בבית המשפט המחוזי בב״ש הורשע (11 יולי) את הנאשם דוד אשטה (31) ברצח שאבי סאיבוב (36), יותר משנתיים וחצי לאחר נדקר למוות בנתיבות, במה שהחל בויכוח קולני והפך לעימות פיזי ודקירה אחת קטלנית בצוואר.
אשטה השתחרר ממאסר במהלך 2019 לאחר שריצה עונש על החזקת מטעני קבלה. מספר שבועות לאחר מכן, בסוף אוקטובר של אותה שנה, הוא הגיע עם חבר למרכז קניות בעיר נתיבות. כשהבחין בסאיבוב קרא לעברו בטון מאיים מסיבה שלא הובררה. לפי האישום' השניים החלו להקניט זה את זה, ומכתב האישום עולה כי המנוח שבר בקבוק בירה, החזיק את הפייה השבורה בידו וכיוון אותה לעבר הנאשם וחברו.
בשלב הזה, כך נטען, הנאשם שלף סכין ואיים על סאיבוב לזרוק את פיית הבקבוק. סאיבוב זרק את שברי הבקבוק, ולפי האישום השניים צעדו מספר מטרים בסמטה, לכיוון החניה האחורית של המרכז המסחרי. מהאישום עולה כי הוויכוח בין השניים נמשך, ובמהלכו אשטה דקר את המנוח בצווארו דקירה אחת קטלנית. לאחר הדקירה אשטה נמלט מהמקום, ועזב יחד עם חברו את הזירה. סאיבוב המשיך לצעוד מספר מטרים ובשלב מסוים התמוטט ואיבד את ההכרה. צוות רפואי שהגיע למקום העניק לו טיפול ראשוני ופינה אותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נקבע מותו.
כתב האישום התבסס על שורת ראיות שגיבשו חוקרי ימ"ר נגב. בין היתר מדובר בעדויות שונות שנגבו (כולל זו של חברו של הנאשם), ותיעוד מצלמות אבטחה ממקום המפגש בין הנאשם לאחיו לאחר האירוע. בהמשך תוקן כתב האישום, בטרם ישיבת ההקראה, כדי להתאימו לממצאי המכון לרפואה משפטית, לאחר השלמת חוות הדעת ביחס לסיבת מותו של המנוח אך לא שונה כל פרט הנוגע לנסיבות האירוע. הנאשם, שמיוצג על ידי עו"ד בני זיתונה, טען מצידו כי מעשה הדקירה בא מתוך הגנה עצמית.
השופט אריאל ואגו דחה את טענת ההגנה בדבר הגנה עצמית לרבות כזו השעונה על טעות במצב הדברים זאת – אף מתוך הנחה, שהנאשם אכן ראה תנועה או תזוזה של ידו או גופו של המנוח בשניות שקדמו לדקירה. כמו כן, השופט דחה טענת ההגנה, החלופית, שלפיה מדובר, לכל היותר, בהמתה בקלות דעת.
עוד קבע השופט כי "הנגזרת ממכלול הנסיבות והראיות שבאו לפנינו, היא, שהנאשם לא גיבש, בשום שלב, כוונה ממשית להביא למותו של המנוח. לכן יש להרשיעו בעבירת הרצח הבסיסית, מתוך יסוד נפשי של אדישות". עוד הוסיף השופט: "הנאשם שלפנינו היה שווה נפש, ולפיכך – אדיש, לאפשרות, שהדקירה תביא למותו של המנוח. משהנאשם צפה את האפשרות שהדקירה תגרום למוות….אולם, ולמרות זאת, המשיך וסיים את האקט האלים, וכשהוא שווה נפש להתכנות מותו של המנוח, אזי, מגלמת האדישות דנן את אותה "החלטה להמית", וזו שקולה, מהיבט סעיף החיקוק הנדון, ל"כוונה" להשגת אותה תוצאה.
"בניסוח אחר – הנאשם התכוון "להסתפק" בפגיעה בפניו (או בצווארו), של אבי ז"ל, ולא חפץ, פוזיטיבית, דווקא במותו. אולם – בשניות הקריטיות, וכשהיד האוחזת בסכין הונפה, ידע, שקיימת אפשרות סבירה, שהתוצאה תהיה חמורה בהרבה – וקטלנית. ידיעה זו לא הביאה לקטיעת הפעולה ולחדילה מהמעשה".
השופטים ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק אמרו בסיומה של הכרעת הדין "שהוכח, מעבר לספק סביר, שמותו של המנוח נגרם בשל דקירת סכין, אשר הונחתה על פלג גופו העליון, ופגעה בפועל בצווארו. הדוקר היה הנאשם, דוד אשטה, אשר התכוון לגרום חבלה חמורה לאבי סאביוב המנוח, גמול על פציעתו בידי המנוח במסגרת סכסוך קודם משנת 2015. הנאשם לא תכנן ולא התכוון להמית את המנוח, אולם, צפה אפשרות כזו, כתוצאה של הדקירה, והיה אדיש ושווה נפש להיתכנותה בפועל – וכפי, שלמרבה הצער, אירע. על-כן – יש להרשיע הנאשם בעבירה של רצח (באדישות)".
