בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה גזר שנה מאסר בפועל על עו"ד חי בר-אל (51), אשר דרס למוות אשה מבוגרת בכפר סבא לפני חמש שנים, כאשר חיפש חניה, נסע לאחור לאורך 15 מטרים ופגע במרים מהגר, בת 67 במותה.
בר-אל, עורך דין מוכר לדיני עבודה ופעיל ציבורי, שימש שנים רבות כיו"ר עמותת "עוגן" המסייעת משפטית לחושפי שחיתויות בשירות המדינה, וקיבל על פועלו גם אות של "אביר איכות השלטון".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא ייצג אותו במשפט. בחודש יוני השנה, בסיום שמיעת הראיות הרשיעה השופטת מגי כהן את בר-אל בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. השופטת כתבה: "מדובר בנאשם שלא יודע להגיד בוודאות אם הוא היה בעצירה או בנסיעה כאשר שמע את החבטה. עדותו מלאה סתירות. כך, פעם טוען כי היה בעצירה ופעם אחרת טוען כי היה לקראת עצירה. על כן, לא ניתן לסמוך על עדותו".
הפרקליטות ביקשה להטיל עליו 14 חודשי מאסר וטענה כי מידת רשלנותו בינונית-גבוהה: לא הביט במראות, נסע מרחק של כ-15 מטר אחורה ולא הבחין במנוחה במצלמת הרוורס המותקנת ברכבו. עוד נטען על ידי התביעה, כי מרבית הנאשמים בעבירות אלו הם נורמטיביים ואין בנסיבות האישיות של הנאשם עילה להקלה חריגה.
היום (26 דצמבר) השופטת מגי כהן דחתה בקשת עו"ד שרגא יחד עם עו"ד רות עזריאלנט, לשלוח את בר-אל לשרות המבחן ולקבל תסקיר שיבחן אפשרות לסיום התיק ללא הרשעה.
עורכי הדין שרגא ועזריאלנט טענו כי הרשלנות של בר-אל נמוכה והארוע יכול לקרות לכל אחד. שרגא אמר כי בר-אל חש אשמה לנוכח האירוע הטראגי, אך בשאלת האחריות ישנה מחלוקת. המנוחה חצתה את הכביש שלא במעבר חציה כאשר נפגעה מהרכב שנסע לאחור. השופטת דחתה את טענת ההגנה כי המנוחה יצאה מבין מכוניות חונות.
ההגנה העידה במסגרת הראיות לעונש עדים רבים, בכירים בעולם המשפט ובאקדמיה, שסיפרו על תרומתו של עו"ד בר-אל כמשפטן וכפעיל ציבור בחשיפת שחיתויות, ובלימוד סטודנטים.
בין עדי ההגנה היו ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית אשר בעצמו חשף שחיתויות במכון בימי המנהל הקודם פרופ' יהודה היס, וקיבל סיוע מעמותת עוגן. עוד העידו: פרופ' עמרי ידלין, ראש הפקולטה למשפטים במכללת ספיר, ד"ר מאיר גלבוע לשעבר בכיר במשרד מבקר המדינה, עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון ופרופ' יובל אלבשן.
לאחר שמיעת העדויות, השופטת מגי כהן הכריעה כי "יש להעדיף את האינטרס הציבורי במלחמה בקטל הדרכים על פני הנסיבות האישיות של הנאשם. לא מצאתי כי יש להעדיף את ההליך השיקומי ושמתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות בקשת ההגנה להטלת של"צ (ללא הרשעה)". זאת לדברי השופטת, במיוחד עקב העדר קבלת אחריות מצד הנאשם.
"נוכח נהיגתו הרשלנית של הנאשם, קופחו חיי המנוחה והפגיעה בערך המוגן של קדושת החיים הינה מוחלטת", כתבה השופטת. "במקרה שלפנינו אין מדובר ברשלנות רגעית… הנאשם לא הסתכל על המצלמה ועל מראות ונטל סיכון בלתי סביר בכך שהסתמך רק על הסבת גופו לצד ימין, מקום בו היה עליו לנקוט במשנה זהירות.
"מדיניות הענישה בעבירה של גרם מוות ברשלנות כפי שעולה מפסיקתו של בית משפט עליון, הינה הטלת פסילה לתקופה ממושכת וכן מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח ורק במקרים חריגים ביותר הטלת מאסרים בדרך של עבודות שירות".
השופטת סיכמה : "אין מנוס מהטלת מאסר של שנה שהנאשם יישא מאחורי סורג ובריח". כן פסלה את רשיונו למשך 12 שנים, וקבעה פיצוי לטובת עזבון המנוחה בסך 20 אלף שקל.
עם זאת, לבקשת ההגנה עוכב ביצוע גזר הדין עד להגשת ערעור.
