דוח מבקר המדינה 2022: מחדלי האופניים החשמליים נמשכים

שתף כתבה עם חברים

הרבה מהליקויים עליהם הצביע המבקר בדוחו הקודם – לא תוקנו. הבעיות הגדולות: בנושא הפיקוח והדוחות על רוכבי הדו-גלגלי בערים הגדולות. גם "האופנידן" במוקד

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם (4 יולי) את הדוח בנושא אופניים חשמליים עליו עבד בחודשים האחרונים. המבקר מציין כי רוב המוחלט מהליקויים בדו"ח הקודם כלל לא תוקנו.
הביקורת של המבקר התמקדה במשרד התחבורה, במשרד לביטחון הפנים, באגף  התנועה של המשטרה, במשרד הכלכלה, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), במשרד החינוך, בעיריית רמת גן, וברשויות מקומיות אחרות.

כך למשל, מציין אנגלמן בדוח כי בשנת 2018 היו 3,089 פצועים ו-55 הרוגים כתוצאה מתאונות מכלים חשמליים דו גלגליים. עוד הוא  מציין בדוח כי יותר מ-400 אלף כלים דו גלגליים יובאו לישראל בין השנים 2010 עד 2020. המשטרה מילאה בשנת 2020 כ-38 אלף דוחות תנועה וכ-58 אלף דוחות שניתנו לרוכבי אופניים דו גלגליים חשמליים בגין רכיבה ללא קסדה. בנוסף עולה כי בשנת 2020 המשטרה רשמה כ-80 דוחות בלבד לרוכבי כלים חשמליים שביצעו בהם שינוי מבני.

עוד עולה מהדו"ח כי רק 40% מהתקציב בהיקף של כ-151 מיליון שקל שהוקצה לרשויות המקומיות להקמת שבילי אופניים בין 2015-2021 – נוצל. כמו כן, מתקציב כולל של 700 מיליון שקל, נוצלו עד כה כ-128 מיליון שקל. כשמונה ק"מ של שבילי אופניים הוקמו במסגרת פרויקט אופנידן, זאת מתוך כ-150 ק"מ המתוכננים.

שוני בין נתוני הנפגעים
המבקר אף מתח ביקורת לגבי איסוף נתונים. בדוח הקודם צוין כי בידי המשטרה יש נתוני נפגעים הנמוכים מנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה. המבקר קבע כי בביקורת המעקב נמצא שהליקוי לא תוקן. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2018 ל-2020 היו 1,438 רוכבים שנפצעו מתאונות של כלי רכב דו גלגליים חשמליים, ואילו על פי המרכז הלאומי לחקר הטראומה היו 2,846 רוכבים כאלה (שיעור הפער הוא כ-98%).

אופניים חשמליים בזירת תאונה (צילום ארכיון להמחשה: דוברות המשטרה)

בנוגע לפעולות האכיפה של המשטרה צוין בדוח הקודם כי בשנים 2013 ו-2014 הוגשו 66 דוחות בלבד. בשנים 2015 ו-2016 חלה עלייה והוגשו כ-12,356 דוחות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה ובשנת 2020 המשטרה מילאה כ-58,000 דוחות. עם זאת, יצוין כי עיקר הדוחות מתמקדים בעבירות של רכיבה ללא קסדה, ובקושי מולאו דוחות בנושא של נסיעה באור אדום ונסיעה נגד כיוון התנועה.

בקטגוריית פיקוח ואכיפה שנבדק, התייחס המבקר לנושא הייבוא והשיווק של אופניים חשמליים. בדוח הקודם ציין כי היה חוסר תיאום בין הגופים, בעיקר בין בשרד התחבורה, המשטרה ומשרד הכלכלה. כעת מצא המשרד כי הליקוי תוקן והנושא נמצא באחריות משרד התחבורה. עם זאת, הליקוי לא תוקן לגבי פיקוח ואכיפה בחנויות ללא רישיון סחר, ומשרדי הכלכלה והתחבורה לא ערכו כמעט פעולות אכיפה. בנושא של רישוי ורישום לוחית של כלי רכב דו גלגליים נמצא כי הליקוי לא תוקן, ומשרד התחבורה עדיין לא גיבש את מדיניותו בנושא.

העיריות לא הכשירו פקחים לדו-גלגלי
אחד הנושאים החשובים עליהם דובר בשנים האחרונות הוא הפיקוח על רוכבי הדו גלגלי בערים וביישובים בישראל. הדוח מגלה כי חלק ניכר מהעיריות הגדולות כלל לא הכשירו פקחים לאכוף עבירות בתחום כלי הרכב הדו גלגליים. כך למשל עיריות חיפה, חדרה, רחובות, חולון והרצליה, לא אישרו במועצת העירייה את יישום החוק לייעול הפיקוח והאכיפה ולא העניקו לפקחים סמכויות, ובהתאם לכך – לא מולאו על ידי הפקחים דוחות. עיריית באר שבע אמנם הכשירה 60 פקחים אך לא הנפיקה כלל דוחות.

פקחים עירוניים בתל אביב (צילום להמחשה בלבד)

המבקר גם ביקר את פרויקט השבילים של אופנידן (הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן). בדוח הקודם צוין כי משרד התחבורה החל לפעול לקידום הפרויקט, אבל לא בדק את נכונותן של הרשויות המקומיות לתכנן שבילים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. ב-2021 הסתיימו שמונה ק"מ של שבילים מ-22 ק"מ שנמצאים בביצוע (מתוך 150 ק"מ שתוכננו).

