עו"ד בני כץ לקח אישית את הפאנל בענייני הסגרה שהתקיים בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לא מפתיע, בהתחשב בכך שהנשוא הזה קרוב לליבו ומדי שנה הוא מנהל מספר תיקים ברחבי העולם, עם דגש על ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה. למעשה, עו"ד כץ הוא זה אשר הביא את הרעיון בפני מארגני הכנס בלשכה, הציג את התוכן, יזם והפיק בעזרת העובדים במשרדו את ההתקשרות עם המשפטנים המתמחים בתיקי הסגרות וייצוג ישראלים בארצותיהם, הפיק ואירח אותם בארץ בכלל ובכנס בפרט. לא עניין של מה בכך, עם כל הכבוד לסיוע שהוא קיבל מהלשכה.
ראשון הדוברים, עו"ד מארק וורקסמן, פרקליט ידוע בלוס אנג'לס שייצג בין היתר את יצחק אברג'יל שהוסגר משם לישראל. "מה שהיה חשוב אז ליצחק זה שהתביעה תסכים שהוא יוכל לרצות את המאסר בישראל", דיבר וורקסמן בקצרה על אחיד מבכירי העבריינים בישראל, "הוא הודה והסכים על הסדר טיעון שבמסגרתו יישב 10 שנים, אבל בתנאי שהוא ירצה את העונש בארץ".
אפרופו הסדר הטיעון, וורקסמן, שהיה תובע פדרלי בעברו, אמר: "אגלה לכם סוד, כל התובעים באמריקה רוצים לדבר עם סנגורים. לא לפרוטוקול, אבל כל תובע טוב ירצה לדבר איתך. הוא ישאל אם הלקוח שלך רוצה לשתף פעולה, האם הוא רוצה להקל על חייו, וחיי? אני מציע לכם לא להתייאש מרעיון שאתם לא יכולים לשאת ולתת לגבי הלקוח שלכם. אתם כן יכולים".
עו"ד וורקסמן על המפגש של זרים עם מערכת המשפט האמריקאית: "הלקוח רוצה רק דבר אחד, לצאת. לא איכפת לו אם אתה קרוב או רחוק. בתיקי הסגרה חשוב לפעול במהירות, ויש לכך משמעות על המשך ההליך. בארצות הברית יש משך זמן שאחריו הולכים לפני השופט הפדרלי, ושם אי אפשר לצאת עם חתימה על ערבות, אלא רק בצ'ק, בתשלום".
עו"ד כץ: מה בנוגע לצורך לקחת עו"ד אמריקאי בהליכי הסגרה?
"חשוב לשכור עו"ד אמריקאי בשלב הכי מוקדם כבר בתחילת הליכי ההסגרה… מעולם לא מוקדם להתחיל במו"מ עם הממשל האמריקאי, אפילו שהם יאמרו לך שהם לא מנהלים מו"מ על אסיר נמלט למשל… כאשר תובע רוצה לדון בתיק מוטב שידבר עם עורך דין אמריקאי… באותה מידה חשוב שיהיה עו"ד ישראלי שידבר באותה שפה בצד הישראלי. לקוחות ישראלים בארה"ב צריכים עו"ד ישראלי שידבר עברית איתם ועם משפחתם, הם צריכים את הפרספקטיבה הישראלית על האפשרויות והסיכונים"
עו"ד אבי ויצמן, לשעבר תובע פדרלי בניו יורק שהתמחה בהסכמי הסגרה, סיים לימודי משפטים בהרוורד לפני כ-20 שנה ואת ההתמחות הוא עשה דווקא בישראל, בלשכתה של שופטת בית משפט העליון לשעבר, דליה דורנר (היום, יו"ר מועצת העיתונות), בתחום של הסגרה.
אחד מתיקי ההסגרה של עו"ד ויצמן כתובע בארה"ב היה זה של האסיר המפורסם שמואל שיינביין. אמריקני יהודי שרצח ביתר ושרף אחד מחברי כיתתו, וברח לישראל. בזכות העובדה שאביו נולד בארץ בשנות המנדט הבריטי, הוא קיבל אזרחות ישראלית, וב-1991 הורשע וקיבל מאסר עולם בכלא ישראלי, בו הוא נהרג על ידי סוהר במהלך אירוע שבו הוא התבצר באגף עם אקדח שהבריח לכלא.
עו"ד ויצמן עצמו היה מעורב בסיפור לא פחות מוכר, העוקץ הניגרי. "עשרה צעירים ישראלים הונו קשישים בארצות הברית", סיפר, "וכשניגשתי לפרקליטות בארץ וביקשתי שיגישו נגדם תביעה, הם לא האמינו שזה קרה. רוב הנאשמים היו בשנות ה- 20 שלהם, ובסופו של דבר הם הוסגרו לארצות הברית. המקרה הזה מלמד שהטכנולוגיה מאפשרת לאנשים לבצע פשע במדינה שהם לא נמצאים בה, ולכן הצורך בשיתוף משפטי בינלאומי הולך וגדל".
עו"ד כץ: "המשרד שלנו התמודד עם תיק של בחור שהשתמש בתשתיות אמריקאיות – זה אומר אינטרנט, גוגל, ג'ימייל. היו לנו קרבות רציניים נגד ההסגרה, אך בסופו של דבר הבחור הוסגר".
הדובר שאחריו, עו"ד דניס בוגאי, נשיא לשכת עורכי הדין באוקראינה ולוחם בשחיתות, סטה קצת מנושא ההסגרות אך סיפק תובנה ברורה על מגמת השחיתות בארצו. אוקראינה, הבהיר בוגאייב, היא המדינה הגדולה באירופה, שבנתה את המטוס הגדול בעולם והיא יצואנית שמן החמניות מספר אחת בעולם. אבל, היא גם מדינה עם מדדי השחיתות מהגבוהים בעולם (מקום 132, לעומת 32 של ישראל). יש לנו ירושה רעה של מערכת משפטית פגיעה, תובעים שלא מכבדים זכויות אדם, עצמאות נמוכה של המערכת, ובעיקר שחיתות. עד לא מזמן, זו היתה בעיה גדולה עבורנו עורכי הדין, כי למה ללכת לעורך דין ולשלם לו, כשאתה יכול לשחד את התובע ולצאת מזה?
בוגאי, שניהל בעבר תיק משותף עם עו"ד כץ באוקראינה, ביקש לציין כי יש המשך חיובי לסיפור השחיתות באוקראינה. "תחת לחץ חברתי שנוצר הוקמו שתי רשויות חדשות, הרשות הלאומית נגד שחיתות והגוף המיוחד נגד שחיתות. התוצאה: אנשי מפתח באוקראינה הואשמו וחלקם הורשעו בשחיתות. הגוף נגד שחיתות מאוד מקצועי, עובד בשקט ויש לו מודיעין מתוחכם ומהימן. אז הסיטואציה השתנתה. אם בהתחלה אמרתי שעורכי הדין איבדו את הרווחיות, היום הדרך היחידה לפתור בעיה פלילית באוקראינה היא על ידי עזרה מקצועית של עורך דין".
עו"ד יובל קפלינסקי, מנהל המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות, פירט מה עמדתה של ישראל לגבי הסגרות. "האם ישראל אומרת לא לבקשות הסגרה? התשובה היא שאנחנו מחפשים את הדרך לומר כן, ככה אנחנו רוצים להיתפס במדינות העולם ואנחנו מאמינים שאנחנו מצליחים. אם תסתובב במסדרונות שטרסבורג או בוושינגטון, ותשאל את נציגי הרשויות המרכזיות בתחומי ההסגרה המשפטית איך ישראל? התשובה שתקבל לא תהיה ישראל מדינה שאומרת כן לכל דבר, אבל ישראל מחפשת לומר כן. לא בגלל שאנחנו תמיד רוצים לומר כן, אלא בגלל שאנחנו בשדה הבינ"ל, ובשדה הזה חיים בהדדיות. נניח שהמצב היה הפוך, שאנחנו היינו מבקשים פעולה חריגה ממדינה אחרת? זה מכניס אותנו למוזה נכונה כדי שנגיע לכך שכשנבקש מהמדינות האלה הם יגידו לנו כן.
לגבי המושג "מרכז הכובד" שבו אדם המבוקש בחו"ל מבקש להישפט בארץ אמר קפלינסקי: "יש בזה אלמנט של טעות או הטעיה אופטית. לכאורה זו הצעה שאי אפשר לסרב לה, חוסכים זמן, חוסכים כסף. אז זהו שלא. עד כמה שהרעיון מפתה, הוא בלתי ניתן ליישום. מי שעובד קשה, חוקר ואוסף ראיות, רוצה להיות גם זה שממצה את הדין. למה אדם שביצע עבירה לא יעמוד לדין במדינה של נפגעי העבירה?".
עו"ד כץ שואל בהקשר זה את עו"ד אביעד אליה, ראש מחלקת הסגרות בפרקליטות, "יש מדינות רבות שלא מסגירות את האזרחים שלהם, למה שמדינת ישראל לא תנהג כמותן?
אליה: "היו שנים שבישראל לא הסגירו אזרחים, והיו מקרים שהאמריקאים חרקו שיניים ונאלצו להשלים עם ההפרה הבוטה של הסכם ההסגרה בין המדינות. באמנה האירופית יש פתח לא להסגיר אזרחים. ב-1999 הסתיים עניין שיינמן בכך שבית המשפט החליט לא להסגיר אותו לארה"ב, ואז במשך חצי שנה ארה"ב הפסיקה את הסיוע הביטחוני לישראל בגגל התיק הזה – הזעם היה קשה והוא לא שכך גם עם העונש של 24 השנים שהוא קיבל בארץ, עונש שבארה"ב נחשב קל יחסית לעבירת הקשות שיוחסו לו.
"במובן הערכי אני לא רואה למה האינטרס שלא להסגיר אדם רק שום שהוא ישראלי גובר על האינטרס שהוא כן יוסגר. גם במובן המשפטי, השיטה בישראל רואה בסמכות טריטוריאלית סמכות לגיטימית. הפיצוי לדבר הזה הוא בבחינת הראיות, אנחנו בוחנים היטב את הראיות ואפילו לא מגישים לבימ"ש תיקים שאנחנו לא בטוחים שיש בהם אחיזה לאישום".
עו"ד יניב שגב, שאף הוא מבלה ימים ארוכים בטרמינלים וטיסות טראנס אטלנטיות: "ברגע שמוגשת בקשת הסגרה, ההסגרה לרוב תתבצע, אלא אם כן יש לך טענות הזהב, כך שהבקשה לא נכונה מיסודה, או לא חוקית. לפעמים, עד שמסיימים את הליך ההסגרה בארץ ניתן להגיע להסדר במדינה המבקשת".
