטחון הפנים: "במהלך השנה האחרונה בוצע במשרד לביטחון פנים ובמשטרת ישראל תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, תוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים. הפעולות מעמידות את יכולות המענה של משטרת ישראל לאירועים דומים באופן משופר ומשודרג לאין ערוך. לראשונה בנה המשרד לביטחון פנים, עם משטרת ישראל, תרחיש ייחוס לאומי לאירועי הפרות סדר והתלקחות אזרחית. משטרת ישראל הועצמה בשנת 2022 בהיקף תקנים חסר תקדים – כ-1380 תקנים נוספו למשטרה, מהם למעלה מ-500 תקני קבע למג"ב, מאות שוטרים המוקצים לעיבוי נוכחות ביישובי החברה הערבית, ועשרות שוטרים לערים המעורבות. כן יצאה לדרך תכנית להרחבה משמעותית של פלוגות מג"ב במילואים והקמה של 26 פלוגות נוספות".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

תגובת משטרת ישראל לתקשורת: "חלק ניכר מההערות נבחנו וטופלו במסגרת תהליכי בקרה ולמידה. שוטרי משטרת ישראל פועלים להגן ולשרת נאמנה את כלל אזרחי ישראל, ללא קשר למוצא, דת, או צבע עור, וכך היה גם במהלך מבצע שומר החומות. במהלכו פעלה המשטרה בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ, על מנת למנוע אירועי אלימות והפרות סדר. הסטות של הכוחות בוצעו בהתאם להערכות מצב ולזמינותם. מתחילת האירועים בוצע הליך סדור של גיבוש תמונת מצב ברמה ארצית. בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות".
לפי המשטרה, "חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה לאותו זמן נתון. כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו מספר החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב. כמו כן בוצעה עבודת מטה עם הארגונים הביטחוניים למוכנות ותיאום. משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא.
"בתחום המבצעי בוצעו עבודות מטה להתמודדות עם הפרות סדר רב זירתיות. הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. בנוסף הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפרות סדר וטרור. הוכפלה כמות תגבורת לוחמי חובה מצה"ל. בנוסף, הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון. כמו כן, בשנים האחרונות אנו פועלים להעמקת שירותי משטרה בחברה הערבית, ופועלים לגיוס שוטרים מקרב החברה הערבית כסיירים, בלשים וחוקרים על מנת להגביר את שיתוף הפעולה והשרות לחברה הערבית".
האזינו לעורך פוסטה ובכיר שב"כ בראיון לגל"צ בנושא דו"ח מבקר המדינה על אירועי שומר החומות

video

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות