עשרה מיליון שקלים של בכיר בקואופרטיב "אגד" תפוסים בידי המדינה כמעט 650 יום, זאת במסגרת חקירה בחשד שקיבל שוחד מחברת מרצדס-בנץ הגרמנית, לפני כמעט 15 שנים.
אתמול (31.5) דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורו של החשוד, נתן פורמן, סמנכ"ל המשק לשעבר באגד, שפרש לגמלאות לפני כעשור. השופט אריה נאמן אישר פסיקת שופט שלום, שקיבל את בקשת המשטרה להאריך את החזקת התפוסים בפעם הרביעית. בית המשפט אישר לשחרר לפורמן 100 אלף שקלים בסך הכל מתוך המיליונים התפוסים, בנוסף ל-600 אלף שקלים אשר שוחררו מהקפאה בעבר.
לפני חודשיים יצאו חוקרי יאח"ה בלהב 433 לגרמניה, לערוך חיקור דין לבכיר לשעבר במרצדס, המעיד נגד פורמן בגין קבלת שוחד. לטענת העד הגרמני, מרצדס שילמה לאגד במסגרת הסכם פשרה 4.5 מיליון דולר בשנת 2004, בעקבות תביעה שהגישה החברה הישראלית בשל חוזה שהופר. כמיליון אירו מכספי הפשרה הועברו לכאורה ממרצדס לפורמן, כמי שסייע בהשגת ההסכם וקידם לכאורה אינטרסים נוספים של מרצדס בהטיית מכרזים.
הסנגור של פורמן, עו"ד יואל גולדברג, טוען כי העד הגרמני, שהיה סמנכ"ל במרצדס, הסתבך בעצמו בפלילים, נזרק מהחברה והועמד לדין בגרמניה על מעשי מרמה, ובהסדר טיעון נשפט למאסר על תנאי והחזיר כספים. לטענת הסנגור, מדובר בעד בלתי אמין, שביקש לחלץ את עצמו מהרשעה במעשי גניבה חמורים יותר.
חסינות בעירבון מוגבל
בתחילת 2014 הפתיע פורמן את רשויות המס בישראל, וחשף כי ברשותו הון בשווי 30 מיליון שקלים, המוחזק בשוויץ ובארצות הברית. פורמן היה אחד מאלפי הישראלים שניצלו את מבצע ה"גילוי מרצון" עליו הכריזה רשות המסים, כדי לדווח מיוזמתם על חשבונות ורכוש לא מדווח שהחזיקו בחו"ל. התוכנית, שנועדה להחזיר עשרות מיליארדים לארץ ללא חשש מהכתמה בעבירות מס, יוחסה בין היתר להתרופפות מסך הברזל של הסודיות הבנקאית השוויצרית המפורסמת בשנים האחרונות.
פורמן טען כי הונו, שכלל לא היה ידוע לרשויות בישראל, הגיע חלקו מירושה וחלקו מעמלות חוקיות שקיבל לכאורה מחברת מרצדס, עבור תיווך לקוחות וקונים מכל העולם לאוטובוסים וחלפים, ללא קשר לאגד. פורמן, נזכיר, היה שכיר בכיר בקואופרטיב האוטובוסים כל חייו. במסגרת ה"גילוי מרצון" הוא שילם בהסכמה 7.5 מיליון שקל לרשויות המס.
המשטרה טוענת כי החקירה הסמויה נגד פורמן בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, נפתחה בסוף 2014, ללא קשר ל"גילוי מרצון". לפי המשטרה, החקירה נפתחה בעקבות קבלת מידע ובקשת עזרה משפטית ממשטרת גרמניה, עקב החקירה נגד סמנכ"ל חברת מרצדס שם. פורמן נעצר לראשונה בנובמבר 2016, בגין קבלת כספים המיוחסת לו בשנים 2002-2004. עם מעצרו, נתפסו חמישה מיליון שקלים בחשבונות הבנק שלו בישראל, ונכסי נדל"ן בסכום דומה.
עו"ד גולדברג טען כי על הרכוש המדווח במסגרת "גילוי מרצון" הוטבעה חותמת כשרות, אולם בבקשות קודמות לשחרור התפוסים דחו שופטי בית משפט השלום והמחוזי בחיפה את הטענה, וקבעו שההסכם עם רשות המסים הבטיח חסינות מהפללה בעבירות מס, אך לא מעבירות פליליות אחרות. עו"ד גולדברג טען כי מדובר בשערורייה. "הולך אזרח ונוקט בהליך גילוי מרצון כאשר התנאי הוא שאין עליו חקירה".
השופט שלמה בנג'ו קבע בזמנו: "כאשר מסתבר כי מקורן של ההכנסות הוא בביצוע עבירות חמורות, כי אז לוקה הפנייה לגילוי מרצון בחוסר כנות".
גם השופט יחיאל ליפשיץ ציין כי "אך טבעי להטיל בעורר חשד לנוכח היקפם העצום של הנכסים אותם צבר, ובשים לב לתשובות הבלתי מספקות שנתן ולנוכח העובדה שמרבית חייו עבד כשכיר".
