נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית משפט העליון בדימוס אורי שהם, פרסם הערב את הדוח השנתי שלו, אותו הגיש גם לשר המשפטים גדעון סער ולנשיאת בית משפט העליון אסתר חיות.
מהדוח עולה כי בשנת 2021 התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים. 98 תלונות נמצאו מוצדקות, ו-55 מתוכן הסתיימו גם בהערה של הנציב לשופט או לדיין.
18 שופטים קיבלו הערה מהנציב בשנה החולפת, עקב התנהגות לא ראויה באולם או מחוצה לו. 18 שופטים נוספים קיבלו הערה עקב התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. 14 שופטים קיבלו הערה עקב ליקויים בניהול משפט, וחמישה שופטים קיבלו הערות עקב פגיעה בעיקרי הצדק, בשל פגיעה בזכות הטיעון ובזכות של צד להישמע במשפט, או הימצאות במראית עין של ניגוד עניינים. עוד עולה מהדוח כי שלוש הערות במהלך השנה ניתנו על ידי הנציב לשופטים של בית המשפט העליון. מיהם אותם 55 שופטים אשר הנציב העיר על ליקויים בעבודתם ובהתנהגותם כלפי הצדדים הטוענים בפניהם? במרבית המקרים, לא נדע, למעט מקרים שהמתלוננים בוחרים לפרסם בעצמם, מאחר שהנציב אינו מפרסם את זהות השופטים וההליכים הנוגעים בדבר, והחוק מאפשר לו להטיל חסיון על פרטי השופטים בהחלטותיו.
מהדוח עולה כי חל גידול לעומת השנה הקודמת במספר התלונות המוצדקות שנמצאו על איחור של שופטים ועיכובים במתן החלטות. בנוסף, שליש מהתלונות המוצדקות הוגשו עקב התנהלות לא ראויה, שימוש במילים או בביטויים פוגעניים על ידי שופט, יצירת אוירה מתוחה וחוסר שליטה באולם. עוד עולה כי נמשך הגידול במספר התלונות המוגשות על שופטים בבתי משפט לענייני משפחה. בשנת 2021 התקבלו 210 תלונות על שופטי משפחה לעומת 193 בשנת 2020 ו-130 תלונות בשנת 2018. הנציב מציע להנהלת בתי המשפט לערוך בדיקה בנושא.
עוסקים בדיני נפשות, ומתעסקים בסלולרי
אחת התלונות בשנה החולפת הוגשה נגד שופטי הרכב בתיק רצח בבית המשפט המחוזי, אשר "התעסקו" תוך כדי שמיעת עדויות בתיק הרצח – בעניינים אחרים, ובהם גם עניינים פרטיים דחופים, במכשיר הסלולרי שלהם. ראשת ההרכב טענה בתגובה לתלונה , כי הדבר נעשה על ידה במקרים חריגים ביותר. ראשת ההרכב ציינה כי מדובר בהרכב העמוס ביותר, כאשר שופטים אלו יושבים במשך חמישה ימים מלאים בשבוע בשני הרכבים. בנסיבות אלו, לדבריה, מתעורר לעתים צורך במתן החלטות דחופות באופן מיידי בתיקים אחרים, לאחר קבלת התייחסות מחברי ההרכב המקביל, וכן צורך להיות בקשר עם מספר גורמים כגון עוזרת משפטית ואנשי מזכירות. לטענת חברי ההרכב, הם נאלצים לעשות זאת ולהשיב לפניות דחופות בתיקים אחרים, באמצעות המכשיר הסלולרי, כשהם מנסים שהדבר "לא יפריע" לדיון – אבל היכן הקשב לתיק המתנהל לפניהם?
שניים מחברי ההרכב ציינו גם מצוקות מובנות: הדיונים שבהם מדובר התקיימו בתקופה בה השתוללה מגפת הקורונה, ואביו של אחד השופטים, בן 90, היה מאושפז בבית החולים, ואצל חבר ההרכב השני התגלתה בעיה בריאותית. בתגובות יש להזכיר כי השופטים הם בני אדם. עם זאת, בהחלטתו, קבע הנציב שהם כי "קשה לקבל התנהלות מעין זו, שבה עסוקים חברי ההרכב במהלך עדותם של העדים, בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, באופן הנחזה כאילו אין כל מעייניהם נתונים לתיק שבפניהם. אין הצדקה להתנהלות מעין זו שיש בה פוטנציאל לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו, כאשר בית המשפט עוסק בדיני נפשות". הנציב ביקש ממנהל בתי המשפט יגאל מרזל לחדד נהלים בנושא.
שופט אחר היה מעורב בנסיונות להשכנת "סולחה" בין משפחות יריבות במקום מגוריו, לאחר אירועי אלימות. מהדוח עולה כי השופט נענה לפניית ראש המועצה אליו, והגיע לבניין המועצה, שם פגש גם בחברי כנסת שהתבקשו על ידי ראש המועצה להתערב להפסקת אירועי האלימות בישוב. השופט אף הצטרף לביקור של חברי הכנסת בבתי שתי המשפחות היריבות, ונשא דברים. שמו של השופט אף התפרסם עם שמות מכובדים נוספים על מנשר שהוציאה המועצה, להרגעת הרוחות.
