הפרקליטות ערערה על זיכוי אלון ודוד חסן מהפרת אמונים

מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש, הגיש לבית המשפט העליון את נימוקי הערעור נגד זיכויים המלא של אלון חסן, יו"ר ועד נמל אשדוד, ובן דודו דוד חסן. הפרקליטות מבקשת להרשיע את שניהם בעבירות של מרמה והפרת אמונים. הערעור הוא רק על חלק מסעיפי הזיכוי, ואינו נוגע לזיכוי מעבירות השוחד.

המדינה טוענת כי להותרת פסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי, יואל עדן, יהיו השלכות משפטיות וחברתיות קשות. "ככל שפסק הדין יוותר בעינו, המסר הנורמטיבי שכלל הציבור נותר עמו הוא שמותר, ואף ראוי, לעובד ציבור לפעול ולהימצא במצב של ניגוד עניינים בין טובת תפקידו הציבורי לבין טובתו האישית או טובתם של מקורביו. וזאת, אף אם עובד הציבור הוא בעל מעמד וכוח השפעה עצומים, כמו אלון חסן, ואף אם כתוצאה מפעולותיו בפועל צומח לו ולמקורביו רווח כלכלי רב". המדינה מדגישה כי אינה מערערת על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית המשפט המחוזי, אלא על קביעות נורמטיביות.

עוד צוין בערעור כי שלושה נאשמים אחרים – יניב בלטר, אורי בלטר, וחברת "דנה לוגיסטיקה", שהואשמו יחד עם אלון ודוד חסן על בסיס אותה מסכת עובדתית ואותן עבירות – הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הודו ברוב העובדות והורשעו בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים. ההסדר כלל עונש מוסכם, כשעל יניב בלטר נגזרו 18 חודשי מאסר ועל אורי בלטר שישה חודשים, בנוסף לחילוט מיליוני שקלים.

המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי התנהלותו של אלון חסן – בהתבסס על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי – מקימה עבירות של מרמה והפרת אמונים, ופוגעת באמון הציבור ובטוהר המידות של עובדי הציבור. לטענת המדינה, קביעת בית המשפט כי מעשיו של אלון חסן אינם עולים כדי עבירה, אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית משפט העליון לעבירה של מרמה והפרת אמונים.

בנוסף, הפרקליטות דוחה את ביקורתו של השופט עדן על התנהלותה ועל עצם הגשת כתב האישום, וטוענת כי התיק מבוסס על הודעות עדים ומסמכים, וגם אם השופט בחר לא האמין לחלק מהעדים, לא ניתן להגיד כי כתב האישום מבוסס על "שמועות" או על "ריח לא טוב".

בהתייחסות קונקרטית לסעיפי האישום, טוענת המדינה כי "על אף הזיקות ההדוקות בין אלון חסן לחברת דנה, העמיד עצמו אלון, פעם אחר פעם, במצב של ניגוד עניינים בין חובותיו כלפי הנמל ועובדיו, לבין האינטרס האישי שהיה לו בשגשוגה של חברת דנה", וזאת בשלוש פרשות.

התקשרות חברת דנה עם יצואני גרוטאות ברזל: לטענת המדינה, משבר השבתת עבודת הטענת הגרוטאות בשל פעולות אכיפה של פקחי הגנת הסביבה ומתן דוחות על ידם, היה "בשליטתו המלאה של אלון חסן, שברצותו מורה על הפסקת העבודות וברצותו מורה על חידושן". מרגע שהתברר כי פתרון אפשרי לחידוש העבודה הוא באמצעות התקשרות בין יצואני הגרוטאות לבין חברת דנה, שתספק להם שירותי פיקוח, היה על אלון חסן "למשוך ידיו כליל מעיסוק במשבר". זאת, בשל הזיקות ההדוקות בינו לבין חברת דנה. דוד חסן, בן דודו, היה מנהל בכיר בחברה, ויניב בלטר, בעליה, היה חבר קרוב ושותפו של אלון לעסקים אחרים. "על אף הזיקות בינו לדנה, השתתף אלון בישיבה בה סוכם הפתרון שיאפשר את חזרת העובדים לעבודה באמצעות חברת דנה", נאמר בערעור.

התקשרות חברת דנה עם חברת שמן וניסיונה להתקשר עם חברת כיל: גם כאן, טוענת המדינה, אלון חסן השתתף בישיבה במשרדי חברת דנה, לצד מנהליה והלקוחות משמן וכיל. במעמדים אלה, נטען, אלון הבטיח ללקוחות שחששו משביתות ועיצומים, כי יסייע להם ככל יכולתו". חסן לא הכחיש במשפט את נוכחותו בחלק מהזמן במשרדי דנה, אך טענתו שהתקבלה היתה כי נוכחותו שם היתה אקראית בשל הסמיכות למשרדיו, ואין בכך לקבוע שקידם את התקשרויות החברה.

הפרקליטות מתעקשת לטעון כי פעולות קד"מ שביצע לכאורה עבור החברה, סייעו לה "לצבור הון רב בתוך פרק זמן קצר", אף באמצעות הפגנת קרבה בלבד לחברת דנה. "פעולותיו של אלון מקימות עבירה של מרמה והפרת אמונים, גם אם תתקבל קביעת בית המשפט לפיה בישיבות שבהן השתתף, הוא לא נקט בפעולות אקטיביות מפורשות כדי לקדם את החברה", נטען. 

בנוסף, נאמר בערעור כי הפרת אמונים קמה גם כתוצאה מהעברת פרוטוקולים ודוח ביקורת פנימי של הנמל, על ידי אלון לחברת דנה, כדי שתעשה בהם שימוש במאבקה נגד הוצאתה מהנמל. "במהלכים אלה, עליהם אין מחלוקת עובדתית, מעל אלון באמון חברת הנמל", נטען. הערעור מנוהל על ידי עורכי הדין תמר פרוש ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

עו"ד אשר אוחיון ,המייצג את אלון חסן יחד עם עו"ד חן הולנדר: "באצטלה של ערעור על קביעות נורמטיביות, מסתתרת גברת אחרת, שכל כולה ערעור על קביעות עובדתיות וקביעות של ממצאי מהימנות. ניסיון זה של הפרקליטות להוליך שולל את בית המשפט העליון, לא יצלח. אנחנו נחשוף את נימוקי הערעור במלוא מערומיהם, ונראה שמה שעומד מאחוריהם הם אך ורק שימוש לרעה בסמכות השלטונית, שיקולי יוקרה ולא אינטרס ציבורי. הפרקליטות ניסחה במשך שלושה חודשים כתב הסוואה מפותל, בהצגה נפסדת של ערעור על קביעות נורמטיביות, ואנחנו נזדקק להרבה פחות כדי להסיר את המסכה מעל המניעים האמיתיים שעומדים מאחורי הערעור הקלוקל הזה".