כתב אישום הוגש לאחרונה נגד שני תושבי בת ים ותל אביב על תקיפה ודקירה, אירוע מ-12 אפריל.
השניים – יצחק אילוז (27) ואביב אברהם איפרגן (29) – נעצרו על ידי שוטרי מרחב איילון סמוך לאירוע.
על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בת"א, סמוך לארבע לפנות בוקר ישב ס' בבית קפה בעיר, עת הגיעו למקום אילוז ואיפרגן אשר החל לשוחח עימו. כעבור מספר שניות, מסיבה שאינה ברורה, תקף איפרגן את ס', אחז בו באמצעות ידיו והפיל אותו על הקרקע.
בשלב זה התקרבו לכיוונם אחרים אשר שהו במקום וניסו להפריד בינהם, או אז התקרב אילוז והחל לתקוף את ס' באמצעות ידיו, וגם אותו ניסו האחרים להרחיק.
הקורבן מיהר להתרחק, יצא מהעסק אל רכב סמוך. אלא שלפי כתב האישום אילוז הצליח להגיע אל הרכב, פתח את הדלת ודקר את ס' בפלג גופו העליון, וכאשר ניסו להדוף אותו הוא שב וניסה לדקור את ס' מספר פעמים נוספות, כל זאת כאשר איפרגן תוקף אותו בתוך הרכב, עד שהאחרים הוציאו אותו מהרכב.
בסיום האירוע, הקורבן פונה על ידי מד"א כשהוא סובל מדקירה, חתכים וחבלות בכל חלקי גופו.
התשתית הראייתית נגד השניים התבססה על צילומי מצלמות אבטחה שתיעדו את האירוע, על זיהוי הנאשמים בצילומים ועל ראיות נוספות.
בחקירתם סירבו השניים למסור גרסה, גם כאשר הוטחו בהם הראיות.
אחרי מעצר ימים שוחררו השניים בתנאים מגבילים, אבל אז הוגש נגדם כתב אישום עם בקשה למעצר בית עד תום ההליכים.
מהבקשה עלה כי באמתחתו של אילוז יש שתי הרשעות קודמות ותיקים פליליים נוספים שמתנהלים נגדו.
בעברו של איפרגן יש שלוש הרשעות קודמות והליך פלילי שמתנהל בגין עבירת אלימות.
הסנגורים של השניים, עורכי הדין נדב אלמוג וגלעד מנשה, שנקלעו לסיטואציה בלתי אפשרית, בעיקר בשל העבר המכביד של שני הנאשמים, טענו כי חרף הצילומים לא מתקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות. בעיקר הם הפנו לעובדה, שאין כל ראיה אשר קושרת את השניים ישירות לדקירה של ס' ולפציעה שלו.
הם הדגישו, שברכב בו בוצעה הדקירה לכאורה, לא נמצאו כלל כתמי דם.
בנוסף הם הצביעו על פרק זמן שבו המתלונן נעלם מהזירה, כאשר ניידת המשטרה הגיעה, וחזר רק בחלוף שבע דקות. לטענתם, לא ידוע מה אירע באותן דקות משמעותיות בהן הוא נעלם.
לכל אלה הם הוסיפו, שחרף נוכחות האנשים האחרים אין כל עדות אשר קושרת את הנאשמים ישירות לביצוע הדקירה, ומהצילומים לא ניתן לקבוע מה טיב החפץ שאילוז אחז בידו.
"לאחר שבחנתי את כלל הראיות וצפיתי במספר סרטונים מזוויות שונות", קבעה השופטת ענת יהב, "אין לי אלא להסכים עם ההגנה שקיים כרסום ממשי בנוגע לקביעה אם הנאשמים ובעיקר אילוז הוא זה אשר דקר באמצעות חפץ חד את המתלונן".
עוד קבעה השופטת: "אין מחלוקת לגבי העובדה שהשניים היכו את המתלונן, תחילה איפרגן ולאחר מכן הצטרף אילוז, אלא שיש קושי ממשי לקבוע מה היה בידו של אילוז עת הגיע לדלת הנהג, הרים את ידו כלפי מעלה ואף עשה פעולות ותנועות כמו של דקירה. זאת, בהינתן שאין כל עדות אשר קושרת את אילוז לדקירה. בעיקר, שלאחר אותה התנהגות המתלונן נעלם למשך זמן של כשבע דקות, והוא אינו נותן הסבר האם במהלך אותן שבע דקות קרה אירוע מסוים.. הוא גם אינו יודע לומר מתי נדקר, האם כשהיה ברכב, לפני או לאחר מכן".
אם היה מסביר, הבהירה השופטת, "היה ניתן לצמצם בין הפער בתיק לבין פעולת אילוז כמי שדקר אותו".
על פי השופטת, "קיימות עדויות רבות אשר מאששות את עובדת הימצאותם של הנאשמים במקום, את העובדה שהחל דין ודברים בין איפרגן לבין ס' אשר גלש לאלימות כאשר גם אילוז הצטרף והיה אלים כלפי ס', אולם אף אחד מהם לא יכול לציין שראה סכין או שראה את הדקירה בפועל".
בעקבות זאת קבעה השופטת: "בעניין הפציעה בחפץ חד יש כרסום משמעותי בראיות, אולם לגבי עבירת התקיפה בצוותא חדא של השניים את המתלונן, קיימות ראיות לכאורה למכביר".
בסופו של דבר השופטת התירה לנאשמים לצאת ממעצר הבית בליווי ובפיקוח בין השעות שמונה בבוקר לעשר בערב, ולשהות במעצר בית לילי בלבד.
סה"כ צדיקים בני טובים חוקרי מוח אין הצדקה לזרוק אותם לתא שרותים ל20 שנה כולללה יש להם רק כמה תיקים בעברם הצח