לפני שבועיים, אישר גם שופט השלום זיו אריאלי את הארכת התפוסים בארבעה חודשים נוספים. השופט הבחין אמנם בין חצי משווי התפוסים (5.5 מיליון שקל) ש"התשתית הראייתית בעניינם בעוצמה גבוהה" כתוצר ישיר של עבירות שוחד לכאורה, לבין החצי השני, לגביו החשד נסיבתי בלבד, עקב "הגידול הבלתי מוסבר בהונו של החשוד". אולם, לאור התקדמות החקירה והפרכת גרסתו של פורמן בנוגע למקור הכספים, הוחלט על המשך הקפאת הרכוש.
עו"ד גולדברג, בערר שהגיש למחוזי: "דומה כי בתיק זה נחצו כל הגבולות הסבירים לשלילת קניינו של אזרח במדינה דמוקרטית. החקירה נמשכת ארבע שנים מבלי שהוגש כתב אישום, מרשי נחקר בפעם האחרונה בינואר 2017, ושלילת קניינו בהיקפים אדירים לתקופה בלתי מתקבלת על הדעת, מחייבת התערבות דחופה".
עו"ד דנה נקר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמלווה את החקירה, הצהירה כי חיקור הדין בחו"ל חיזק מאוד את התיק וכי המבחן המשפטי לתפיסת רכוש, הוא של "הותרת אמצעי מחיה סבירים", וזו אינה בעייתו של החשוד, שעדיין מחזיק בחו"ל מיליוני דולרים.
עו"ד גולדברג השיב לבית המשפט כי "אין כל קשר בין הזכות החוקתית לקניין, לבין 'מקורות מחיה'. זכותו הבסיסית והחוקתית של העורר היא לשדרג הונו וכספו על פי מומחיותו". פורמן, המושקע בעסקי נדל"ן והייטק ובמפעלים, לא ביקש לדברי גולדברג אמצעי מחיה, "אלא את קניינו על מנת שיוכל לעשות עמו הון נוסף נכבד, כפי שהיה רוצה לעשות כאיש עסקים. שלילת הונו גרמה לו הפסדים ניכרים, ועד היום הוא הפסיד יותר מעשרה אחוזים משווי הכספים שחולטו זמנית". בהליכי חילוט זמני לפני כתב אישום, יש להזכיר, סנגורים עובדים עם יד קשורה מאחור, שכן חומר החקירה אינו גלוי בפניהם.
השופט נאמן דחה כאמור את הערר. "בית משפט לקח בחשבון את מכלול הנתונים וביצע את האיזון הראוי בין עוצמת הראיות, מהות החשד הסביר וזכות הקניין", הסביר. "מעיון בדוח הסודי שוכנעתי כי מדובר בחקירה מורכבת, וכי המשיבה איננה מתמהמהת כלל". בכוונת הסנגור להגיש ערר לעליון.
|
נדחתה בקשה לעיון בראיות בהליכי תפוסים טרם הגשת כתב אישום בקשת רשות ערר שביקשה לפסול עקרונית את הפרקטיקה של הצגת מסמכים לבית המשפט במעמד צד אחד בהליכי הארכת תפוסים, ולאפשר זכות עיון בחומר להגנה, נדחתה בבית משפט העליון בשבוע שעבר. עו"ד ציון סהראי, המייצג נותן שירותי מטבע שנחקר כחשוד בפרשת הלבנת הון, ביקש לערער על החלטת בית משפט מחוזי שדחה את בקשתו באותו עניין. עו"ד סהראי טען כי האופן בו בתי המשפט מאשרים הקפאת נכסים לחשודים על בסיס מסמכים וראיות שאינם גלויים להגנה – הינו בלתי חוקתי ופוגע בהליך ההוגן. עו"ד סהראי טען עוד כי לא ניתן להכשיר הליך כזה, משום שבניגוד להליכי מעצר, בהליכי תפוסים אין כל הוראה בחוק המסמיכה הצגת ראיות במעמד צד אחד. "תפקידו של בית המשפט להכריע בסכסוכים ויכולתו להכריע כראוי נפגעת משמעותית כאשר הוא נחשף רק לטיעוניו וראיותיו של צד אחד", כתב עו"ד סהראי אשר דרש להסדיר את הנוהג ותנאיו בחקיקה. לבקשה הצטרפה, במעמד של "ידידת בית המשפט", לשכת עורכי הדין באמצעות עו"ד גיל דחוח ועו"ד שרון כהנא. הפרקליטות התנגדה לבקשה, בטיעון הקבוע כי גילוי חומרים לפני הגשת כתב אישום יביא לשיבוש החקירה.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז עמי קובו קבע כי "יש לראות בהליך (תפוסים) אשר מתקיים בשלב החקירה כחלק מהליך המעצר לצורכי חקירה אשר במסגרתו הוסדרה בחוק במפורש סמכותו של בית המשפט לעיין בחומר ראיות אשר אינו חשוף לחשוד ולבא כוחו". בית המשפט העליון העדיף שלא לעסוק בסוגיה מאחר ותיק החקירה נגד המבקש הספציפי נסגר והרכוש הוחזר אליו בינתיים. |