בסופו של דבר, חשוד בתקיפה הפלילית באותו מקרה שבגינו נעשו נסיונות הסולחה – הגיע לפתחו של אותו שופט בדיוק, ביושבו כשופט מעצרים בבית המשפט.
השופט נהג כמצופה, ופסל את עצמו, אך הנציב שהם מתח ביקורת על כלל התנהלותו: לא היה מקום להגעת השופט לבניין המועצה, להופעתו לצד חברי כנסת, ופרסום שמו במנשר, ולחלק הפעיל שנטל בפעולות מחוץ לבית המשפט, וזאת הגם שנדחתה תלונה שהוגשה כי השופט פעל ממניעים זרים.
שופטת אחרת קיבלה הערה בשל התבטאותה כלפי עורך דין שהופיע בפניה במסגרת הליכי תביעה אזרחית: "אתן לך לטעון על מנת שתוציא את היומית שלך", אמרה לו והוסיפה סוג של גיחוך. השופטת הסבירה בתגובה כי התכוונה ש"הכל כבר נאמר", וכי דבריה לעו"ד של הנתבע נאמרו "בחוש הומור". הנציב שהם קבע כי בדבריה היה כדי לגרום לתחושה של זלזול כלפי העו"ד.
הנציב ציין תלונה מוצדקת אחרת, שהוגשה על ידי אסיר עולם כנגד שופטת, אשר דנה ב"עתירת אסיר" שהגיש לבית משפט. האסיר השפוט למאסרי עולם בגין רצח ילדיו, הלין על התנהגות השופטת שדנה בשלוש עתירות שהגיש בשל הפרת זכויותיו לכאורה כאסיר בבית הסוהר. לדבריו, השופטת זלזלה בעתירותיו כשהיא מתבטאת, בין היתר, כי אין לצפות ממנה "להיכנס למוחו של העותר שעשה מה שעשה".
סנגורו של האסיר מטעם הסניגוריה הציבורית, אישר כי השופטת אמרה את הדברים. השופטת טענה כי אינה זוכרת. הנציב שהם קבע כי ניתן לקבוע ברמה גבוהה של ודאות כי הדברים נאמרו ומדובר ב"התבטאות מיותרת, אשר יש בה לפגוע במתלונן, שעה שהעבירות בהן הורשע אינן רלבנטיות כלל לעתירות שהגיש".
שופט צרח על אשה באולם
לשופט נוסף ניתנה הערה על כך ש"צרח" על אשה באולמו, שהתלוותה לאחד הצדדים: "תעופי מפה תעופי מפה". השופט לא הכחיש את דבריו אך תיאר את התנהלותה הבוטה, שגרמה להוצאתה מהאולם. הנציב קבע כי סגנון ההתבטאות של השופט אינו ראוי, מה עוד שהמילים האלה גררו תגובה נוספת מצד המתלוננת כלפי השופט, שלא הוסיפה לכבוד בית המשפט.
כנגד שופט אחר הוגשה תלונה על ניגוד עניינים בשל העדר גילוי נאות על כך שייצג עירייה כעו"ד לפני מינויו , ולאחר שמונה לשיפוט מיד הועברו לטיפולו תיקים של אותה עירייה. הנציב הזכיר כי השופט מחויב בגילוי נאות, אפילו במצבים בהם אין מתקיים חשש ממשי למשוא פנים.
תלונה שנמצאה מוצדקת כנגד שופטת משפחה, הוגשה בשל איומה של השופטת בהטלת הוצאות גבוהות על צד שיתנגד להסדר שהציעה: לדברי המתלוננת במקרה זה, השופטת הפעילה לחץ להסכים לפשרה, ואיימה כי אם לא תסכים, יוטלו עליה הוצאות בסך 50 אלף שקל לכל תיק. הנציב קיבל את התלונה וקבע, כי על בית המשפט להימנע מהפעלת לחץ על צד להסכים להצעת בית המשפט, תוך שימוש באיום בהשתת הוצאות בסכום גבוה.
לבסוף, הנציב ציין דוח חמור שכתב בעניינה של השופטת שרה חביב מבית משפט השלום בבאר שבע. כפי שנחשף לפני מספר חודשים בחדשות 13, השופטת חביב הרשיעה נאשם, איש עסקים בשם דקל בן לולו בעבירות מס וגזרה עליו 30 חודשי מאסר – מבלי שגילתה כי היה לה קשר מקצועי וחברי לפני מינויה לשיפוט עם איש העסקים רמי לוי, אשר בינו ובין הנאשם בן לולו קיים סכסוך עסקי על עשרות מיליוני שקלים.
הפן החמור, על פי דוח הנציב, הוא כי השופטת חביב הכחישה את קשריה עם רמי לוי מימי עיסוקה כעורכת דין, ולא נתנה גילוי נאות גם כאשר הנאשם ביקש את פסילתה בשל אותו עניין, כאשר גילה על כך בשלב הטיעונים לעונש.
יש לציין כי השופטת חביב התפטרה משיפוט ונחשפו כשלים נוספים שלה בניהול התיק.
לאור פסילתה של השופטת, בוטל גזר הדין שנתנה נגד בן לולו, ואולם בימים אלה סנגורו עו"ד עדי כרמלי הגיש בקשה גם לביטולה של הכרעת הדין המרשיעה את מרשו, בטענה שעילת פסילתה של השופטת קמה עוד לפני מתן הכרעת הדין.