עוד עולה בדו"ח כי משרד התחבורה אינו מנהל מידע על אודות שבילים שהוקמו ושבילים בתכנון. עוד עלה כי שיעור הניצול התקציבי לפרויקט עומד על 39.8% (151 מיליון ש"ח מ-379 מיליון שקל).

עיריית ר"ג דווקא תיקנה שני ליקויים
שני הליקויים היחידים שתוקנו בדו"ח הנוכחי היו הקמת שבילי אופניים על ידי עיריית רמת גן. בדוח הקודם צוין כי עיריית רמת גן הקימה 300 מטר של שבילים, נכון ל-2021 הוקמו ברמת גן ארבעה וחצי ק"מ של שבילים, ועוד 10 שבילים נמצאים בתכנון. המבקר מציין לטובה גם את הרלב"ד, שבניגוד לדו"ח הקודם גיבשה תכנית עבודה לטפול בנושא כלים דו-גלגליים חשמליים.

לסיכום המליץ המבקר כי המשטרה תפעל למציאת הדרכים לטיפול בסוגיית הנתונים החלקיים שבידה, כדי שהנתונים ישמשו אותה בגיבוש מדיניות האכיפה. המבקר גם ממליץ כי משרד התחבורה יגבש כלי אבחון לבחינת ביצוע "שיפורים", ושהמשטרה תגביר את האכיפה.

לגבי פרויקט אופנידן ממליץ המבקר למשרד התחבורה לבחון מול הרשויות המקומיות אם יש חסמים שמעכבים את מימוש הפרויקט. עוד כותב המבקר לסיכום כי רצוי שהעיריות יגבשו כלים הכשרת פקחים ואכיפה.

תגובות
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה מקדם תחבורה קלה, ומשקיע מיליארדים בתשתיות רכיבה, המאפשרות התניידות נוחה בערים תוך הפחתת הגודש. בחודשים האחרונה מסדיר המשרד את הענף, במטרה להבטיח הגברת בטיחות הרוכבים ומשתמשי הדרך, ומנגד לא להטיל רגולציה כבדה מדי על הענף. בין השאר, אושר באחרונה בכנסת צו המגדיל את גובה הקנס על מגוון עבירות הקשורות לרכיבה (למשל, רכיבה מתחת לגיל 16, אי חבישת קסדה, ורכיבה בכלי שאינו תקני). בנוסף, הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לאכוף את העבירות. המשרד שוקד בימים אלה על מהלכי אסדרה נוספים – חלקם הומלצו על ידי מבקר המדינה- וכשתושלם העבודה המקצועית הם יפורסמו לציבור".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאכיפה יזומה של עבירות תנועה בדגש על עבירות מסכנות חיים ובריונות המבצעות על ידי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, על מנת לייצר הרתעה ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב ציבור משתמשי הדרך. הפעילות הנה חלק מהמאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה. בשנים האחרונות הגבירה המשטרה את האכיפה בנושא על מנת להגביר את ההרתעה ולצמצם ככל הניתן תאונות במעורבות כלים חשמליים. כראייה לכך, בשנים 2019-2021 נרשמו למעלה מ-134,500 דוחות לאופניים וקורקינט חשמלי. מיקוד הפעילות נעשה תוך מעקב מתמיד אחר נתוני התאונות והגורמים המשפיעים.

"חשוב לציין כי פעמים רבות, בעת שמתבצעת אכיפה מופגנת של נוכחות ובולטות רבה, הרי שזו מייצרת הרתעה המביאה לכך שרוכבים נמנעים מלבצע עבירה לעיני השוטר – מדובר בהישג גם במקרה בו המפגש מסתיים מבלי שנרדם דו"ח. נדגיש כי רוכבים הנוהגים בניגוד לחוקי התנועה מזלזלים בהוראות החוק, בחיי אדם ומסכנים את עצמם ואת כלל משתמשי הדרך. באשר לטענה לפיה בידי המשטרה נתוני נפגעים ופצועים הנמוכים מהנתונים בפועל בהשוואה למרכז הלאומי לחקר הטראומה נציין:
הנתונים המצויים במערכות המידע של המשטרה נאספים לצרכי עבודת המשטרה בלבד. למשטרת ישראל אין כל אחריות על פרסום נתונים לא של נפגעים ולא של תאונות דרכים. נתונים אלה מסייעים להכוונת הפעילות וקביעת סדר העדיפות בטיפול בתאונות הדרכים.
"על מנת שהמשטרה תוכל להעשיר את הנתונים הקיימים במערכות שלה בנתוני הנפגעים של משרד הבריאות, באופן שניתן לגזור ממנו פעילות אופרטיבית, נדרשים לה הנתונים של זמן, מקום, מעורבים/נפגעים וחומרת פגיעה. מזה שנים שמכון גרטנר מסרב להעביר את נתוני הנפגעים למשטרה בשל החיסיון הרפואי החל על פרטים אלה, שהעברתם תהווה פגיעה בפרטיות החולים".

ממשרד הכלכלה נמסר: "כפי שנמסר מספר פעמים לכתבי שקוף, למשרד הכלכלה אין והוא לא הוציא כל נייר עמדה בענין שדה בריר. מדובר בטיוטה בלבד, שאינה משקפת תובנות, עמדת משרד או קביעות בענין, וכך יש להתייחס אליה, כטיוטה לעבודה, המשתנה כל העת. משרד הכלכלה עדין מגבש עמדתו ולכשתתקבל, היא כמובן תוצג באופן פומבי ושקוף לציבור ותוגדר ככזו".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות