פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום נגד בני הזוג לשעבר, איתי ואביה קרטה מחדרה, ונגד עסק למתן שירותי מטבע (צ'יינג'), הרשום על שמה של אביה, גרושתו של איתי.
בכתב האישום נטען כי הצ'יינג' נרשם במרמה על שמה של אביה, מפני שבעלה לשעבר איתי היה מנוע מקבלת רשיון כנותן שירותי מטבע. לאיתי קרטה עבר פלילי בעבירות סמים, נשק ורכוש. לטענת הפרקליטות, הוא היה בעל השליטה האמיתי בצ'יינג' ואילו אביה שנרשמה במרשם נותני שירותי המטבע במשרד האוצר, לכאורה היתה אשת קש. בני הזוג, שנטען כי הם התגרשו, נאשמים במתן תצהיר שקר, קבלת דבר במרמה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ומסירת מידע כוזב.
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, השניים קשרו קשר להונות את רשם נותני שירותי המטבע, הסתירו את היותו של איתי לכאורה מי שעומד מאחורי העסק והציגו את אביה כמבקשת הרשיון וכמפעילה שלו. לבקשת הרשיון, צירפה אביה תצהיר חתום בפני עורך דין, לפיו אין נושא משרה אחר מלבדה. ביוני 2015 קיבל רשם נותני שירותי מטבע את בקשתה ואישר את רישום החברה.
לפי האישום, בהמשך קשרו לכאורה השניים להונות את בנק הפועלים ולהציג את החברה כרשומה כדין על מנת לאפשר להם לנהל חשבון בנק של העסק. אביה קרטה הצהירה במסמכי פתיחת החשבון כי היא בעלת השליטה היחידה בחשבון ואין עוד נהנה מלבדה. "היכולת לנהל חשבון בנק עבור החברה (המנהלת את הצ'יינג') אפשרה לנאשמים להפקיד את השיקים שקיבלו מלקוחות החברה, להעניק ללקוחות מזומן ולהשיא רווחים".
לטענת הפרקליטות, מלוא תמורת השיקים שהופקדה בחשבון הבנק לזכות העסק, מהווה רכוש אסור שהתקבל במרמה לכאורה כלפי הבנק ורשם נותני שירותי המטבע, וכל זאת לפי חוק איסור הלבנת הון. במשך כחצי שנה בין יולי 2015 לפברואר 2016 עד שנעצר איתי קרטה, הופקדו בחשבון הצ'יינג' לפי הנטען שיקים בכ-20 מיליון שקל. במהלך התקופה, לפי האישום, נמשכו במזומן מהחשבון כ-17 מיליון שקל. הפרקליטות הגישה בקשת חילוט בשווי הרכוש האסור. התיק נחקר בימ"ר חוף בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון וטופל על ידי עו"ד יפעת גדנקן.
סנגוריו של איתי קרטה, עורכי הדין אלעד רן והילה תירוש מסרו בתגובה: "מצער שברשויות במדינת ישראל עדיין רווחת תפיסה ג׳נדריסטית לפיה אישה אשר בבעלותה עסק, הינה בהכרח 'איש קש' באותו העסק. בפרט, במקרה דנן, כשבידי המדינה ראיות על היפוכו של דבר. מרשנו עומד על חפותו ויוכיח זאת בבית המשפט".
תנאים מחמירים
אין המדובר בכתב אישום ראשון מסוגו של השגת רשיון לצ'יינג' במרמה על ידי בן זוג של בעל עבר פלילי. ואולם, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה כי "כתב האישום שהוגש נושא מסר חשוב ביחס לשינוי העקרוני במשטר איסור הלבנת הון שחל על נותני שירותי מטבע, הכולל הליכי הסדרה ורגולציה מקיפים ומשמעותיים".
לפני כשנה נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שקבע משטר פיקוח חדש והדוק יותר על הענף. עו"ד ווגמן רטנר ציינה כי החוק החדש דורש מנותני שירותי מטבע לעמוד בתנאים כגון הפקדת הון עצמי, ולעמוד בדרישות ממשל תאגידי כגון מינוי "קצין ציות". בנוסף כולל החוק אמצעי בקרה משמעותיים ודרישות רישוי, כולל בחינה מקיפה של מבקשי הרישיונות בהיבטי יושרה, יושר ומקור הכספים, במטרה למנוע את כניסתם של גורמים עברייניים לשוק זה.
לדברי עו"ד ווגמן-רטנר, "החוק החדש צפוי לסייע במניעת מקרים כמו המקרה נשוא כתב האישום. הרשות רואה חשיבות רבה במאבק בניצול סקטור נותני שירותי המטבע לפשיעה ופועלת למנוע שימוש באנשי קש ככסות עבור פעילות לא לגיטימית". לדבריה "ענף נותני שירותי המטבע הוגדר כבעל סיכון גבוה להלבנת הון, ועל כן הוגבר מנגנון הפיקוח עליו, הן בהיבטי הסדרה והן בהיבטי אכיפה". היקף הפעילות הפיננסית המתבצעת בצ'יינג'ים נאמד בכ-150 מיליארד שקל בשנה.
בכנס שערכה לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון, אמרה דורית סלינגר, ראש רשות שוק ההון באוצר, הממונה על מתן הרשיונות לנותני שירותי מטבע לפי חוק הפיקוח החדש, כי עצם חקיקת החוק כבר יצרה הרתעה. לדבריה, מתוך כאלפיים נותני שירותי מטבע שהיו רשומים במרשם החוקי עד כה, רק כמחצית מהם פנו לבקש רישיון על פי החוק החדש. בצד זאת, שיעור דחיית הבקשות, לדברי סלינגר, נמוך למדי. השאלה היא האם חלק מהעסקים שפעלו בגלוי ונרשמו כדין לפני חקיקת החוק החדש אך ויתרו על הגשת בקשות הרשיון המחמירות, לא ירדו למחתרת.
